ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
ד"ה ויקהל משה
בהבאת הלוחות השניים חזרו ישראל להיות ראויים למשכן לאחר שירד משה מן ההר עם הלוחות השניים הוא מקהיל את העם ומצווה אותם על הקמת המשכן, כפי שהיה אמור להיות ברדתו עם הלוחות הראשונים לולא החטא. שלאחר שכרת ה' עם ישראל ברית חדשה, חזרו ישראל לאהבת כלולותם, ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם.
לה, כא
ד"ה ויבאו כל
נשיאות הלב לעבודת המשכן כוונת הפסוק ב"כל אשר נדבה רוחו אותו" לנותני הנדבה למשכן, ואילו ב"כל אשר נשאו לבו" הכוונה לחכמים בעלי המלאכות. ופירוש תואר זה לחכמים הוא משום שאנשים אלו לא הורגלו במלאכה, אלא שנשא אותם לבם, היינו שמצאו את עצמם מוכשרים למלאכה, אע"פ שמעולם לא למדו אותה, והחליטו בלבם לבוא לפני משה (עיין לעיל לא, ב).
לו, ח
ד"ה ויעשו כל
כמות הציווים במלאכת המשכן, והסיבה לכך
כותרת גילעד: מספר החזרות על תיאור המשכן, והסיבה לכך מלאכת המשכן חזרה ונאמרה חמש פעמים. בפעם הראשונה ה' צווה את משה את המלאכה לפרטים, ובפעם השנייה צווה את משה בקוים כלליים, כדי שיצווה משה את החכמים כך. כי בשביל שיקבלו החכמים צריך שישמעו את כל המלאכה, וידעו אם בכוחם לעשותה. ולאחר הסכמת החכמים פרט להם משה את העבודה. ואמירה זו לא נזכרה בתורה, כדי שנלמד שגם כשפרט להם משה לא פרט להם לפרטי פרטים, והם בחכמתם השיגו הפרטים. ולאחר הציווי לחכמים חזר משה ופרט את העבודה לפרטים אל כל בני ישראל, וזה הנזכר בפסוק כאן.
ואפשר לתת לחזרת התורה על מלאכת המשכן פירוש כולל, שחזרה ומנתה התורה את מלאכת המשכן דרך חיבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ ה' במלאכה ורוצה להרבות שכר לעוסקים בה.
לח, ח
ד"ה במראות הצובאות
המראות הצובאות
רש"י הביא את מדרש חז"ל שהנשים הביאו אל משה את המראות בהן היו מתקשטות לבעליהן. בתחילה משה מאס בהן, ולא רצה לעשות כלי אך ורק מחפץ ששימש ליצר הרע. אך הקב"ה אמר למשה שהוא חפץ במראות האלו, שבזכותן נולדו צבאות ישראל במצרים, ומהן יעשה הכיור שמימיו ינתנו לסוטה, לשים שלום בין איש לאשתו.
הרמב"ן מקשה, שלפי פירוש זה לא מובן סוף הפסוק, 'אשר צבאו פתח אוהל מועד', שהרי אם מדובר על הבאת המראות כתרומה - אוהל מועד טרם הוקם אז, והיה צריך לומר שצבאו על פתח אוהל משה!
ואפשר לפרש שהכוונה לאוהל משה (עיין לעיל לו, ג). ואונקלוס וראב"ע פירשו שהנשים הצובאות אלו נשים פרושות מענייני העוה"ז שהיו עובדות ה', וצבאו כל הזמן בפתח אוהל מועד להתפלל ולשמוע המצוות, ובשל פרישותן לא היה להן צורך במראות. ולפי דבריהם סוף הפסוק מתאר את סוג הנשים שהגיעו לתרום את המראות, נשים שעתידות לצבוא על פתח אוהל מועד.

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

סדרת החינוך של הטבע!

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

האם מותר לפנות למקובלים?

ללמוד להתייחס

איך ללמוד אמונה?

עבודה שאין לה סוף

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

















