ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
לנוסח ההבדלה למוצאי יום טוב לחץ כאן
לנוסח ההבדלה למוצאי יום כיפור לחץ כאן
הבדלה במוצאי שבת
הבדלה בכל מוצאי שבת מורכבת מארבע ברכות (בנוסף לפסוקים שונים הנאמרים בהבדלה בהתאם למנהגי העדות השונות)
ברכת היין, ברכת הבשמים, ברכת הנר, ברכת ההבדלה. הסימן : יבנ"ה.
בשונה מקידוש בו אנו מברכים רק שתי ברכות האחת על היין והשניה על קידוש היום, בהבדלה תקנו חז"ל להוסיף עוד שתי ברכות. ברכת הבשמים להשיב מעט את הצער מעזיבת הנשמה היתירה שהיתה איתנו בשבת, וברכת בורא מאורי האש להודות לה' על האש שנבראה במוצאי שבת. ברכות אלו נחשבות לחלק מההבדלה לכן אינן מהוות הפסק בין ברכת הגפן לשתיית היין.
הבדלה במוצאי יום טוב
במוצאי יום טוב, אנו מבדילים ללא שתי הברכות האמצעיות, לא מברכים על בשמים, שהרי ביום טוב אין נשמה יתירה, ולא מברכים בורא מאורי האש שהרי זמן ההודאה על האש הוא במוצאי שבת שבו האש נבראה ולא בזמן אחר. כשיום טוב חל בשבת אנו מבדילים הבדלה מלאכה כבכל שבת.
הבדלה במוצאי יום הכיפורים
במוצאי יום הכיפורים איננו מברכים על הבשמים, כך פסקו הרמב"ם והשו"ע. ביום הכיפורים אין נשמה יתירה ואין צריך להשיבה (תרכד מ"ב ס"ק ה). גם כשיום הכיפורים חל בשבת איננו מברכים על הבשמים בתוך ההבדלה, אפשר לברך על הבשמים לאחר ההבדלה.
מברכים בורא מאורי האש, דוקא על אש שדלקה במהלך יום הכיפורים, ולא על אש חדשה שהדלקנו במוצאי יום הכיפורים. בכל מוצאי שבת אנו מברכים בורא מאורי האש כדי להודות לה' על בריאת האש, לעומת זאת במוצאי יום הכיפורים אנו מברכים על האש מסיבה אחרת, אנו מודים לה' על ההנאה מהאש לאחר שנאסרה עלינו ההנאה ממנה במהלך יום הכיפורים,
כלומר הברכה מורה על כך שיום הכיפורים שונה משאר ימים טובים והיה אסור להשתמש באש במהלך יום הכיפורים וכעת השימוש בה מותר. טעם זה שייך רק באש שהיתה דולקת ביום הכיפורים, לכן לא מברכים בורא מאורי האש ביום הכיפורים אלא על אש שהיתה דולקת כל יום הכיפורים ושבתה ממלאכה, אנו מדליקים נר בערב יום הכיפורים ובמוצאי יום הכיפורים מברכים עליו או מדליקים ממנו נר אחר ועליו מברכים בורא מאורי האש.
בשו"ע (תרכד) הובאה דעה שאם לא הכין נר שדלק במהלך יום הכיפורים, יכול להדליק נר במוצאי יום הכיפורים ולהדליק ממנו נר אחר ועליו יברך בורא מאורי האש, השאלה היא מה מועיל פיתרון זה? מדוע באופן זה אפשר לברך על האש במוצאי יום הכיפורים? המ"ב כתב שזה גם נקרא אש ששבתה במהלך יום הכיפורים, טעם זה לא ברור כל כך, ויש שכתבו (הערות איש מצליח שם) שאופן זה מהווה היכר שברכת בורא מאורי האש במוצאי יום הכיפורים שונה ולכן יכול לברך כך, למעשה כתבו הפוסקים לא לברך בורא מאורי האש אם לא היתה אש דולקת במהלך יום הכיפורים, משום שלמעשה השו"ע לא קיבל את הפיתרון הזה.
אמנם כשחל מוצאי יום כיפורים במוצאי שבת, אעפ"י שלכתחילה צריך לברך על נר ששבת ודלק ביום הכיפורים מכל מקום כשאין כזה יכול לברך על נר שהדליקו מחדש במוצאי שבת.
סיכום למעשה:
א: בהבדלה במוצאי שבת מברכים 4 ברכות.
ב: במוצאי יום טוב לא מברכים על הבשמים ועל הנר, ואם יום טוב חל בשבת מבדילים כרגיל כמו כל מוצ"ש.
ג: במוצאי יום הכיפורים לא מברכים בהבדלה על הבשמים בכל אופן. מברכים בורא מאורי האש על אש שדלקה במהלך יום הכיפורים או על אש שהדליק ממנה. וכשחל יום הכיפורים בשבת, אמנם לכתחילה יברך על אש שהיתה דולקת במהלך יום הכיפורים, אך אם אין לו אש כזאת יברך על אש חדשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
