ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
לנוסח ההבדלה למוצאי יום טוב לחץ כאן
לנוסח ההבדלה למוצאי יום כיפור לחץ כאן
הבדלה במוצאי שבת
הבדלה בכל מוצאי שבת מורכבת מארבע ברכות (בנוסף לפסוקים שונים הנאמרים בהבדלה בהתאם למנהגי העדות השונות)
ברכת היין, ברכת הבשמים, ברכת הנר, ברכת ההבדלה. הסימן : יבנ"ה.
בשונה מקידוש בו אנו מברכים רק שתי ברכות האחת על היין והשניה על קידוש היום, בהבדלה תקנו חז"ל להוסיף עוד שתי ברכות. ברכת הבשמים להשיב מעט את הצער מעזיבת הנשמה היתירה שהיתה איתנו בשבת, וברכת בורא מאורי האש להודות לה' על האש שנבראה במוצאי שבת. ברכות אלו נחשבות לחלק מההבדלה לכן אינן מהוות הפסק בין ברכת הגפן לשתיית היין.
הבדלה במוצאי יום טוב
במוצאי יום טוב, אנו מבדילים ללא שתי הברכות האמצעיות, לא מברכים על בשמים, שהרי ביום טוב אין נשמה יתירה, ולא מברכים בורא מאורי האש שהרי זמן ההודאה על האש הוא במוצאי שבת שבו האש נבראה ולא בזמן אחר. כשיום טוב חל בשבת אנו מבדילים הבדלה מלאכה כבכל שבת.
הבדלה במוצאי יום הכיפורים
במוצאי יום הכיפורים איננו מברכים על הבשמים, כך פסקו הרמב"ם והשו"ע. ביום הכיפורים אין נשמה יתירה ואין צריך להשיבה (תרכד מ"ב ס"ק ה). גם כשיום הכיפורים חל בשבת איננו מברכים על הבשמים בתוך ההבדלה, אפשר לברך על הבשמים לאחר ההבדלה.
מברכים בורא מאורי האש, דוקא על אש שדלקה במהלך יום הכיפורים, ולא על אש חדשה שהדלקנו במוצאי יום הכיפורים. בכל מוצאי שבת אנו מברכים בורא מאורי האש כדי להודות לה' על בריאת האש, לעומת זאת במוצאי יום הכיפורים אנו מברכים על האש מסיבה אחרת, אנו מודים לה' על ההנאה מהאש לאחר שנאסרה עלינו ההנאה ממנה במהלך יום הכיפורים,
כלומר הברכה מורה על כך שיום הכיפורים שונה משאר ימים טובים והיה אסור להשתמש באש במהלך יום הכיפורים וכעת השימוש בה מותר. טעם זה שייך רק באש שהיתה דולקת ביום הכיפורים, לכן לא מברכים בורא מאורי האש ביום הכיפורים אלא על אש שהיתה דולקת כל יום הכיפורים ושבתה ממלאכה, אנו מדליקים נר בערב יום הכיפורים ובמוצאי יום הכיפורים מברכים עליו או מדליקים ממנו נר אחר ועליו מברכים בורא מאורי האש.
בשו"ע (תרכד) הובאה דעה שאם לא הכין נר שדלק במהלך יום הכיפורים, יכול להדליק נר במוצאי יום הכיפורים ולהדליק ממנו נר אחר ועליו יברך בורא מאורי האש, השאלה היא מה מועיל פיתרון זה? מדוע באופן זה אפשר לברך על האש במוצאי יום הכיפורים? המ"ב כתב שזה גם נקרא אש ששבתה במהלך יום הכיפורים, טעם זה לא ברור כל כך, ויש שכתבו (הערות איש מצליח שם) שאופן זה מהווה היכר שברכת בורא מאורי האש במוצאי יום הכיפורים שונה ולכן יכול לברך כך, למעשה כתבו הפוסקים לא לברך בורא מאורי האש אם לא היתה אש דולקת במהלך יום הכיפורים, משום שלמעשה השו"ע לא קיבל את הפיתרון הזה.
אמנם כשחל מוצאי יום כיפורים במוצאי שבת, אעפ"י שלכתחילה צריך לברך על נר ששבת ודלק ביום הכיפורים מכל מקום כשאין כזה יכול לברך על נר שהדליקו מחדש במוצאי שבת.
סיכום למעשה:
א: בהבדלה במוצאי שבת מברכים 4 ברכות.
ב: במוצאי יום טוב לא מברכים על הבשמים ועל הנר, ואם יום טוב חל בשבת מבדילים כרגיל כמו כל מוצ"ש.
ג: במוצאי יום הכיפורים לא מברכים בהבדלה על הבשמים בכל אופן. מברכים בורא מאורי האש על אש שדלקה במהלך יום הכיפורים או על אש שהדליק ממנה. וכשחל יום הכיפורים בשבת, אמנם לכתחילה יברך על אש שהיתה דולקת במהלך יום הכיפורים, אך אם אין לו אש כזאת יברך על אש חדשה.

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

פסח שני- החיבור של תורה וישראל

מי יושב במקום שלי?

למה ללמוד גמרא?

מסירות או התמסרות?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך מותר להכין קפה בשבת?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.

נדרים התרת חכם והפרת בעל
השיעור עוסק בהבדל היסודי בהלכות נדרים בין התרת חכם, שעוקר את הנדר מעיקרו (למפרע), לבין הפרת בעל, שחותכת ומבטלת אותו מכאן ולהבא. דרך ניתוח שיטת הרמב"ם, התוספות ומפרשים נוספים, השיעור מנתח את ההשלכות המעשיות של הבדל זה, כגון שאלת החיוב במלקות או הבאת קורבן חטאת.

לנתיבות ישראל התחלת הגאולה בעיני גדולי ישראל
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
הרב מביא את עמדותיהם של רבנים בולטים, כדוגמת הרב קלישר, הרב גוטמכר והגאון מווילנא, ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל והשאלה האם חזרת העם לארצו מהווה את "אתחלתא דגאולה". בנוסף, נידונות ההשקפות השונות סביב היחס לתנועה הציונית, והמעבר מציפייה פסיבית לעשייה מעשית הכוללת קניית אדמות ובניין הארץ.

מידות הראי"ה זיכוך האמונה ושבירת הקליפות
אמונה י"ג - י"ז
השיעור עוסק בכך שהאמונה האמיתית חייבת להתפתח בהתמדה ולהשתחרר מתפיסות ילדותיות, דמיוניות ושגויות המכונות "קליפות". תהליך הזיכוך הזה מתרחש לעיתים דווקא באמצעות תופעת הכפירה, שתפקידה ההכרחי הוא לנפץ את האמונות המעוותות הללו ולאפשר לאור האלוהי הטהור והבוגר להתגלות מחדש.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת מטות מסעי
וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג לח) פרש"י – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה. מהי מיתת נשיקה, ומדוע מדמה אותה לנשיקה שהיא בפה | איך צדיק וחסיד גדול כדוד המלך ע"ה ימות על ידי מלאך המות חס וחלילה, ואמרו רז"ל שאין הצדיקים מתים אלא בנשיקה | כיון שהיה עתיד להיאמר מצות שמירת שבת בעשרת הדברות במעמד הנכבד, למה הקדימו השם יתברך ונתנו לישראל במרה | אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. (לא ד) פרש"י - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי. אם כן למה לא אמר בקרא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.







