ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
הוכחנו כי שמעה ושני אחיו הגדולים, לא היו מוכנים לוותר לדוד הצעיר. הם ראו עצמם כראויים יותר למלכות וגם ישי אביהם סבר כך.
החשבון נשאר פתוח.
שנים רבות לאחר מכן זיהה יונדב בנו של שמעה את ההזדמנות להחזיר לדוד, לשיטתו, מידה כנגד מידה. ברגע שיונדב זיהה כי אבשלום הצעיר רוצה למלוך על חשבון אחיו הגדול אמנון, הוא החליט לסייע בידו. הוא רצה להפיל את אמנון בכור הבכורות של דוד כנקמה בדוד, על כך שבגללו נדחה אביו הבכיר מן המלוכה.
אם דברינו נכוחים, יתכן וניתן להציע עוד, כי יונדב אולי אפילו ציפה שבעקבות האונס בתוך המשפחה, המצב בביתו של דוד יתערער וסדקים יתגלו בבית המלכות הנוכחי. אונס אכזרי של אחות בידי אחיה, יורש העצר שרצה ללכת בעקבותיהם של "בני האלהים" הקדמונים, יהווה בוודאי מאורע מטלטל. זה יהיה הזמן שבו יתעורר מחדש הסיכוי שלו, לזכות במלוכה, כבנו של אחיו הגדול של דוד.
דוד קיבל את המלכות בגלל שנלחם בגולית הפלישתי, והיה מוכן לחרף נפשו למות למען כלל ישראל. כנראה שגם בני שמעה-שמעא היו לוחמים ללא חת. גם להם הייתה הנכונות למסור את נפשם למען כלל ישראל, גם הם היו מעורבים בהריגת ענק פלישתי נוסף, מבני הרפא, שחירף וגידף שם אלהים חיים. כך מפרש הכתוב: "וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מִדָּה וְאֶצְבְּעֹתָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע וְגַם הוּא נוֹלַד לְהָרָפָא: וַיְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּהוּ יְהוֹנָתָן בֶּן שִׁמְעָא אֲחִי דָוִיד" (דברי הימים א פרק כ' ו-ז).
מעשה גבורה זה חיזק עוד יותר את תביעתם של בני שמעא-שמעה למלכות.
יתכן ותביעה זו רמוזה בעיסוקם של בני משפחה זו בנושא המלכות, גם דורות רבים מאוחר יותר. במסכת כתובות מצינו: "רבי אתי משפטיה בן אביטל, ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד" (דף סב ע"ב). לפי זה רבי יהודה הנשיא –"רבי" היה מצאצאי דוד המלך דרך בנו שפטיה. רבי חייא תלמידו וחברו של רבי, היה צאצא של שמעי-שמעה-שמעא-שמה אחיו הגדול של דוד המלך.
נצרף לכך את הדברים המופיעים בסוגיא במסכת הוריות: "בעא מיניה (שאל) רבי מרבי חייא: כגון אני מהו בשעיר (כמלך)? אמר ליה: הרי צרתך בבבל (אינך נחשב כמלך שהרי ליהודי בבל יש מנהיג משלהם). איתיביה: מלכי ישראל ומלכי בית דוד, אלו מביאים לעצמם ואלו מביאים לעצמם! (הקשה עליו רבי, הרי בזמן שהיו שתי ממלכות יהודה וישראל לשני המלכים היה דין מלך) אמר ליה: התם לא כייפי אהדדי (כל אחד מהם היה עצמאי), הכא אנן כייפינן להו לדידהו (אתה כפוף לריש גלותא המנהיג בבבל). רב ספרא מתני הכי, בעא מיניה רבי מרבי חייא: כגון אני מהו בשעיר? א"ל: התם שבט, הכא מחוקק, ותניא: לא יסור שבט מיהודה - זה ראש גולה שבבבל, שרודה את ישראל במקל (והוא חשוב כמלך); ומחוקק מבין רגליו - אלו בני בניו של הלל (ואתה רק מנהיג רוחני), שמלמדים תורה לישראל ברבים" (דף יא ע"ב).
רבי ורבי חייא חיו שנים רבות אחרי החורבן, אי אפשר היה להקריב קרבנות בימיהם. אע"פ כן רבי שאל את רבי חייא שאלה תאורטית, אם יש לו כמנהיגם של היהודים בני ארץ ישראל מעמד ודין של מלך, שאם יחטא יתכפר בשעיר ולא בשעירה [עיינו ויקרא ד' (כב-כג) בהשוואה לשם כז-כח)].
על פי דברינו, יתכן ויש בכך יותר מהד לויכוח הקדום (המפץ הגדול) בין שני חלקי המשפחה.
רבי ורבי חייא שהתווכחו כתלמידי חכמים ארץ ישראלים, שמנעימים זה לזה בהלכה, תקנו את הקלקול במידת הוותרנות שבא לידי ביטוי בהתנהגותו של יונדב בן שמעה בימי דוד.
הבה נתפלל כי נזכה לגדל דור של תלמידי חכמים, בעלי מידת הוותרנות, מדברים בנחת,
תלמידים של אהרון הכהן אוהב שלום ורודף שלום.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
מה זה בכלל אמונה?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
