ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מעשה בצדיק רבי אהרון מטיטיוב, (שיום ההילולא שלו חל ב- ה' טבת, ויש אומרים טז' טבת), נכדו הבוגר והגדול של הבעל שם טוב הקדוש, שבצעירותו חי בדוחק ועוני גדול. פעם אחת גברה עליו העניות מאד, ולא היו לו אפילו את צורכי השבת.
לא הצליח עוד רבי אהרון להבליג על צערו, ופנה בשבת למתפללי בית הכנסת בטענה: "היתכן שנכדו של הבעש"ט יהיה כל כך נשכח מבני העיר, עד שגם לחם צר ומים לחץ לא יהיה לו"?
אנשי העיר התעוררו, וכל אחד מהנוכחים התחייב לשלם לו סכום קבוע בכל שבוע. הם החליטו גם, שלאחר השבת הם יתאספו וימנו גבאי צדקה קבועים שיגבו את הכסף.
אולם, לאחר שהלכו המתפללים מבית הכנסת, התחרט רבי אהרון על מעשיו, שהרי כל ימיו נזהר מלבקש מתנת בשר ודם, ותמיד סמך על ה' שישלח לו עזרתו מקודש, וכעת עזב את הביטחון בה' וביקש את עזרת האנשים, ואף השתמש לשם כך בזכר סבו הבעש"ט. הצטער מאד רבי אהרון על מעשיו, והתפלל לה' שבני העיר ישכחו אותו, ולא יעשו שום דבר לטובתו. וכך היה. בני העיר שכחו הכול, ולא עשו למענו כלום.
אמר על כך הצדיק רבי דוד משה מצ'ורטקוב – מסיפור זה יובנו דברי המדרש בעניין שר המשקים, "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים – זה יוסף". וקשה – הרי יוסף דווקא סמך על שר המשקים, וביקש ממנו שיפנה בעניינו לפרעה, והסיבה ששר המשקים לא עזר לו זה רק בגלל, ש"לא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו"?
אלא שההסבר הוא, שאחרי שיוסף ביקש עזרה משר המשקים, הוא התחרט על כך, ופנה לה' בתפילה שהשר ישכחהו, וכך היה, וזהו בטחונו של יוסף בה'.
סיפור זה מאיר זווית ייחודית בסוגיית הביטחון בה'. עסקנו כאן כבר בנושא זה והבאנו שתי גישות מרכזיות - יש המשליכים על ה' יהבם ונותנים לו לעשות את העבודה במקומם. הם בוטחים בה' שאכן ישלח להם את כל צורכם, ויש מהם שסוברים שמי שינהג כך אכן ה' ישלח לו הכל אף בדרך נס.
לעומתם, יש שאומרים שה' לא הבטיח לנו מעולם שהוא יפתור לנו את בעיות הפרנסה והבריאות וכו',ואם כן לא יתכן שהביטחון כולל חיוב להאמין בכך שהבעיות יפתרו. לשיטות אלו, ביטחון בה' מתבטא בכך שהאדם מאמין שמה שה' עושה הוא תמיד לטובה, ותפקידו של האדם להשתדל וה' הוא הפועל דרכו.
רבי אהרון מטיטיוב מביא כאן למעשה אפשרות ביניים. רבי אהרון רוצה לקבל את פרנסתו ישירות מה' ללא השתדלות (כגישה הראשונה), אך הוא גם מודע לכך שאין הבטחה שהפרנסה תגיע (כגישה השניה). הוא בוחר במודע לחיות חיי צער ודוחק ובלבד שיקבל ישירות מה'.
יש כאן אולי אמירה חשובה, שמי שרוצה להשליך על ה' יהבו ללא מתנת בשר ודם, אל לו לצפות לניסים, אלא עליו להיות במדרגה גבוהה של אלו המוכנים להסתפק במועט. מדרגה זו אינה מתאימה לכל אדם, אלא רק לאנשים גדולים במיוחד.
סיפר לי פעם חבר, שהוא הכיר אדם שבעקבות הרצאה על ביטחון בה', עזב את עבודתו והפסיק להשתדל בענייני פרנסתו. מצבו הכלכלי של אותו אדם הלך והידרדר עד שהגיע למצב קשה. חברי אמר לו, שאכן מי שמוכן להסתפק בלחם בלבד יכול לנהוג בדרך זו, אך מי שרוצה יותר מכך עליו לעבוד לפרנסתו. אולי זה מתאים לסיפור זה. בתחילה - רבי אהרון מרגיש שאין בכוחו לעמוד במדאגה גבוהה זו והוא מבקש מתנת בשר ודם, אך בהמשך הוא מתעלה למדרגה שהוא רוצה שהכל יבוא מה' גם אם יסבול חרפת רעב.
וכך אצל יוסף הצדיק, בתחילה הוא עדיין במדרגה הרגילה ועדיין שרוי בכלא, אך בהמשך דווקא כשהוא מתעלה ומוכן להישאר בכלא ובלבד שהקשר שלו יהיה ישירות עם ה', הוא זוכה להיות האיש שדרכו ה' מוביל את המהלך המרכזי של השגחתו בעולם - " וישלחני אלוקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
