ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
מדהים לגלות, שבדיוק באותם שנים נולדת בארצות אשכנז הילולא נוספת בלג' בעומר (במימדים קטנים יותר), הלא היא הילולת הרמ"א. רבי משה איסרליש, גדול הפוסקים האשכנזים, שהסתלק לבית עולמו ב- לג' בעומר שנת שלג' (או שנת שלב'. האר"י הקדוש הסתלק ב- שלב', כך שזה ממש באותם שנים).
ומספרים, שהרמ"א חי לג' (33) שנה בלבד, הסתלק ב- לג' בעומר, בשנת שלג', וחיבר לג' ספרים. בעת ההלוויה, אמר המספיד- אצל רבינו הכל הוא בסימן לג', לכן אף אנו נאמר עליו לג' שבחים. אמר עליו לב' שבחים, ולא ידע להגיד את השבח ה- לג'. ביקש הספדן מהנוכחים, שאחד מהם יעלה ויגיד שבח נוסף, כדי להגיע למספר 33 כמניין לג'.
עלה השמש ואמר – רבינו הרמ"א היה בכל פורים מקדים ומקצר בסעודת פורים שלו, והיה מסובב לאחר סעודתו בין בתי אנשי העיר, ומזכיר לכולם שיזכרו לברך ברכת המזון ולהתפלל ערבית, כדי שהשכרות לא תגרום להם לבטל מצוות חשובות אלו. וזה הוא השבח ה- לג'.
זהו סיפור עמוק מאד, המבטא משהו מדמותו של הרמ"א, ומהווה השלמה חשובה לעניינו של לג' בעומר. ראשית – יש כאן ענווה גדולה. רב העיר וגדול הדור, סובב בין בתי אנשי העיר כשמש מן המניין, ומזכיר לכולם לקיים את מצוות ה'. זוהי ענווה כלפי אנשים, ובעיקר ביטול גמור מול ה', אשר כולנו מחוייבים לקיים מצוותיו.
והלא, ספרו הגדול של הרמ"א, לידתו במידת הענווה. כידוע, רצה/ החל הרמ"א לחבר חיבור הלכתי גדול המסכם את הראשונים כ'בית יוסף', וספר פסיקה והכרעה כ'שולחן ערוך'. אך כששמע שרבי יוסף קארו מחבר חיבורים דומים, גנז/ שרף את חיבוריו, והסתפק בחיבור ה'דרכי משה' וה'מפה', המהווים רק ספרים נלווים ל'בית יוסף וה'שולחן ערוך' כהשלמה למנהגי אשכנז. דווקא ענוותו זו של הרמ"א, הביאה לכך שהשולחן ערוך והמפה מהווים יחד את ספר הפסיקה היסודי של עם ישראל. אופייני לענווה זו, היא הנקודה בסיפור, שמציינת ששבח זה 'נשכח' בהתחלה, אך בהמשך דווקא שבח זה מהווה החותם וגולת הכותרת במפעלו של הרמ"א. הענווה היא היא שמגדילה את האדם.
שנית – ענווה זו הופכת את הרמ"א לאיש 'עממי', הסובב בין בני עירו. ואכן, מטבע חזק מאד בפסיקתו של הרמ"א היא החשיבות הגדולה שהוא מעניק ל'מנהג ישראל'. פעמים רבות, פסיקתו שונה משל ה'שולחן ערוך', כי כך הוא המנהג. יחד עם זאת, 'עממיותו' לא גורמת לו לבטל את התורה בפני אנשי העם, להיפך, בפורים הוא מאיץ בבני עירו להתעלות ולדקדק במצוות, וזהו השילוב ההלכתי שעל פיו משלב הרמ"א מנהג שמתאים להלכה בתוך הפסיקה.
והדברים מתאימים בימינו ללג' בעומר, יום שכל כולו מנהג שיסודו בהררי קודש, ומנהג 'עממי' המרומם רבים ממגוון עדות וזרמים לרוממות של קודש. ויחד עם זאת, כפי שמדגישים הרבנים – חשוב שהכול יהיה בהתאם להלכה.
שלישית – עולם ההלכה הוא הדקדוק בכל פרט, והכל מכוח הענווה. בעולם האגדה והנסתר, האדם מתמלא ב'אורות גבוהים', ובטעות הוא יכול לזלזל בחשיבות הפרטים הקטנים, וגם ליפול במחשבה שהכוחות הגדולים נובעים ממנו ולא מה', חלילה. פורים, ובפרט – השכרות בפורים, ממלאת את האדם באורות ללא גבול, ןהרמ"א בא להזכיר את חשיבות הדקדוק בכל פרט הלכתי.
היכולת לדקדק ולברר כל פרט הלכתי כרוכה בטבורה במידת הביטול בפני ה'. לעולם הנסתר חשיבות עצומה להבאת האדם להתלהבות וחשק בעבודת ה', אולם בלהט ההתלהבות יכול האדם ליפול בדמיונות שווא, שאת ה' אפשר לעבוד כפי שמדמה דעתו המצומצמת, וללא הקשבה לדבר ה' זו הלכה, (ובזה שגו נדב ואביהוא). ההלכה משלימה עולם זה בכך שהאדם עוצר ומקשיב להנחייה המדוקדקת של ה' על הדרך להתקרב אליו.
הרמ"א היה גם מקובל גדול. ואף דרך ייחודית הייתה לו בתורת הנסתר, לחבר את הקבלה והפילוסופיה כעומק ההלכה. זוהי דרך של חיבורים, שלא כולם הסכימו עימו עליה, אך היא אופיינית לו כאיש של חבורים.
וכאן אנו מגיעים לנקודה מהותית, המשלימה את קומתו של לג' בעומר. לג' בעומר הוא יום השמחה הגדולה על התגלות האור הגדול של תורת הנסתר, אך חשוב לזכור ולשלב את הנסתר וההלכה.
הרב הנזיר בספרו 'קול הנבואה' ובשיעוריו בכלל היה שב ומדגיש ש'גדולי הקבלה והפילוסופיה בישראל הם גם גדולי ההלכה'. שני העולמות משלימים ומשולבים זה בזה. נציין כמה דוגמאות – האר"י הקדוש, גדול המקובלים, הוא גם ממחברי ה'שיטה מקובצת' כתלמידו הגדול בנגלה של רבי בצלאל אשכנזי מחבר ה'שיטה מקובצת'. הרמב"ם גדול הפילוסופיה היהודית בעל ה'מורה נבוכים' הוא גדול פוסקי ההלכה הראשונים. הרמב"ן מגדולי הפוסקים והמקובלים, הרמ"א ועוד.
ועל כולם – ה'בוצינא קדישא', התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, ש'חיבר כמה הלכות, הם במשנה ערוכות', ושיטתו ההלכתית מקבילה לדרכו – דרך הנסתר, המסתכלת על הכוונה הפנימית כפי שמובא ב'קול הנבואה'. רשב"י דורש 'טעמא דקרא', לומד הלכות לפי הטעם של התורה, כי מסתכל על פנימיות הדברים. רשב"י גם מתיר בהלכות שבת 'דבר שאינו מתכוון', כי ללא הכוונה לעשות מעשה איסור אין במעשה זה איסור ועוד.
ויהי רצון שנתחזק בלג' בעומר הקרוב באורות הגדולים הנסתרים, ונתבטל לדבר ה' בדקדוק פרטי ההלכות!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
