ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
למחרת בסעודת הצהרים סעד על שולחנם גם המלמד. שאל אותו הסבא מפני מה לא לימד לילדים את הטעם שצריך למהר בקידוש. השיב המלמד שחשב כי אך למותר הוא, שהרי הדבר נהוג אפילו אם אין תינוקות בבית.
נתלהב הסבא ואמר: "בזה טועה אתה טעות חמורה. צריך אתה לבאר להם את טעם הדבר. וזו כוונתו: כשבא האב מבית הכנסת הביתה, היינו לאחר שאבינו שבשמים ראה ושמע איך התפלל כל אחד מישראל בהתלהבות, אף אם עייף הוא מן ההכנות לחג הפסח; עתה כשהוא חוזר לביתו, אל השמים, צריך הוא לקדש מיד, כלומר עליו לחדש את הקידושין שבינו לכנסת ישראל, כפי שנאמר 'וארשתיך לי לעולם', ולגאול אותנו מיד, כדי שלא יישנו התינוקות, היינו שעם ישראל לא ייתפסו לתרדמת היאוש, אלא תינתן להם עילה לשאול לאביהם שבשמים 'מה נשתנה ליל הגלות הזה מכל הגלויות?"
באמרו את הדברים הללו נשא הסבא את ידיו לשמים וקרא: "אבא אבא, גאל אותנו מן הגלות כל זמן שאנו עוד בבחינת 'אני ישנה ולבי ער', ואל נשתקע בתרדמה גמורה!" כל הנוכחים שמעו את דבריו ובכו עמו.
הסיפור שלפנינו מדבר אלינו ברמזי רמזים, מעבר לרובד הגלוי שבו. הסבא משפולי חוזר מבית הכנסת ומתחיל את הסדר בשאלות שהוא מפנה אל בנו הקטן. דיבורים של ילדים קטנים נחשבו בספרות חז"ל כמעין נבואה. סיפורים רבים יש בגמרא הכוללים את הקריאה "פסוק לי פסוקך"; הפסוקים שאומרים הילדים נתפסים תמיד בגמרא כפסוקים הבאים לצפות מראש את העתיד להתרחש או להעניק מבט עמוק יותר על המציאות. דווקא משום שהתינוק איננו מחוכם דיו, הוא עשוי לשמש כלי להעברת מסרים עמוקים ביותר.
במקרה שלנו התינוק איננו יודע. אם התינוק איננו יודע, משמע שיש עיכוב במסר הנמסר בדרך כלל מתוך התמימות הילדותית. מתברר שהמלמד לא לימד, משום שחשב שאין בכך צורך. המלמד הוא כבר מחוכם יתר על המידה; הוא כבר מחשבן את הצורך ללמד דבר זה או אחר. דווקא משום שהוא כבר מחוכם, אין באפשרותו לחוש בעומקים שאותם חש הסבא משפולי. לגבי הסבא משפולי מהווה ההלכה, על טעמיה ונימוקיה, ביטוי לתכנים עליונים הרבה יותר, שרק בעלי אוזן רגישה ולב מבין נחשפים אליהם.
לדידו של הסבא משפולי יכולה ההלכה להוות גם תבנית מחשבתית. יש אב ויש בן. תפקידו של האב לדאוג לכך שהבן לא יישן. משום כך עליו להזדרז ולקדש. התבנית הזו היא בעצם תבנית הציפייה של עם ישראל לקראת הגאולה. דרכם של ילדים, שאין להם סבלנות, שהם צריכים לקבל את הגירוי באופן מידי. החשש שמא ירדמו ויישנו רובץ לפתחו של ליל הסדר. משום שכך יש להקדים ולקדש, כדי לאפשר לבן לשאול את שאלות ה'מה נשתנה', וזאת כדי שלא יאבד עניין במה שנעשה בליל הסדר.
זוהי פנייתו של הסבא משפולי אל בורא עולם. לאחר שרואה אבינו שבשמים את קשייהם של ישראל, את מצוקתם, עליו למהר ולקדשם, למהר ולהאיר עליהם את אורו. יש צורך להביא את בניו של בורא עולם לידי מצב שלא יישנו. אריכות הגלות עלולה להביא רבים לידי יאוש. אריכות הגלות עלולה להביא רבים לידי איבוד ענין בליל הסדר ובמסר הגאולה הטמון בחובו. הם עלולים להירדם, ואז תתרחק הגאולה.
הסבא משפולי מבקש מאבינו שבשמים שיקדש במהרה, שיאיר עלינו באור שהאיר עלינו בזמן יציאת מצרים, כדי שנרצה לשאול את שאלות ה'מה נשתנה'. כשהבן שואל 'מה נשתנה', פירוש הדבר שהוא חפץ בתשובה, שהוא רוצה להתחבר אל מהלך הלילה הזה. כשעם ישראל שואל 'מה נשתנה', כשהוא תובע לדעת את קצה של הגלות הארוכה הזו, תשובות הגאולה שליל הסדר יכול להעניק כבר מצויות מאחורי כותלנו.
הסכנה הגדולה ביותר של הגלות היא הייאוש מן הגאולה. חז"ל אומרים על הפסוק "ציון דורש אין לה" שמכאן משמע שציון זקוקה לדרישה, לשאלה, לתביעה. אם יישאלו השאלות יבואו גם התשובות, אבל אם יישנו התינוקות ולא ישאלו דבר, לא יהיו גם תשובות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה באנו לעולם הזה?
שתי דקות על בדיקת חמץ
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
