ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
לנוסח ההבדלה למוצאי יום טוב לחץ כאן
לנוסח ההבדלה למוצאי יום כיפור לחץ כאן
הבדלה במוצאי שבת
הבדלה בכל מוצאי שבת מורכבת מארבע ברכות (בנוסף לפסוקים שונים הנאמרים בהבדלה בהתאם למנהגי העדות השונות)
ברכת היין, ברכת הבשמים, ברכת הנר, ברכת ההבדלה. הסימן : יבנ"ה.
בשונה מקידוש בו אנו מברכים רק שתי ברכות האחת על היין והשניה על קידוש היום, בהבדלה תקנו חז"ל להוסיף עוד שתי ברכות. ברכת הבשמים להשיב מעט את הצער מעזיבת הנשמה היתירה שהיתה איתנו בשבת, וברכת בורא מאורי האש להודות לה' על האש שנבראה במוצאי שבת. ברכות אלו נחשבות לחלק מההבדלה לכן אינן מהוות הפסק בין ברכת הגפן לשתיית היין.
הבדלה במוצאי יום טוב
במוצאי יום טוב, אנו מבדילים ללא שתי הברכות האמצעיות, לא מברכים על בשמים, שהרי ביום טוב אין נשמה יתירה, ולא מברכים בורא מאורי האש שהרי זמן ההודאה על האש הוא במוצאי שבת שבו האש נבראה ולא בזמן אחר. כשיום טוב חל בשבת אנו מבדילים הבדלה מלאכה כבכל שבת.
הבדלה במוצאי יום הכיפורים
במוצאי יום הכיפורים איננו מברכים על הבשמים, כך פסקו הרמב"ם והשו"ע. ביום הכיפורים אין נשמה יתירה ואין צריך להשיבה (תרכד מ"ב ס"ק ה). גם כשיום הכיפורים חל בשבת איננו מברכים על הבשמים בתוך ההבדלה, אפשר לברך על הבשמים לאחר ההבדלה.
מברכים בורא מאורי האש, דוקא על אש שדלקה במהלך יום הכיפורים, ולא על אש חדשה שהדלקנו במוצאי יום הכיפורים. בכל מוצאי שבת אנו מברכים בורא מאורי האש כדי להודות לה' על בריאת האש, לעומת זאת במוצאי יום הכיפורים אנו מברכים על האש מסיבה אחרת, אנו מודים לה' על ההנאה מהאש לאחר שנאסרה עלינו ההנאה ממנה במהלך יום הכיפורים,
כלומר הברכה מורה על כך שיום הכיפורים שונה משאר ימים טובים והיה אסור להשתמש באש במהלך יום הכיפורים וכעת השימוש בה מותר. טעם זה שייך רק באש שהיתה דולקת ביום הכיפורים, לכן לא מברכים בורא מאורי האש ביום הכיפורים אלא על אש שהיתה דולקת כל יום הכיפורים ושבתה ממלאכה, אנו מדליקים נר בערב יום הכיפורים ובמוצאי יום הכיפורים מברכים עליו או מדליקים ממנו נר אחר ועליו מברכים בורא מאורי האש.
בשו"ע (תרכד) הובאה דעה שאם לא הכין נר שדלק במהלך יום הכיפורים, יכול להדליק נר במוצאי יום הכיפורים ולהדליק ממנו נר אחר ועליו יברך בורא מאורי האש, השאלה היא מה מועיל פיתרון זה? מדוע באופן זה אפשר לברך על האש במוצאי יום הכיפורים? המ"ב כתב שזה גם נקרא אש ששבתה במהלך יום הכיפורים, טעם זה לא ברור כל כך, ויש שכתבו (הערות איש מצליח שם) שאופן זה מהווה היכר שברכת בורא מאורי האש במוצאי יום הכיפורים שונה ולכן יכול לברך כך, למעשה כתבו הפוסקים לא לברך בורא מאורי האש אם לא היתה אש דולקת במהלך יום הכיפורים, משום שלמעשה השו"ע לא קיבל את הפיתרון הזה.
אמנם כשחל מוצאי יום כיפורים במוצאי שבת, אעפ"י שלכתחילה צריך לברך על נר ששבת ודלק ביום הכיפורים מכל מקום כשאין כזה יכול לברך על נר שהדליקו מחדש במוצאי שבת.
סיכום למעשה:
א: בהבדלה במוצאי שבת מברכים 4 ברכות.
ב: במוצאי יום טוב לא מברכים על הבשמים ועל הנר, ואם יום טוב חל בשבת מבדילים כרגיל כמו כל מוצ"ש.
ג: במוצאי יום הכיפורים לא מברכים בהבדלה על הבשמים בכל אופן. מברכים בורא מאורי האש על אש שדלקה במהלך יום הכיפורים או על אש שהדליק ממנה. וכשחל יום הכיפורים בשבת, אמנם לכתחילה יברך על אש שהיתה דולקת במהלך יום הכיפורים, אך אם אין לו אש כזאת יברך על אש חדשה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.

לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.

כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.

יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
















