ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
בחצי השני של הפרשה, אפרים מקדים תמיד את מנשה (מח, יג; מח, כ).
בברכת יעקב לבני יוסף, ידו הימנית של יעקב הונחה על ראשו של אפרים, גם כשמנשה המשיך לעמוד ליד רגלו הימנית של סבו.
אפרים קיבל את נחלתו בעבר הירדן המערבי, אבל חצי משבט מנשה נדחה מזרחה, אל מעבר לירדן.
מה מסתתר מאחורי התהליך?
גם אצל בני יהודה מתרחש תהליך האומר דרשני. פרץ, בכורו של יהודה מתמר, מופיע בפרשתנו כאחד מיורדי מצרים, ואחריו גם חצרון בכורו (מו, יב).
אין כל ספק שפרץ הוא אבי השושלת המלכותית, גם משיח בן דוד מכונה "בן פרצי" (עיינו גם רות ד, יח).
בדברי הימים א' מופיעה הפתעה! לחצרון שלשה בנים: ירחמאל, רם וכלובי (ב, ט), דוד המלך הוא צאצאו של רם הבן השני ולא של ירחמאל הבכור! (ב, י-טו).
תהליך דומה מתרחש בשתי המשפחות הטוענות להנהגה.
נקדים כי עם המעבר לדורם של בני יוסף ויהודה, המאבק על ההנהגה המשיך.
אין כל ספק כי מנשה ואפרים נהנו ממעמד של נסיכים במצרים, מכח מעמדו של יוסף בחצרו של פרעה. גם בניו של יהודה המשיכו לטעון להנהגה, מכח מעמדם כבניו של מנהיג עשרת האחים, שלקח אחריות בתחילת הפרשה גם על בנימין - בנה של רחל.
מעמדם של שני הטוענים לכתר יושפע גם מזהות נשותיהם. נישואין, לאורך כל הדורות, היו דרך מקובלת להכרזה מי הוא הנסיך. רק נסיכים התחתנו עם נסיכות.
אם כך, עם מי התחתן מנשה בכורו של יוסף?
ומי הייתה אשתו של ירחמאל - בכורו של חצרון - בכורו של פרץ - בכורו של יהודה מתמר?
עיון בהמשך הפרקים בדברי הימים א' מגלה כי למנשה היו שתי נשים, וז"ל הכתוב: "בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (ז, יד).
גדולי עולם נחלקו בהבנת הפסוק. אנחנו נצעד בעקבות בעל המצודות שפירש: "בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה - אשה הראויה מבנות ישראל". "פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה - מבנות ארם". לדבריו, המסתדרים עם פשט הפסוק, מנשה התחתן עם אשה כשרה וראויה מבנות ישראל (תרתי משמע), לאחר מכן, כדי לחזק את מעמדו, הוא יצא למסע כיבוש בארם, ושם הוא לקח לעצמו פילגש מבנות ארם. בצעד זה הוא הכריז על עצמו גם כמלך, פילגש הותרה רק למלכים (רמב"ם הלכות מלכים פ"ד ה"ד) ועל הדרך יצר קשרים דיפלומטים בין לאומיים עם ממלכה ארמית. חתונה זו, שלא לשם שמים, עם נסיכה נוכריה פסלה את מנשה מהנהגה וממעמדו כבכור. מאידך, הוא נשא גם אשה כשרה, ולכן הפסיד את מעמדו חלקית ולא לחלוטין. צאצאיו מאשתו הכשרה זכו לנחלה בעבר הירדן המערבי, צאצאיו מפילגשו הארמיה נדחו לעבר הירדן המזרחי.
גם במשפחתו של יהודה התרחשו מאורעות דומים, וז"ל הכתוב: "וַיִּהְיוּ בְנֵי יְרַחְמְאֵל בְּכוֹר חֶצְרוֹן ... וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם" (דברי הימים א, ב, כה-כו). גם על פירושו של פסוק זה נשתברו קולמוסים. הביטוי: אִשָּׁה אַחֶרֶת רומז לבעיה קשה, שהרי בכינוי זה מכנה הכתוב את אימו של יפתח הגלעדי (שופטים יא, ב).
לכן, נצעד בעקבות דברי הירושלמי על הפסוק: "שנשא אשה גויה להתעטר בה דכתיב וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם שהכניסה אנינה לתוך ביתו" (סנהדרין פ"ב ה"ג). לפי פירוש זה עטרה, בעלת הכתר על ראשה, הייתה נסיכה מצרית רמת מעלה. ירחמאל, בכור בן בכור לצאצאי יהודה, חשב שעל ידי חתונה זו הוא מבטיח את מעמדו החשוב. התוצאה היתה הפוכה, כמו אצל פילגשו של מנשה.
מפרשיות אלה נלמד על חומרתם של מעשים הפוסלים להנהגה את מי שחוטא בהם. שני המעשים הם אותה אדרת בשינוי גברת.
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים
ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים. ואור גדול לכל עם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
