ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
גַּם אֵלֶּה אֲשֶׁר הַחַיִּים הִכְבִּידוּ עֲלֵיהֶם אֶת אַכְפָּם*, וְהֵם מַרְגִּישִׁים לַחַץ כָּבֵד בְּרוּחָם מִדַּאֲגַת הַחַיִּים הַזְּמַנִּיִּים שֶׁל בְּנֵיהֶם, וְהִרְשׁוּ לָהֶם לְצָרֵף לִתְכוּנַת הַחִנּוּךְ חֹל* אֶל הַקֹּדֶשׁ*, אַל נָא יִשְׁכְּחוּ, כִּי צֵרוּף זֶה צָרִיךְ שְׁמִירָה* גְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא יָבֹא הַדָּבָר לִידֵי זִיּוּף הַמַּטְבֵּעַ הַחִנּוּכִית שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל, וְזֶה צָרִיךְ בְּכָל מָקוֹם לִהְיוֹת מְשֻׁנָּן וְנִכָּר, וְיוֹתֵר מִכֹּל בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר בָּהּ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּכְלֵל רוּחֵנוּ הָעִקָּרִי, בְּצוּרָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת לָנוּ, הַשּׁוֹנָה מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אַל נָא יִשְׁכְּחוּ, כִּי לֹא שָׂפוֹת זָרוֹת, לֹא לִמּוּדִים שֶׁמְּגַמָּתָם הִיא הַכְשָׁרוֹת חָמְרִיּוֹת, יֵצְאוּ בְּיִחוּד מִצִּיּוֹן, - אֶלָּא "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ד' מִירוּשָׁלַיִם".
כְּשֶׁיִּהְיוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ חֲרוּתִים עַל לִבָּם שֶׁל הָאַחֲרוֹנִים הַלָּלוּ, נוּכַל בֶּטַח לְקַוּוֹת כִּי לֹא יַרְחִיקוּ לָלֶכֶת, וְגַם בְּנֵיהֶם יִהְיוּ שְׁתוּלִים בְּחַצְרוֹת ד', "וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ". הישארות בחצרות ה'
זֹאת הָיְתָה כַּוָּנָתִי בַּשִּׂיחָה הַקְּטַנָּה, אֲשֶׁר הִבַּעְתִּי אוֹתָהּ בְּעֵת שִׂמְחַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל, לְהַמּוֹסָד הַקָּדוֹשׁ "שַׁעֲרֵי תּוֹרָה", שֶׁהֶרְאוּנִי שֶׁהוּבְאָה בְּעִתּוֹנְךָ הַיָּקָר.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
137 - חינוך חלק א'
138 - חינוך חלק ב'
139 - לימוד שבועי באמונה טו-כא תמוז תשע"ז
טען עוד
____________________
אַכְפָּם – משאם. חֹל – לימודי חול. שְׁמִירָה – שלא להפוך טפל לעיקר.
ביאורים
שתי דרכים עיקריות יש לחינוך: דרך אחת היא זו שמכירה רק את מקומם של הקודש והקדושה. בדרך זו אחזו בני היישוב הישן. הדרך השנייה הייתה של אלו המשלבים את לימודי החול בתוך המסגרת העיקרית של החינוך. כחלק ממצוות האב בנוגע לבניו, ישנו ציווי על האדם ללמד את בנו אומנות, כדי שיוכל להתפרנס בכבוד. אלא שכאן טמון מוקש. העיסוק הנרחב בלימודי החול והמקצוע עלול לבוא על חשבון ההתמסרות ללימודי הקודש, ובסופו של דבר על חשבון הערכים, הקדושה, והמוסר, שאליהם אנו מחנכים את הילד משחר ילדותו. היתרון המיוחד שלנו על פני עמים אחרים הוא "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", זהו החידוש של עם ישראל ועִמו אנו הולכים. אף שאפשר למנות אחוז גבוה של יהודים שקיבלו פרס נובל או תארי כבוד אחרים, לא בזה ייחודיותנו ולא זו מגמת החינוך הישראלי. המגמה שאליה אנו שואפים שייכת לרוחניות ולקודש, לתורה – שהיא עמוקה ופנימית לאין ערוך מכל חכמה אחרת בעולם. זה ייעודנו, זו התכונה הלאומית שלנו, וזו הברכה שעלינו להביא לאומות העולם.
