ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
אנו למדים מפסוק זה כי מועמד ראוי למלכות, רק בתנאי שלא ייפול בחטא הגאווה.
ננסה לבחון שאלה זו, תוך לימוד הפסוקים העוסקים בבחירתו של דוד, מתוך משפחת ישי.
לאחר ששאול נכשל ונפסל, הקב"ה שלח את שמואל הרואה למשוח מלך חדש על ישראל. וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ" (שמואל א ט"ז א).
הביטוי מְאַסְתִּיו משמעותו כי שאול היה ראוי ואהוב ואיבד את מעמדו בעקבות המאורעות שקרו במלחמות כנגד הפלישתים והעמלקים.
לאחר ששמואל הנביא הגיע לביתו של ישי, המועמד הראשון שהוצג בפניו היה הבן הבכור, אליאב. שמואל עמד נפעם והכריז: "וַיֹּאמֶר אַךְ נֶגֶד יְקֹוָק מְשִׁיחוֹ" (שם ו) והסביר רש"י: "אך אמת הוא זה שהגון למלכות".
תגובתו של הקב"ה הייתה מאוד חריפה: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיקֹוָק יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שם ז). הביטוי כִּי מְאַסְתִּיהוּ מוכיח לכאורה, כפי שהסברנו, שאליאב היה ראוי ונדחה.
צריך להבין למה? ועוד יש לברר כיצד יתכן שמי שכונה בכתוב הרואה, יקבל ביקורת נוקבת דווקא בתחום זה?
(חז"ל הסבירו בשני כיוונים. עיינו פסחים סו ע"ב ובמדרש שמואל יט, ה. הראשונים צעדו בעקבותיהם וניסו לתרץ את הקושיות. לא נוכל במסגרת קצרה זו לדון בדבריהם, נעיר רק שאף אחד מן התירוצים, איננו מעוגן בפשט הכתובים כאן).
אחרי בקשת המחילה, נציע פירוש הנסמך על לשון הכתוב במקום.
הנחת היסוד שלנו היא כי לשמואל היה מבט נבואי על המציאות, ולכן בחן את המועמדות שלא על פי קריטריונים חיצוניים. לכן, ברור היה כי אליאב היה איש המעלה גם מבחינת תכונותיו הרוחניות ואישיותו הפנימית. זו הסיבה שהייתה הווא אמינא חזקה שהוא אכן המועמד הראוי. אבל, הקב"ה הסביר לרואה כי יש דברים שגם הוא לא יכול לראות. אכן, אליאב היה מועמד ראוי ובעל מעלה גבוהה מאוד. הבעיה הייתה שגם הוא חשב כך ולכאורה בצדק, שהרי היה לו על מה לסמוך. גבהות לבו, שנסמכה על מעלותיו, היא זו שהכשילה אותו. הכתוב רומז על כך בדרך הבאה: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ ... וַיקֹוָק יִרְאֶה לַלֵּבָב". כלומר לבו של אליאב גבה בגלל שאכן היה גבוה מבחינה רוחנית ולא רק מבחינה גשמית.
הקב"ה לימד את הנביא שמואל ובאמצעות נבואתו גם אותנו, כי גם מועמד ראוי מכל הבחינות, כפי ששמואל הרואה ראה במבט פנימי ונוקב, שחושב את עצמו לראוי, באמת איננו ראוי.
לכן, דווקא דוד, שעליו נאמר: "עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן" (שם יא), שאמר על עצמו: "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ" (תהלים כ"ב ז) הוא זה שנבחר ולא אחיו הגדול.
הבה נתפלל כי נזכה למנהיגים ראויים, שיזכרו כי הם ראויים
כל עוד הם אינם חושבים שהם הראויים ביותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
