ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
דרך מיוחדת לעצמו סלל לו בנושא זה האדמו"ר מראדזין, הקדוש רבי שמואל שלמה מראדזין הי"ד, שיום ההילולא שלו יחול ב- כט' אייר. הרבי מראדזין, שזכה לתואר – 'הרבי הלוחם', קלט בחריפותו כבר בשלבים מוקדמים של המלחמה את תוכניותיהם השטניות של המרצחים. הרבי הפיץ את העובדה, שהיהודים נלקחים להשמדה ולא לעבודה, וקרא למרוד ברשעים ולהילחם בהם.
כשגילו הרשעים את העניין, החלו במצוד אחר הרבי. כשהוציאוהו להורג, עקבו החסידים בחשאי אחר הרבי, וראו שהרבי היה נאמן לדרכו עד טיפת דמו האחרונה. בידיו החשופות נאבק ברוצחיו, ונהרג מתוך מלחמה ומאבק גבורה.
פעם שמעתי מהרב עקיבא הכרמי זצ"ל את הסיפור הבא (איני מדייק במילים) – כשהציעו לרבי מראדזין להימלט מהתופת לארץ ישראל, סירב להצעה. וזה היה נימוקו: מצאנו, שהמבול לא ירד בארץ ישראל, שנאמר – "ארץ לא גושמה ביום זעם:. אם כך – מדוע נח הצטווה לבנות תיבה ולהיזקק לנס, והרי יכול היה לעלות לארצנו הקדושה ולהינצל בדרך הטבע?
אלא, שלארץ ישראל לא עולים כדי להימלט מסכנה. לארץ ישראל עולים להידבק בקדושתה וטובה. ואף אני, אמר הרבי מראדזין, אם לא זכיתי ועליתי לארצנו הקדושה להידבק בקדושתה, לא אברח אליה מפני הסכנה.
דרך ייחודית זו, הקוראת לעלות לארץ ישראל רק מתוך מטרה חיובית, ולא כדי לברוח מהסכנה, שנויה במחלוקת. הראי"ה קוק זצ"ל, למשל, כתב מפורשות שיש מדרגות בעלייה לארץ. וודאי הטוב ביותר לעלות מתוך בחירה ורצון להידבק בקודש, אך לעיתים מסובב ה' שעולים לארץ מתוך מדרגה נמוכה יותר של הימלטות מפורענויות חוץ לארץ. ואף בדרך נמוכה זו, שולח ה' את גאולתו ומשיב את ישראל לציון.
דומה, שהדגשה זו של הרבי מראדזין, חשובה לימים אלה בהם מציינים אנו יובל לשחרור ירושלים וחבלי ארץ ישראל המערבית. תקופה ארוכה שב עם ישראל לארצו, לעיתים רבות, מתוך מחשבות של חול. מובילי המהלכים הסתפקו פעמים רבות בחזון של הקמת מדינה יהודית שתהווה 'מקלט בטוח', ותו לא.
דווקא מלחמת ששת הימים, חיברה מחדש את עם ישראל לירושלים ולחבלי יהודה ושומרון. זוהי עיר המקדש, ואלו המקומות בהם הילכו הנביאים, והוד של קודש שפוך עליהם. העם לא יכול היה עוד להסתפק בחזון של חול, ומאז מהלכי ההתיישבות בארץ קשורים יותר ויותר לתנועה של חיבור לה', וחיפוש קשר לארץ ישראל מתוך מבט של קודש.
כבר לפני שנים רבות, אמר מרן הרב קוק זצ"ל, שציון קשורה יותר לבניין החול, ואילו ירושלים היא המילה המבטאת את תחיית הקודש של עם ישראל (מאמרי הראיה עמ' 333). ואכן, מי שעיניים לו רואה, שמיום ששבנו לירושלים, מתחוללים בעמינו תהליכים של שיבה וכיסופים לה'.
מודים אנו לה' ששבנו לירושלים של מטה, ומכוח שיבה זו כוספים, מתגעגעים, פועלים ומתפללים אנו לרומם את ירושלים לירושלים של מעלה!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך ללמוד גמרא?
מי פה עבריין?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
אנחנו קודש למענך
חידוש כוחות העולם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
