ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
בחצי השני של הפרשה, אפרים מקדים תמיד את מנשה (מח, יג; מח, כ).
בברכת יעקב לבני יוסף, ידו הימנית של יעקב הונחה על ראשו של אפרים, גם כשמנשה המשיך לעמוד ליד רגלו הימנית של סבו.
אפרים קיבל את נחלתו בעבר הירדן המערבי, אבל חצי משבט מנשה נדחה מזרחה, אל מעבר לירדן.
מה מסתתר מאחורי התהליך?
גם אצל בני יהודה מתרחש תהליך האומר דרשני. פרץ, בכורו של יהודה מתמר, מופיע בפרשתנו כאחד מיורדי מצרים, ואחריו גם חצרון בכורו (מו, יב).
אין כל ספק שפרץ הוא אבי השושלת המלכותית, גם משיח בן דוד מכונה "בן פרצי" (עיינו גם רות ד, יח).
בדברי הימים א' מופיעה הפתעה! לחצרון שלשה בנים: ירחמאל, רם וכלובי (ב, ט), דוד המלך הוא צאצאו של רם הבן השני ולא של ירחמאל הבכור! (ב, י-טו).
תהליך דומה מתרחש בשתי המשפחות הטוענות להנהגה.
נקדים כי עם המעבר לדורם של בני יוסף ויהודה, המאבק על ההנהגה המשיך.
אין כל ספק כי מנשה ואפרים נהנו ממעמד של נסיכים במצרים, מכח מעמדו של יוסף בחצרו של פרעה. גם בניו של יהודה המשיכו לטעון להנהגה, מכח מעמדם כבניו של מנהיג עשרת האחים, שלקח אחריות בתחילת הפרשה גם על בנימין - בנה של רחל.
מעמדם של שני הטוענים לכתר יושפע גם מזהות נשותיהם. נישואין, לאורך כל הדורות, היו דרך מקובלת להכרזה מי הוא הנסיך. רק נסיכים התחתנו עם נסיכות.
אם כך, עם מי התחתן מנשה בכורו של יוסף?
ומי הייתה אשתו של ירחמאל - בכורו של חצרון - בכורו של פרץ - בכורו של יהודה מתמר?
עיון בהמשך הפרקים בדברי הימים א' מגלה כי למנשה היו שתי נשים, וז"ל הכתוב: "בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (ז, יד).
גדולי עולם נחלקו בהבנת הפסוק. אנחנו נצעד בעקבות בעל המצודות שפירש: "בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה - אשה הראויה מבנות ישראל". "פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה - מבנות ארם". לדבריו, המסתדרים עם פשט הפסוק, מנשה התחתן עם אשה כשרה וראויה מבנות ישראל (תרתי משמע), לאחר מכן, כדי לחזק את מעמדו, הוא יצא למסע כיבוש בארם, ושם הוא לקח לעצמו פילגש מבנות ארם. בצעד זה הוא הכריז על עצמו גם כמלך, פילגש הותרה רק למלכים (רמב"ם הלכות מלכים פ"ד ה"ד) ועל הדרך יצר קשרים דיפלומטים בין לאומיים עם ממלכה ארמית. חתונה זו, שלא לשם שמים, עם נסיכה נוכריה פסלה את מנשה מהנהגה וממעמדו כבכור. מאידך, הוא נשא גם אשה כשרה, ולכן הפסיד את מעמדו חלקית ולא לחלוטין. צאצאיו מאשתו הכשרה זכו לנחלה בעבר הירדן המערבי, צאצאיו מפילגשו הארמיה נדחו לעבר הירדן המזרחי.
גם במשפחתו של יהודה התרחשו מאורעות דומים, וז"ל הכתוב: "וַיִּהְיוּ בְנֵי יְרַחְמְאֵל בְּכוֹר חֶצְרוֹן ... וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם" (דברי הימים א, ב, כה-כו). גם על פירושו של פסוק זה נשתברו קולמוסים. הביטוי: אִשָּׁה אַחֶרֶת רומז לבעיה קשה, שהרי בכינוי זה מכנה הכתוב את אימו של יפתח הגלעדי (שופטים יא, ב).
לכן, נצעד בעקבות דברי הירושלמי על הפסוק: "שנשא אשה גויה להתעטר בה דכתיב וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם שהכניסה אנינה לתוך ביתו" (סנהדרין פ"ב ה"ג). לפי פירוש זה עטרה, בעלת הכתר על ראשה, הייתה נסיכה מצרית רמת מעלה. ירחמאל, בכור בן בכור לצאצאי יהודה, חשב שעל ידי חתונה זו הוא מבטיח את מעמדו החשוב. התוצאה היתה הפוכה, כמו אצל פילגשו של מנשה.
מפרשיות אלה נלמד על חומרתם של מעשים הפוסלים להנהגה את מי שחוטא בהם. שני המעשים הם אותה אדרת בשינוי גברת.
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים
ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים. ואור גדול לכל עם ישראל
ארבע כוסות ושלוש מצות
זמן הדלקת נרות חנוכה
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
