ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חובת הקמת בתי דין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיך נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
ביטוי כמעט זהה מופיע גם בפרשה העוסקת בבית הדין הגדול:
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיך בּו" (דברים י"ז ח).
השאלה היא האם כוונת התורה לכל מקום בעולם בו יש קהילה יהודית, או רק לערים-שערים "שלנו" בארץ ישראל. תוך כדי דיון בשאלה, אם יש הבדלים בין מצוות "דינין" שנצטוו עליה בני נח (עיין סנהדרין נו ע"א ואילך) למצוות "שופטים ושוטרים" שעם ישראל נצטווה עליה, הגמרא במסכת סנהדרין (שם) מביאה:
"אמר רב אחא בר יעקב: לא נצרכה (תוספת הציווי לעם ישראל) אלא להושיב בית דין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר. - והא בני נח לא איפקוד? - והתניא: כשם שנצטוו ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר - כך נצטוו בני נח להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר!".
חובת הקמת בתי דין (9)
הרב יוסף כרמל
4 - "סנהדריות לשבטים" המחלוקת - פרק ד'
5 - סנהדראות – חיוב עולמי? - פרק ה'
6 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ו'
טען עוד
"מנא הני מילי (שיש חובת מינוי סנהדרין גם בחו"ל)? דתנו רבנן: (במדבר ל"ה) "והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם" - למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ; אם כן, מה תלמוד לומר (דברים י"ז) בִּשְׁעָרֶיךָ ? בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר".
שואל מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מה המקור לחיוב הושבת בתי דין בישראל (ובאומות העולם) בכל פלך ופלך? ועוד קשה אם בישראל יש מצווה למנות בית דין בכל עיר, לשם מה צריך גם בכל פלך ופלך. הרמב"ן בפירושו לתורה (הובאו דבריו ב"חמדת ימים" לפרשת בהר בחוקותי) מביא חיוב זה של מינוי בתי דינים בכל פלך וז"ל:
"ונראה מזה שחייבין למנות סנהדרין בחוצה לארץ, ולא בכל עיר ועיר כארץ ישראל אלא פלכים פלכים" (דברים ט"ז יח).
אבל לא הקשה מה צורך בהם, אף על פי שהקשה מה צורך בבתי הדין לשבטים, וצ"ע (עמוד הימיני סימן ב ס"ק ד). מתרץ זאת מו"ר בדרך זו: יש חובה על כלל האנושות שכל חברה מדינית תמנה לעצמה בתי דין. חובה זו משותפת לישראל ולאומות העולם. לכן צריך למנות לכל פלך (בלשון ימינו- מדינה) בית דין. מה שנתחדש הוא שבישראל התהליך לא יכול להעצר כאן אלא חובה למנות בית דין לכל עיר ועיר. לאחר שיש בכל עיר ועיר בית דין הצורך בבית דין לפלך בטל וממילא פונקציה משפטית זו תעבור מן העולם. כל קיומה הוא זמני עד שימונו בתי הדין לכל עיר. לכן אין מקור בתורה לחיוב זה שהוא רק אמצעי להגיע למטרה. לעומת זה בחוץ לארץ (מקום שאינו מוגדר " בִּשְׁעָרֶיך"ָ לא נתחדשה ההלכה של בית דין לכל עיר ולכן בתי הדין של כל פלך ופלך במקומם עומדים (עמוד הימיני שם, ס"ק ה).
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
