ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
הקטעים נערכו בסיוע כותבי העלון השבועי של מרכז מורשת הרמב"ם
אתמול ראינו שמלכות בית דוד וירושלים אינן שלמות אלא בהשלמתה של האחרת. נראה שהשלמה זו מקבלת משמעות ייחודית, מתוך עיון בהגדרתו ההלכתית והפרשנית של הרמב"ם להבחנה השנויה במשנה בין המדינה למקדש, לעניין הלכות שונות:
"כבר ביארנו לך כמה פעמים כי מקדש נקראת ירושלם כולה. ומדינה, שאר ארץ ישראל"
(פירוש המשניות על מסכת ראש השנה ד, א)
לדעת הרמב"ם המשנה אינה מבחינה בין העזרה לשאר ארץ ישראל, אלא בין ירושלים לשאר הארץ. אף על פי שירושלים היא עיר ככל הערים: אנשים גרים בה, מסחר מתנהל בה ואפילו יש בה מוסדות מלוכה וממשל – בעיני הרמב"ם, עיר זו היא מקדש. וכך הדגיש זאת בדבריו הרב צבי יהודה קוק:
"ירושלים היא מקדש. את הביטוי מדינה ומקדש, תופס הרמב"ם תפיסה כזאת שירושלים היא מקדש. ירושלים היא בירת המלוכה, בירת המדינה, והיא מקדש, היא כולה בית מקדש. כמובן יש מדרגות בבית המקדש...".
(שיחות הרב צבי יהודה ליום העצמאות ויום ירושלים (חוברת), עמ' 98)
בירושלים אנו מציינים את המלכות הייחודית שלנו, שאינה מנותקת מהקדושה אלא יונקת ממנה ושואפת אליה. כל עמלה של המלכות הוא להופיע את הקדושה במציאות הממשית. עם זאת, גם הקדושה שבירושלים אינה מושלמת בפני עצמה אלא דווקא על ידי שאנו מממשים את הפוטנציאל של הקדושה הטמון בה, ומגלים אותו בחיים של מלכות וממשלה. ירושלים כמקדש היא מדרגה ממוצעת בין בית המקדש לכלל ארץ ישראל, בכך שהיא כוללת גם את הארציות הממשית וגם את הרוחניות העליונה בכריכה אחת.
הרמב"ם מנה בתור אחד מי"ג העקרים את האמונה בכך שהמשיח יהיה מבית דוד:
"והיסוד השנים עשר – ימות המשיח. והוא, להאמין שיבוא ולא יאחר... ומי שמטיל בו ספק או מזלזל דברו – מכזב התורה אשר ייעדה בו בפירוש, בפרשת בלעם ו'אתם נצבים'.
ומכלל היסוד הזה, כי אין מלך לישראל אלא מדוד, ומזרע שלמה בייחוד, וכל מי שחולק על דבר המשפחה הזאת – כופר בה' ובדברי נביאיו".
(הקדמות הרמב"ם למשנה, הקדמה לפרק חלק)
נראה ממקומות רבים בכתבי הרמב"ם, שהייחודיות של מלך מבית דוד היא התכונות המיוחדות המושרשות במשפחה זו. מכוח תכונות אלו יש בכוח המלך להנהיג את העם לא רק מבחינה מדינית אלא גם ליצוק בקרב העם תוכן של קדושה. דומה שעיקרון זה נחשב לאחד מיסודות האמונה, משום שהיעדר אמונה במלכות שיכולה להיות מרכבה לשכינה משמעה חוסר אמונה ביכולתם של האידאלים הרוחניים של עם ישראל להופיע במציאות. המלכות קשורה בקשר אדוק עם ירושלים ובית המקדש, בשביל שתהיה מחוברת בקביעות עם תפקידה הייחודי. לא ככל הגויים בית ישראל, ולא ככל הממלכות מדינת ישראל.
ביום ירושלים זכינו לשחרור מקום המקדש, ועלינו להודות לה' על כך בשיר ובהלל. עם זאת, עלינו לא לשכוח את עבודתנו הגדולה לחבר את ממשלתנו ואת אחיזתנו הלאומית בכל רחבי ארץ ישראל אל מקור הקדושה. וכן לעורר את עמנו לקראת השלמת תפקידה של המלכות – בניין בית המקדש, אחר כותלנו. מתוך כך נזכה בקרוב בעזרת ה' שתתקיים תפילתנו-שירתנו, "מקדש מלך, עיר מלוכה, קומי צאי מתוך ההפיכה, רב לך שבת בעמק הבכה והוא יחמול עליך חמלה".
עריכת לשון: צופיה גרינפלד
עריכה: ש"י לוי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
