ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
ד"ה ויקהל משה
בהבאת הלוחות השניים חזרו ישראל להיות ראויים למשכן לאחר שירד משה מן ההר עם הלוחות השניים הוא מקהיל את העם ומצווה אותם על הקמת המשכן, כפי שהיה אמור להיות ברדתו עם הלוחות הראשונים לולא החטא. שלאחר שכרת ה' עם ישראל ברית חדשה, חזרו ישראל לאהבת כלולותם, ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם.
לה, כא
ד"ה ויבאו כל
נשיאות הלב לעבודת המשכן כוונת הפסוק ב"כל אשר נדבה רוחו אותו" לנותני הנדבה למשכן, ואילו ב"כל אשר נשאו לבו" הכוונה לחכמים בעלי המלאכות. ופירוש תואר זה לחכמים הוא משום שאנשים אלו לא הורגלו במלאכה, אלא שנשא אותם לבם, היינו שמצאו את עצמם מוכשרים למלאכה, אע"פ שמעולם לא למדו אותה, והחליטו בלבם לבוא לפני משה (עיין לעיל לא, ב).
לו, ח
ד"ה ויעשו כל
כמות הציווים במלאכת המשכן, והסיבה לכך
כותרת גילעד: מספר החזרות על תיאור המשכן, והסיבה לכך מלאכת המשכן חזרה ונאמרה חמש פעמים. בפעם הראשונה ה' צווה את משה את המלאכה לפרטים, ובפעם השנייה צווה את משה בקוים כלליים, כדי שיצווה משה את החכמים כך. כי בשביל שיקבלו החכמים צריך שישמעו את כל המלאכה, וידעו אם בכוחם לעשותה. ולאחר הסכמת החכמים פרט להם משה את העבודה. ואמירה זו לא נזכרה בתורה, כדי שנלמד שגם כשפרט להם משה לא פרט להם לפרטי פרטים, והם בחכמתם השיגו הפרטים. ולאחר הציווי לחכמים חזר משה ופרט את העבודה לפרטים אל כל בני ישראל, וזה הנזכר בפסוק כאן.
ואפשר לתת לחזרת התורה על מלאכת המשכן פירוש כולל, שחזרה ומנתה התורה את מלאכת המשכן דרך חיבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ ה' במלאכה ורוצה להרבות שכר לעוסקים בה.
לח, ח
ד"ה במראות הצובאות
המראות הצובאות
רש"י הביא את מדרש חז"ל שהנשים הביאו אל משה את המראות בהן היו מתקשטות לבעליהן. בתחילה משה מאס בהן, ולא רצה לעשות כלי אך ורק מחפץ ששימש ליצר הרע. אך הקב"ה אמר למשה שהוא חפץ במראות האלו, שבזכותן נולדו צבאות ישראל במצרים, ומהן יעשה הכיור שמימיו ינתנו לסוטה, לשים שלום בין איש לאשתו.
הרמב"ן מקשה, שלפי פירוש זה לא מובן סוף הפסוק, 'אשר צבאו פתח אוהל מועד', שהרי אם מדובר על הבאת המראות כתרומה - אוהל מועד טרם הוקם אז, והיה צריך לומר שצבאו על פתח אוהל משה!
ואפשר לפרש שהכוונה לאוהל משה (עיין לעיל לו, ג). ואונקלוס וראב"ע פירשו שהנשים הצובאות אלו נשים פרושות מענייני העוה"ז שהיו עובדות ה', וצבאו כל הזמן בפתח אוהל מועד להתפלל ולשמוע המצוות, ובשל פרישותן לא היה להן צורך במראות. ולפי דבריהם סוף הפסוק מתאר את סוג הנשים שהגיעו לתרום את המראות, נשים שעתידות לצבוא על פתח אוהל מועד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













