ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
ד"ה מחצית השקל עד 'במקומות רבים'
לשון הקודש
הרמב"ם סובר שהלשון העברית נקראת לשון הקודש בגלל נקיותה, שאין שמות בתורה לדברים הצנועים. הרמב"ן חולק על הראיות שמביא הרמב"ם, ומסביר שלשון הקודש נקראת כן כיוון שבה נכתבה התורה ונאמרו הנבואות, ובה הקב"ה מתנבא ופועל בעולם. בדומה לכך התורה קראה לשקל 'שקל הקודש' כיון שבו אספו את הכסף למשכן, וכן לערכין ולפדיון בכורות, שהם דברים של קודש. (ועיין בפירושו לבראשית מה, יב)
לא, ב
ד"ה ראה קראתי
השגחה על בצלאל בשביל שיעשה המשכן
בדרך הטבע לא היה יכול להיות בישראל בעלי אומנות אחרי השעבוד במצרים, שהרי לא עסקו ולא ראו שם עיסוק בזהב ואבנים טובות. ואפילו אם היה מי שהיה בקי, ודאי קושי העבודה בפרך הקהה את אומנותו. לכן הקב"ה אומר למשה לראות את כשרונותיו של בצלאל, שידע שהקב"ה ברא אותו בשביל בניית המשכן. וזה מה שחז"ל אמרו שהראה לו הקב"ה ספר של אדם הראשון ובו כתוב שבצלאל הותקן מאותה שעה.
לב, א
ד"ה אשר ילכו
ביאור חטא העגל
מלשון רש"י משמע שישראל בקשו לעבוד ע"ז כשראו שמשה לא חוזר. הרמב"ן אומר שלשונו לא מכוונת, וישראל לא בקשו אלהים אחרים, במקום הקב"ה, אלא רק בקשו מנהיג אחר שילך לפניהם, במקום משה.
הרמב"ן מבאר שצורת העגל נבחרה כיוון שזו אחת מארבע דמויות המרכבה, הרומזת למידת הדין השולטת במדבר. כיוון שישראל חיפשו מנהיג להליכה במדבר, בחר אהרן בסמל זה כסימן להנהגת מידת הדין.
נראה שהחטא של רוב ישראל היה במחשבה בלבד, שחשבו שצורה זו מבטאת את הדין עצמו, לא כמידה ממידותיו של הקב"ה, והוא המכונה 'קיצוץ בנטיעות', אך מעטים עבדו עבודה זרה בפועל, והם שנהרגו. (עיין בפירוש לפסוקים: ד, ה, ז, כה).
לב, יח
ד"ה וטעם קול
מנהיג צריך להבדיל בין הקולות השונים במחנה
משה ידע מפי ה' שהעם חטא, והקול הנשמע הוא לא קול מלחמה, אך בענוותנותו לא סיפר ליהושע שה' אמר לו זאת. במקום זה הוא אומר ליהושע שעליו כמנהיג להבחין בין הקולות השונים הנשמעים במחנה.
לד, ג
ד"ה ואיש לא
הבדלי המדרגות בין מעמד הר סיני לנתינת לוחות שניים במעמד הר סיני העם עמיד סביב ורק לא הורשה לנגוע בהר, ואיסור זה תקף עד אחר נתינת לוחות שניים. אך במעמד לוחות שניים צוו ישראל שלא לעמוד אפילו מול ההר. הרמב"ן מבאר שזהו לא מעמד עבור כל ישראל, אלא מעמד עבור משה ובזכות תפילתו, לכן גדול הגילוי בו כמדרגת משה, ולא כמדרגת כל ישראל, וישראל לא יוכלו לעמוד בו.
לד, ט
ד"ה וטעם כי עם
כיוון שעם קשה עורף הוא - עדיפה הנהגה של השראת השכינה
משה מבקש שלא יישלח מלאך, אלא שתשרה השכינה עם ישרא, כיוון שעם קשה עורף הוא. לכאורה זו סיבה לחוסר מוכנותם לשכינה, אך הרמב"ן מבאר שכיוון שישראל הם עם ה', הוא חפץ בטובתם ויסלח להם יותר מהמלאך, ולכן בשעת הרחמים מוטב שלא יהיה מלאך.
אך בשעת הכעס טובה יותר הנהגת מלאך, כיוון שאין ביכלתו לכלות את ישראל בזעמו.
לד, י
ד"ה ואמר נגד
השראת השכינה במשה תייקר את מעלת ישראל יותר מכל הניסים עד כה
ודאי שלא יעשו עם ישראל ניסים הגדולים מיציאת מצרים וקריעת הים, אלא שה' ישרה את שכינתו במשה יותר מכל אדם אחר, ובכך יובדלו כל ישראל משאר האומות, כבקשת משה (לג, טז)
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חידוש כוחות העולם
חג החירות
איך להתכונן לחגים?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
אוצרות בלב הים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
