ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
א: מצוות ישוב הארץ. עיקר מצוות ישוב ארץ ישראל תלויה בריבונות עם ישראל על ארץ ישראל ולא בהתישבות של יחידים כפי שכותב הרמב"ן (בהשגות לספר המצוות מצות עשה ד) "נצטוינו לרשת את הארץ ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". בהקמת מדינת ישראל מקיימים אנו מצווה חשובה זו.
ב: קיבוץ גלויות סיום הגלות והתחלת הגאולה. לאחר שנים רבות בהם עם ישראל היה ללעג וקלס בין האומות ושמו של הקב"ה היה מחולל בגויים (ראה יחזקאל לו) זכינו לשוב לארצנו להקים בה מדינה ולהפריח את השממה. וכפי שכתב רש"י במסכת סנהדרין (צז) "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז הקיץ הקץ ואין לך קץ מגולה יותר". ואע"פ שעם ישראל עוד לא שב כולו בתשובה שלמה כבר כתב בעל או"ח הקדוש (ויקרא כה כח) "קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים".
ג: הצלת כלל עם ישראל. הקמת מדינת ישראל מהווה לעם היושב בה ולעם ישראל בעולם כולו הצלה ממשית ממוות לחיים. עד הקמת המדינה לא יכולנו להתגונן מפני אויבינו ומאז הקמתה בחסדי ה' אנו מתגוננים מנצחים ומצילים חיים של יהודים רבים. גם ליהודי חו"ל מדינת ישראל מהווה הצלה ומשענת גדולה ובזכות הקמתה המלחמה באנטישמיות יעילה יותר. גם מבחינה רוחנית מדינת ישראל מהווה הצלה גדולה לעם היהודי, בשנים שלפני הקמתה ההשכלה וההתבוללות התפשטה בקהילות היהודיות עד כדי סכנה להכחדתן, הקמת מדינת ישראל עצרה את התהליך המסוכן הזה ומעבר לכך מדינת ישראל הפכה להיות המרכז התורני הגדול העולם בקנה מידה שלא היה כמוהו מאות שנים.
יש לציין שעל פי חכמת הנסתר והקבלה יש משמעויות נוספות רבות ועמוקות למהלך שיבת ציון בו אנו נמצאים, הדברים ארוכים ומובאים בספרי הנסתר ובספרי האורות של הראי"ה קוק זצ"ל ואכמ"ל.
הלכות יום העצמאות
קביעתו כיום טוב
מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית בו תשועה לישראל. וכך נהגו ישראל בקהילות רבות בהוראת רבותיהם לקבוע ימי שמחה לכבוד ניסים שנעשו להם. יום העצמאות נקבע בהוראת הרבנים ליום שמחה והלל וכך מעיד הגאון הגדול הרב משולם ראטה זצ"ל בשו"ת קול מבשר: "הנה אין ספק שהיום ההוא ה' באייר שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת שהם נבחרי הציבור ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס על תשועתנו וחירותנו, מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל" וכן כתב הרב יוסף משאש זצ"ל (רבה של חיפה מחבר שו"ת מים חיים) בתשובה לשאלה על יום העצמאות (אוצר המכתבים ח"ג אג' א תשסט): "עושים אותו יום טוב בהלל גמור ובהודאה למלך הכבוד ברוך הוא ואוכלים ושותים ושמחים..."
גילוח ותספורת
מתגלחים ומסתפרים לכבוד יום העצמאות. כך כתב הראשל"צ הרב יצחק ניסים (שו"ת יין הטוב ח"ב יא) שמנהגי האבלות בספירת העומר לא נוהגים ביום העצמאות, וכן פסק הגאון רבי דוד בן בארון זצ"ל רבה הראשי של תוניסיה בשו"ת מצא חיים עמ קמא, וכן היתה דעת מרן ראש ישיבת מרכז הרב הרב שפירא זצ"ל. והרב צבי יהודה הכהן קוק היה מקפיד על תלמידים שלא התגלחו לכבוד החג. וכן פוסק להלכה מו"ר הרב ליאור שליט"א ועוד פוסקים ורבנים רבים. ולמעשה המנהג בישיבת מרכז הרב ובנותיה להתגלח לכבוד יום העצמאות. ועיין עוד יבי"א ח"י תשובה נג במילואים.
הגילוח והתספורת יהיו לעת ערב לקראת ההליכה לבית הכנסת (ראה סימן תצג מ"ב ס"ק יג).
תפילות יום העצמאות
אין אומרים תחנון ביום העצמאות ובמנחה שלפניו.
באים לבית הכנסת בלבוש חגיגי (הגאון רבינו שלום משאש זצ"ל רבה של ירושלים היה בא לבית הכנסת לתפילות יום העצמאות בלבוש חג ולאחר מכן היה מזמין אורחים לביתו לסעודת חג בשיר והלל לה' יתברך).
בליל יום העצמאות מתפללים תפילה חגיגית כמובא בסידורים על פי הוראות הרבנים והרבנות הראשית לדורותיה. התפילה כוללת פרקי תהילים, חלקים מפיוט לכה דודי, קבלת עול מלכות שמים ותקיעת שופר.
בתפילת שחרית מוסיפים באמירת מזמורים. ולאחר חזרת הש"ץ אומרים הלל. יש אומרים שאף שיש להודות לה' ביום העצמאות באמירת הלל מכל מקום אין לברך עליו, ואחרים סוברים שיש לברך על ההלל (ראה דעות הפוסקים בספר פניני הלכה זמנים עמוד 81). אנו נוהגים לברך ולהודות לה' על הישועה וההצלה הגדולה שנעשתה לכלל עם ישראל ביום זה. קוראים הפטרה ללא ברכות ועוד כמה תפילות כמובא בסידורים.
ריקודים מחולות וכלי זמר
מצווה לשמוח בשיר וזמר להודות לה' על החסד אשר גמלנו. כך נהגו בישיבת מרכז הרב בהנהגתם של גדולי הדור וראשי הישיבה וב"ה אנו זוכים שכך נוהגים בקהילות ובישיבות רבות (כמובן השמחה והריקודים יהיו בצניעות כדרכה של תורה).
לימוד תורה ביום העצמאות
כחלק מהשמחה וההודאה לה' ראוי ביום העצמאות להרבות בלימוד תורה. וכיום פשט מנהג בהרבה קהילות ליחד את יום העצמאות ללימוד תורה והוא כמובן מנהג יפה מאד. אך צריך לשים לב שהלימוד יהיה מתוך חיבור ושייכות למעלתו של היום ולעם ישראל החוגג אותו בכל אתר ואתר ולא במנותק ממנו חלילה. כמו כן כדאי ליחד חלק מהלימוד לעסוק בעניני דיומא שהם גאולת ישראל וישוב הארץ, אפשר ללמוד חלקים מתיקון ליל שביעי של פסח שם מרוכזים מאמרי חז"ל בעניני גאולה.
להרחבה והעמקה על מהותו והלכותיו של יום העצמאות אפשר ללמוד בספרים הבאים: פניני הלכה זמנים של הרב אליעזר מלמד שליט"א. סידור בית מלוכה של הרב אורי שרקי שליט"א. הלכות יום העצמאות ויום ירושלים לרב רקובר שליט"א. להרחבה בדעתם של גדולי ישראל בנוגע להקמת המדינה ויום העצמאות אפשר לקרוא בספרים המופלאים "אתחלתא היא" של הרב יצחק דדון שליט"א מישיבת מרכז הרב.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
בדיקת פירות ט''ו בשבט
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
