ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
בחצי השני של הפרשה, אפרים מקדים תמיד את מנשה (מח, יג; מח, כ).
בברכת יעקב לבני יוסף, ידו הימנית של יעקב הונחה על ראשו של אפרים, גם כשמנשה המשיך לעמוד ליד רגלו הימנית של סבו.
אפרים קיבל את נחלתו בעבר הירדן המערבי, אבל חצי משבט מנשה נדחה מזרחה, אל מעבר לירדן.
מה מסתתר מאחורי התהליך?
גם אצל בני יהודה מתרחש תהליך האומר דרשני. פרץ, בכורו של יהודה מתמר, מופיע בפרשתנו כאחד מיורדי מצרים, ואחריו גם חצרון בכורו (מו, יב).
אין כל ספק שפרץ הוא אבי השושלת המלכותית, גם משיח בן דוד מכונה "בן פרצי" (עיינו גם רות ד, יח).
בדברי הימים א' מופיעה הפתעה! לחצרון שלשה בנים: ירחמאל, רם וכלובי (ב, ט), דוד המלך הוא צאצאו של רם הבן השני ולא של ירחמאל הבכור! (ב, י-טו).
תהליך דומה מתרחש בשתי המשפחות הטוענות להנהגה.
נקדים כי עם המעבר לדורם של בני יוסף ויהודה, המאבק על ההנהגה המשיך.
אין כל ספק כי מנשה ואפרים נהנו ממעמד של נסיכים במצרים, מכח מעמדו של יוסף בחצרו של פרעה. גם בניו של יהודה המשיכו לטעון להנהגה, מכח מעמדם כבניו של מנהיג עשרת האחים, שלקח אחריות בתחילת הפרשה גם על בנימין - בנה של רחל.
מעמדם של שני הטוענים לכתר יושפע גם מזהות נשותיהם. נישואין, לאורך כל הדורות, היו דרך מקובלת להכרזה מי הוא הנסיך. רק נסיכים התחתנו עם נסיכות.
אם כך, עם מי התחתן מנשה בכורו של יוסף?
ומי הייתה אשתו של ירחמאל - בכורו של חצרון - בכורו של פרץ - בכורו של יהודה מתמר?
עיון בהמשך הפרקים בדברי הימים א' מגלה כי למנשה היו שתי נשים, וז"ל הכתוב: "בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (ז, יד).
גדולי עולם נחלקו בהבנת הפסוק. אנחנו נצעד בעקבות בעל המצודות שפירש: "בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה - אשה הראויה מבנות ישראל". "פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה - מבנות ארם". לדבריו, המסתדרים עם פשט הפסוק, מנשה התחתן עם אשה כשרה וראויה מבנות ישראל (תרתי משמע), לאחר מכן, כדי לחזק את מעמדו, הוא יצא למסע כיבוש בארם, ושם הוא לקח לעצמו פילגש מבנות ארם. בצעד זה הוא הכריז על עצמו גם כמלך, פילגש הותרה רק למלכים (רמב"ם הלכות מלכים פ"ד ה"ד) ועל הדרך יצר קשרים דיפלומטים בין לאומיים עם ממלכה ארמית. חתונה זו, שלא לשם שמים, עם נסיכה נוכריה פסלה את מנשה מהנהגה וממעמדו כבכור. מאידך, הוא נשא גם אשה כשרה, ולכן הפסיד את מעמדו חלקית ולא לחלוטין. צאצאיו מאשתו הכשרה זכו לנחלה בעבר הירדן המערבי, צאצאיו מפילגשו הארמיה נדחו לעבר הירדן המזרחי.
גם במשפחתו של יהודה התרחשו מאורעות דומים, וז"ל הכתוב: "וַיִּהְיוּ בְנֵי יְרַחְמְאֵל בְּכוֹר חֶצְרוֹן ... וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם" (דברי הימים א, ב, כה-כו). גם על פירושו של פסוק זה נשתברו קולמוסים. הביטוי: אִשָּׁה אַחֶרֶת רומז לבעיה קשה, שהרי בכינוי זה מכנה הכתוב את אימו של יפתח הגלעדי (שופטים יא, ב).
לכן, נצעד בעקבות דברי הירושלמי על הפסוק: "שנשא אשה גויה להתעטר בה דכתיב וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם שהכניסה אנינה לתוך ביתו" (סנהדרין פ"ב ה"ג). לפי פירוש זה עטרה, בעלת הכתר על ראשה, הייתה נסיכה מצרית רמת מעלה. ירחמאל, בכור בן בכור לצאצאי יהודה, חשב שעל ידי חתונה זו הוא מבטיח את מעמדו החשוב. התוצאה היתה הפוכה, כמו אצל פילגשו של מנשה.
מפרשיות אלה נלמד על חומרתם של מעשים הפוסלים להנהגה את מי שחוטא בהם. שני המעשים הם אותה אדרת בשינוי גברת.
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים
ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים. ואור גדול לכל עם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