הרב קוק מביע חשש שאם החינוך אינו מכוון באיזון הנכון, העקרוני והמעשי, למטרות הללו, עלולים הילדים להתרחק מדרכם של אבותיהם. מאידך, כאשר זוכרים את העיקר בחיים – גם הבנים יתקרבו לדרך הקודש. הדגש שצריך לעמוד לנגד עיני המחנכים הוא החלוקה בין עיקר לטפל, בין המוקד לבין המעטפת שמסייעת לו. עיסוק נרחב בתחומי מדע וכלכלה לפרטיהם המגוונים עלול להסיט את דעתו של הנער אל התוצאות המידיות שאפשר 'להרוויח' מכך, ובכך יפסיד את שלבי הסולם אל הקודש, שאותם חווה ילד שגדל בלימוד תורה. העלייה בשלבי הסולם לפי הסדר הראוי היא שתביא את כל העמים, בסופה של דרך ארוכה, להכיר ביתרונם של ישראל. רק אם נתמיד בדרך הזאת, נזכה להיות 'אור לגויים' כנבואת ישעיה, שאותה מזכיר כאן הרב קוק: '"ואמרו גוים רבים לכו ונלכה... אל בית אלהי יעקב... ונלכה בארחותיו".
הרחבות
חכמות חיצוניות
לְצָרֵף לִתְכוּנַת הַחִנּוּךְ חֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ. הרב קוק כותב שאם מפאת קשיי הפרנסה ירצו הורים שבניהם ילמדו את חכמות החול, כמתמטיקה ועברית, אפשר ללמד אותם, אך יש להיזהר שהדבר לא ישפיע על העקרונות הרוחניים שלנו.
המהר"ל מבאר שלכתחילה יש ללמוד חלק מלימודי החול: "...כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. ומזה נלמוד כי כל דבר שהוא לעמוד על מהות העולם, יש לאדם ללמוד, ומחויב הוא בזה, כי הכל מעשה ה' הוא..." [נתיבות עולם, נתיב התורה יד]. לפי דברי המהר"ל, אפשר לפגוש את ה' במעשה הטבע – באבן שנופלת, בציוץ ציפור ובסדר העונות השונות. מִשֶכך, חשוב ללמוד חכמות אלו, והזמן שמוקדש ללימודן לא נחשב כ"ביטול תורה". טעם נוסף המופיע בדבריו הוא שעל כל חכמות הטבע (מתמטיקה, גיאוגרפיה וכו') נאמר: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" [דברים ד, ו], והכוונה שכאשר נכיר את חכמות הטבע הדבר יאדיר את שמנו בעיני העולם.
הבן-איש-חי כותב דברים דומים בנוגע לחינוך: "ולזה אמר חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, כלומר אל תאמר אעמיס משא כבד על הנער ללמדו תורה בלבד ימים ולילות, ולא אלמדנו כתיבה ולשון הקודש ודקדוק וחשבון וידיעות הטבע וענייני העולם כמו גיאוגרפיא וכיוצא בה כדי שלא יתאבד הזמן בלימודים אלו, ולא ילמד אלא תורה גמורה ושלימה בלבד, לא כן תעשה, אלא חנוך לנער גם על פי דרכו, דהיינו השייכים לעולם הזה, שנקרא בשם 'דרך' כאמור לעיל, כי אף על פי שעיקר החינוך צריך להיות בלימוד התורה, הנה תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך" [אמרי בינה ב. להרחבה עיין גם ברמ"א על שו"ע יו"ד, רמו, ט, ובמקורו בריב"ש].
להצלחת חוה בת מוריה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
