ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
עם ישראל נמשל לגפן שרק:
"אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן: וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק..." (ישעיה ה' א-ז, תהילים פ' ט-טז ועוד).
שבט יהודה נתברך כגפן:
"אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ וְלַשֹּׂרֵקָה..." (בראשית מ"ט יא).
כך גם יוסף, כגפן=פורה, הגדלה על מים רבים ומטפסת על החומה=שור:
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר" (שם מ"ט כב).
הגפן שפריה "מְשַׂמֵּחַ אלוקים וַאֲנָשִׁים" (שופטים ט' יג) היא אורחת של כבוד בכל אירוע של שמחה וקדושה. לעומת זאת שתיית יין ומשתאות מופיעים בתנ"ך בעיקר לשלילה.
שתיית היין של נח:
"וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה" (בראשית ט' כ-כא)
הסתיימה באירוע מחפיר.
המשתה שערך לוט בסדום הסתיים בשתיית יין במערה ובאחד האירועים המבישים ביותר (שם י"ט לב-לה) שעדיף להוריד את המסך עליו כדברי הנביא:
"וְעָשָׂה ה' צְבָאוֹת לְכָל הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים...וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט ..." (ישעיהו כ"ה ו-ז, עיין גם שכל טוב בראשית פרק לו ד"ה אלה בני).
"משתה שמשון" (שופטים י"ד י),"משתה נבל" (שמואל א כ"ה לו), "משתה אבשלום" ורצח אמנון (שמואל ב' י"ג כח) מצטרפים אל המשתאות של אחשורוש (מגילת אסתר) ומשתאותיהם של בני איוב:
"וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ ... וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב ... כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ"
(איוב א' ד-ה, עיין כהשוואה ניגודית להנהגותיהם וגורלם של צאצאי יהונדב בן רכב, ירמיהו ל"ה).
על כולם נכונים דברי הביקורת של הנביא:
"וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה: כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ ...
(ישעיהו כ"ח ז-ח ועיין עוד שם ה' יב, כה ובנביאים נוספים עיין עמוס ו' ו, הושע ד' יא, ז' ה ובמקומות רבים בספר משלי).
ההבדל בין השימוש ביין כתרכיז לבין הפיכתו ל"משתה" עושה כנראה את ההבדל הגדול בין "עובד ד'" ל"עובד עצמו". בין מי שמתעלה במדרגות הקידוש והקדושה לבין מי שיורד אל שפל המדרגה , זו הסיבה שמקדימים "סברי" לברכת הגפן ועונים "לחיים", ואכמ"ל).
הרמב"ם בחלק השלישי של מורה הנבוכים (אחרי שטיפל בחלק הראשון בתורת התוארים ובהוכחת מציאות הבורא, ובחלק השני בשאלת הקדמות והנבואה) דן בשאלת "תכלית האדם בעולמו" ושאלת השכר והעונש. במסגרת דיון זו יוצא הרמב"ם בחריפות יוצאת דופן כנגד תופעת המשתאות. לדעת הרמב"ם בעית השכרות עולה בחומרתה על בעית הפריצות וז"ל:
"אבל המסיבות לשתיית המשכרים תהיה חרפתם בעיניך יותר גדולה מהתקבצות בני אדם עירומים..." (מו"נ ח"ג פ' ח).
אחרי הקדמה ארוכה זו, ברור מדוע התורה עם התחלת התאור של עם ישראל כמי שחי כחברה מסודרת עוד בתקופת המדבר מדגישה את עניין ההינזרות מן היין, כל אחד לפי מדרגתו.
מדינת ישראל של היום, כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בימים האחרונים, סובלת מבעית אלימות קשה הן חברתית והן על הכבישים. כנראה שלשכרות יש מקום נכבד בשני התחומים. ניתן לזהות בהחלט את מוקדי האלימות במקומות בהם מרוכזים אדי אלכוהול. חלק גדול מאוד מתאונות הדרכים, בעיקר בסופי השבוע, נובעות מנהיגה אחרי שתיית משקאות משכרים.
יש להחליף בזריזות את הסיסמא "אם שותים לא נוהגים" בחינוך ל"רק שוטים שותים"!!!.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
