ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
למחרת בסעודת הצהרים סעד על שולחנם גם המלמד. שאל אותו הסבא מפני מה לא לימד לילדים את הטעם שצריך למהר בקידוש. השיב המלמד שחשב כי אך למותר הוא, שהרי הדבר נהוג אפילו אם אין תינוקות בבית.
נתלהב הסבא ואמר: "בזה טועה אתה טעות חמורה. צריך אתה לבאר להם את טעם הדבר. וזו כוונתו: כשבא האב מבית הכנסת הביתה, היינו לאחר שאבינו שבשמים ראה ושמע איך התפלל כל אחד מישראל בהתלהבות, אף אם עייף הוא מן ההכנות לחג הפסח; עתה כשהוא חוזר לביתו, אל השמים, צריך הוא לקדש מיד, כלומר עליו לחדש את הקידושין שבינו לכנסת ישראל, כפי שנאמר 'וארשתיך לי לעולם', ולגאול אותנו מיד, כדי שלא יישנו התינוקות, היינו שעם ישראל לא ייתפסו לתרדמת היאוש, אלא תינתן להם עילה לשאול לאביהם שבשמים 'מה נשתנה ליל הגלות הזה מכל הגלויות?"
באמרו את הדברים הללו נשא הסבא את ידיו לשמים וקרא: "אבא אבא, גאל אותנו מן הגלות כל זמן שאנו עוד בבחינת 'אני ישנה ולבי ער', ואל נשתקע בתרדמה גמורה!" כל הנוכחים שמעו את דבריו ובכו עמו.
הסיפור שלפנינו מדבר אלינו ברמזי רמזים, מעבר לרובד הגלוי שבו. הסבא משפולי חוזר מבית הכנסת ומתחיל את הסדר בשאלות שהוא מפנה אל בנו הקטן. דיבורים של ילדים קטנים נחשבו בספרות חז"ל כמעין נבואה. סיפורים רבים יש בגמרא הכוללים את הקריאה "פסוק לי פסוקך"; הפסוקים שאומרים הילדים נתפסים תמיד בגמרא כפסוקים הבאים לצפות מראש את העתיד להתרחש או להעניק מבט עמוק יותר על המציאות. דווקא משום שהתינוק איננו מחוכם דיו, הוא עשוי לשמש כלי להעברת מסרים עמוקים ביותר.
במקרה שלנו התינוק איננו יודע. אם התינוק איננו יודע, משמע שיש עיכוב במסר הנמסר בדרך כלל מתוך התמימות הילדותית. מתברר שהמלמד לא לימד, משום שחשב שאין בכך צורך. המלמד הוא כבר מחוכם יתר על המידה; הוא כבר מחשבן את הצורך ללמד דבר זה או אחר. דווקא משום שהוא כבר מחוכם, אין באפשרותו לחוש בעומקים שאותם חש הסבא משפולי. לגבי הסבא משפולי מהווה ההלכה, על טעמיה ונימוקיה, ביטוי לתכנים עליונים הרבה יותר, שרק בעלי אוזן רגישה ולב מבין נחשפים אליהם.
לדידו של הסבא משפולי יכולה ההלכה להוות גם תבנית מחשבתית. יש אב ויש בן. תפקידו של האב לדאוג לכך שהבן לא יישן. משום כך עליו להזדרז ולקדש. התבנית הזו היא בעצם תבנית הציפייה של עם ישראל לקראת הגאולה. דרכם של ילדים, שאין להם סבלנות, שהם צריכים לקבל את הגירוי באופן מידי. החשש שמא ירדמו ויישנו רובץ לפתחו של ליל הסדר. משום שכך יש להקדים ולקדש, כדי לאפשר לבן לשאול את שאלות ה'מה נשתנה', וזאת כדי שלא יאבד עניין במה שנעשה בליל הסדר.
זוהי פנייתו של הסבא משפולי אל בורא עולם. לאחר שרואה אבינו שבשמים את קשייהם של ישראל, את מצוקתם, עליו למהר ולקדשם, למהר ולהאיר עליהם את אורו. יש צורך להביא את בניו של בורא עולם לידי מצב שלא יישנו. אריכות הגלות עלולה להביא רבים לידי יאוש. אריכות הגלות עלולה להביא רבים לידי איבוד ענין בליל הסדר ובמסר הגאולה הטמון בחובו. הם עלולים להירדם, ואז תתרחק הגאולה.
הסבא משפולי מבקש מאבינו שבשמים שיקדש במהרה, שיאיר עלינו באור שהאיר עלינו בזמן יציאת מצרים, כדי שנרצה לשאול את שאלות ה'מה נשתנה'. כשהבן שואל 'מה נשתנה', פירוש הדבר שהוא חפץ בתשובה, שהוא רוצה להתחבר אל מהלך הלילה הזה. כשעם ישראל שואל 'מה נשתנה', כשהוא תובע לדעת את קצה של הגלות הארוכה הזו, תשובות הגאולה שליל הסדר יכול להעניק כבר מצויות מאחורי כותלנו.
הסכנה הגדולה ביותר של הגלות היא הייאוש מן הגאולה. חז"ל אומרים על הפסוק "ציון דורש אין לה" שמכאן משמע שציון זקוקה לדרישה, לשאלה, לתביעה. אם יישאלו השאלות יבואו גם התשובות, אבל אם יישנו התינוקות ולא ישאלו דבר, לא יהיו גם תשובות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
