ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
מדהים לגלות, שבדיוק באותם שנים נולדת בארצות אשכנז הילולא נוספת בלג' בעומר (במימדים קטנים יותר), הלא היא הילולת הרמ"א. רבי משה איסרליש, גדול הפוסקים האשכנזים, שהסתלק לבית עולמו ב- לג' בעומר שנת שלג' (או שנת שלב'. האר"י הקדוש הסתלק ב- שלב', כך שזה ממש באותם שנים).
ומספרים, שהרמ"א חי לג' (33) שנה בלבד, הסתלק ב- לג' בעומר, בשנת שלג', וחיבר לג' ספרים. בעת ההלוויה, אמר המספיד- אצל רבינו הכל הוא בסימן לג', לכן אף אנו נאמר עליו לג' שבחים. אמר עליו לב' שבחים, ולא ידע להגיד את השבח ה- לג'. ביקש הספדן מהנוכחים, שאחד מהם יעלה ויגיד שבח נוסף, כדי להגיע למספר 33 כמניין לג'.
עלה השמש ואמר – רבינו הרמ"א היה בכל פורים מקדים ומקצר בסעודת פורים שלו, והיה מסובב לאחר סעודתו בין בתי אנשי העיר, ומזכיר לכולם שיזכרו לברך ברכת המזון ולהתפלל ערבית, כדי שהשכרות לא תגרום להם לבטל מצוות חשובות אלו. וזה הוא השבח ה- לג'.
זהו סיפור עמוק מאד, המבטא משהו מדמותו של הרמ"א, ומהווה השלמה חשובה לעניינו של לג' בעומר. ראשית – יש כאן ענווה גדולה. רב העיר וגדול הדור, סובב בין בתי אנשי העיר כשמש מן המניין, ומזכיר לכולם לקיים את מצוות ה'. זוהי ענווה כלפי אנשים, ובעיקר ביטול גמור מול ה', אשר כולנו מחוייבים לקיים מצוותיו.
והלא, ספרו הגדול של הרמ"א, לידתו במידת הענווה. כידוע, רצה/ החל הרמ"א לחבר חיבור הלכתי גדול המסכם את הראשונים כ'בית יוסף', וספר פסיקה והכרעה כ'שולחן ערוך'. אך כששמע שרבי יוסף קארו מחבר חיבורים דומים, גנז/ שרף את חיבוריו, והסתפק בחיבור ה'דרכי משה' וה'מפה', המהווים רק ספרים נלווים ל'בית יוסף וה'שולחן ערוך' כהשלמה למנהגי אשכנז. דווקא ענוותו זו של הרמ"א, הביאה לכך שהשולחן ערוך והמפה מהווים יחד את ספר הפסיקה היסודי של עם ישראל. אופייני לענווה זו, היא הנקודה בסיפור, שמציינת ששבח זה 'נשכח' בהתחלה, אך בהמשך דווקא שבח זה מהווה החותם וגולת הכותרת במפעלו של הרמ"א. הענווה היא היא שמגדילה את האדם.
שנית – ענווה זו הופכת את הרמ"א לאיש 'עממי', הסובב בין בני עירו. ואכן, מטבע חזק מאד בפסיקתו של הרמ"א היא החשיבות הגדולה שהוא מעניק ל'מנהג ישראל'. פעמים רבות, פסיקתו שונה משל ה'שולחן ערוך', כי כך הוא המנהג. יחד עם זאת, 'עממיותו' לא גורמת לו לבטל את התורה בפני אנשי העם, להיפך, בפורים הוא מאיץ בבני עירו להתעלות ולדקדק במצוות, וזהו השילוב ההלכתי שעל פיו משלב הרמ"א מנהג שמתאים להלכה בתוך הפסיקה.
והדברים מתאימים בימינו ללג' בעומר, יום שכל כולו מנהג שיסודו בהררי קודש, ומנהג 'עממי' המרומם רבים ממגוון עדות וזרמים לרוממות של קודש. ויחד עם זאת, כפי שמדגישים הרבנים – חשוב שהכול יהיה בהתאם להלכה.
שלישית – עולם ההלכה הוא הדקדוק בכל פרט, והכל מכוח הענווה. בעולם האגדה והנסתר, האדם מתמלא ב'אורות גבוהים', ובטעות הוא יכול לזלזל בחשיבות הפרטים הקטנים, וגם ליפול במחשבה שהכוחות הגדולים נובעים ממנו ולא מה', חלילה. פורים, ובפרט – השכרות בפורים, ממלאת את האדם באורות ללא גבול, ןהרמ"א בא להזכיר את חשיבות הדקדוק בכל פרט הלכתי.
היכולת לדקדק ולברר כל פרט הלכתי כרוכה בטבורה במידת הביטול בפני ה'. לעולם הנסתר חשיבות עצומה להבאת האדם להתלהבות וחשק בעבודת ה', אולם בלהט ההתלהבות יכול האדם ליפול בדמיונות שווא, שאת ה' אפשר לעבוד כפי שמדמה דעתו המצומצמת, וללא הקשבה לדבר ה' זו הלכה, (ובזה שגו נדב ואביהוא). ההלכה משלימה עולם זה בכך שהאדם עוצר ומקשיב להנחייה המדוקדקת של ה' על הדרך להתקרב אליו.
הרמ"א היה גם מקובל גדול. ואף דרך ייחודית הייתה לו בתורת הנסתר, לחבר את הקבלה והפילוסופיה כעומק ההלכה. זוהי דרך של חיבורים, שלא כולם הסכימו עימו עליה, אך היא אופיינית לו כאיש של חבורים.
וכאן אנו מגיעים לנקודה מהותית, המשלימה את קומתו של לג' בעומר. לג' בעומר הוא יום השמחה הגדולה על התגלות האור הגדול של תורת הנסתר, אך חשוב לזכור ולשלב את הנסתר וההלכה.
הרב הנזיר בספרו 'קול הנבואה' ובשיעוריו בכלל היה שב ומדגיש ש'גדולי הקבלה והפילוסופיה בישראל הם גם גדולי ההלכה'. שני העולמות משלימים ומשולבים זה בזה. נציין כמה דוגמאות – האר"י הקדוש, גדול המקובלים, הוא גם ממחברי ה'שיטה מקובצת' כתלמידו הגדול בנגלה של רבי בצלאל אשכנזי מחבר ה'שיטה מקובצת'. הרמב"ם גדול הפילוסופיה היהודית בעל ה'מורה נבוכים' הוא גדול פוסקי ההלכה הראשונים. הרמב"ן מגדולי הפוסקים והמקובלים, הרמ"א ועוד.
ועל כולם – ה'בוצינא קדישא', התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, ש'חיבר כמה הלכות, הם במשנה ערוכות', ושיטתו ההלכתית מקבילה לדרכו – דרך הנסתר, המסתכלת על הכוונה הפנימית כפי שמובא ב'קול הנבואה'. רשב"י דורש 'טעמא דקרא', לומד הלכות לפי הטעם של התורה, כי מסתכל על פנימיות הדברים. רשב"י גם מתיר בהלכות שבת 'דבר שאינו מתכוון', כי ללא הכוונה לעשות מעשה איסור אין במעשה זה איסור ועוד.
ויהי רצון שנתחזק בלג' בעומר הקרוב באורות הגדולים הנסתרים, ונתבטל לדבר ה' בדקדוק פרטי ההלכות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
