ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חובת הקמת בתי דין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיך נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
ביטוי כמעט זהה מופיע גם בפרשה העוסקת בבית הדין הגדול:
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיך בּו" (דברים י"ז ח).
השאלה היא האם כוונת התורה לכל מקום בעולם בו יש קהילה יהודית, או רק לערים-שערים "שלנו" בארץ ישראל. תוך כדי דיון בשאלה, אם יש הבדלים בין מצוות "דינין" שנצטוו עליה בני נח (עיין סנהדרין נו ע"א ואילך) למצוות "שופטים ושוטרים" שעם ישראל נצטווה עליה, הגמרא במסכת סנהדרין (שם) מביאה:
"אמר רב אחא בר יעקב: לא נצרכה (תוספת הציווי לעם ישראל) אלא להושיב בית דין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר. - והא בני נח לא איפקוד? - והתניא: כשם שנצטוו ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר - כך נצטוו בני נח להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר!".
חובת הקמת בתי דין (9)
הרב יוסף כרמל
4 - "סנהדריות לשבטים" המחלוקת - פרק ד'
5 - סנהדראות – חיוב עולמי? - פרק ה'
6 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ו'
טען עוד
"מנא הני מילי (שיש חובת מינוי סנהדרין גם בחו"ל)? דתנו רבנן: (במדבר ל"ה) "והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם" - למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ; אם כן, מה תלמוד לומר (דברים י"ז) בִּשְׁעָרֶיךָ ? בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר".
שואל מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מה המקור לחיוב הושבת בתי דין בישראל (ובאומות העולם) בכל פלך ופלך? ועוד קשה אם בישראל יש מצווה למנות בית דין בכל עיר, לשם מה צריך גם בכל פלך ופלך. הרמב"ן בפירושו לתורה (הובאו דבריו ב"חמדת ימים" לפרשת בהר בחוקותי) מביא חיוב זה של מינוי בתי דינים בכל פלך וז"ל:
"ונראה מזה שחייבין למנות סנהדרין בחוצה לארץ, ולא בכל עיר ועיר כארץ ישראל אלא פלכים פלכים" (דברים ט"ז יח).
אבל לא הקשה מה צורך בהם, אף על פי שהקשה מה צורך בבתי הדין לשבטים, וצ"ע (עמוד הימיני סימן ב ס"ק ד). מתרץ זאת מו"ר בדרך זו: יש חובה על כלל האנושות שכל חברה מדינית תמנה לעצמה בתי דין. חובה זו משותפת לישראל ולאומות העולם. לכן צריך למנות לכל פלך (בלשון ימינו- מדינה) בית דין. מה שנתחדש הוא שבישראל התהליך לא יכול להעצר כאן אלא חובה למנות בית דין לכל עיר ועיר. לאחר שיש בכל עיר ועיר בית דין הצורך בבית דין לפלך בטל וממילא פונקציה משפטית זו תעבור מן העולם. כל קיומה הוא זמני עד שימונו בתי הדין לכל עיר. לכן אין מקור בתורה לחיוב זה שהוא רק אמצעי להגיע למטרה. לעומת זה בחוץ לארץ (מקום שאינו מוגדר " בִּשְׁעָרֶיך"ָ לא נתחדשה ההלכה של בית דין לכל עיר ולכן בתי הדין של כל פלך ופלך במקומם עומדים (עמוד הימיני שם, ס"ק ה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
