ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
וזה לשונו: "הָעִקָּר לְהוֹצִיא מִזֶּה כָּל אֶחָד עֵצוֹת לְעַצְמוֹ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, יָבִין מִזֶּה עֵצוֹת לְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי שֶׁיְּסַלֵּק וְיַשְׁכִּיחַ מִדַּעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁעָבַר. וְיֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת וְאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וּבִפְרָט בְּכָל שָׁנָה שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר עַד שִמְחַת תּוֹרָה, וְאָז מְסַיְּמִין הַתּוֹרָה וְחוֹזְרִין וּמַתְחִילִין אוֹתָהּ, וְנִגְמָר בְּכָל שָׁנָה תִּקּוּנִים חֲדָשִׁים לְכָל אֶחָד בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְהִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה תָּמִיד".
מפורסם המשל של המגיד מדובנא זיע"א על הפסוק "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ" (דברים לב, יח), לאדם אחד ששקע בחובות עצומים, וחברו שגם הלווה לו סכום כסף הציע לו שבכל פעם שמגיע אליו בעל חוב לגבות את חובו, יעשה את עצמו כמשוגע. ובאמת, עצה זו עזרה לו, מכיוון שבכל עת שהגיע הנושה הוא הבין שבעל החוב יצא מדעתו, והתייאש מלראות את הכסף בחזרה.
יום אחד, הגיע אותו חבר שנתן לו את העצה. ראה בעל החוב שהחבר הגיע, וכהרגלו החל להתנהג בשיגעון. החבר הסתכל עליו ואמר לו, הרי אני הוא זה שנתן לך את העצה להשתגע בפני בעלי החוב, ואיך אתה מעז להשתמש בעצה הזו נגדי.
כך היא, מסביר המגיד מדובנא, התוכחה של משה לעם ישראל "צור ילדך תשי" – הקב"ה ילד אותך עם תכונת השכחה, כדי שלא תזכור כל הזמן את השלילי בחיים שלך, אבל "ותשכח א-ל מחוללך", זו תוכחה לעם ישראל שמשתמשים בתכונה זו נגד ה׳ יתברך.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (בראשית) בשם ה'שם משמואל' זיע"א, שחודש חשון הוא כנגד שבט מנשה, מנשה נקרא על שם השכחה, כי בחודש הזה יש כוח השכחה.
בחודשי אלול תשרי חזרנו בתשובה, בראש השנה ויום כיפור התפללנו רבות בבית הכנסת, ישבנו בסוכה ושמחנו עם התורה הקדושה. אחרי כל זה, שבים אל החיים הרגילים ועלולה להיות סכנה שהאדם ישוב להרגלו הראשון כפי שהיה לפני אלול ותשרי, ויחזור למעשיו הקודמים.
כותב רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א (שיחות הר"ן כו): "אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם. אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה. כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת ה'. אם היה זוכר כל מה שעבר, לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן. גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו. אבל עכשיו, על ידי השכחה, נשכח מה שעבר. וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת ה'".
לכן, צריך האדם להאמין שהקב"ה נתן לו כוח השכחה, לשכוח מהרגלי מעשיו הראשוניים ולהתחיל מחדש. ועוד, יש להאמין שיש בכוחו להמשיך קדושת ימי תשרי כל השנה, כנרמז בזמירות שבת 'דתשרי על עמיה' שישאר חודש תשרי על כל השנה.
כתוב בספרי (האזינו פיסקא שיט) 'ותשכח אל מחוללך'- 'אל שמוחל לך על כל עונותיך', ופירש ה'אמרי אמת' זיע"א, שעל ידי שאדם זוכר חסד ה' עליו שמחל לו על עוונותיו, האדם מתמלא בבושה מלפני ה' שעשה לו חסד גדול כזה, למחול עוונות גדולים כאלו, ועל ידי הבושה הוא בוש מלחטוא עוד.
כותב רבנו הקדוש זיע"א בספרו ליקוטי מוהר"ן (חלק א, עח) על הפסוק (ירמיהו לא, יט) "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו", שלדיבור יש כוח להזכיר לאדם את האמת והתכלית, ובפרט להזכיר ליהודי איך הקב"ה מחל לו על עוונותיו, להזכיר לעצמו את ההתעלות של ימים קדושים אלו, ההשתוקקות, הכיסופים והרצון הטהור שלו לדבוק באביו שבשמים.
ועל דרך זו, אמר הרבי רבי בונם מפרשיסחא זיע"א, ששם חודש 'מרחשון' מורה על זה שעדיין מרחשות השפתיים מימי התפילה של חודש תשרי, כי נמשך כוח התפילה מחודש תשרי לחודש חשון וכך להפוך את המר למתוק.
אנו יוצאים מימים קדושים ונעלים של חגי תשרי, ימים שנקראים ירח האיתנים, שבהם עם ישראל איתנים במצוות. הקב"ה הגבהנו משפלות לאור באור החיים. יהודי מרגיש שהוא התקדש והתרומם. איך ניתן לשמור על הרמה הרוחנית וקרבת ה', כשחוזרים לשטף החיים.
בתפילות החג אמרנו את נוסח הברכה "אתה בחרתנו מכל העמים וכו' ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת". ה'חידושי הרי"מ' זיע"א, מפרש באופן מיוחד את הפסוק במשלי (יב, א) "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ": בזכות אותם ימים שאומרים 'אתה בחרתנו' יש יכולת לשאוב להמשך השנה זיכרון, שבכל מה שיעבור עליו יחזיק מעמד על ידי שיזכור את מעלתו וערכו אשר שם שמים חל עליו- 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'.
עוד אמרנו בתפילות החג "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך", כותב הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין זיע"א בספרו 'בית אהרן': "והשיאנו - יטעננו". שימים אלו נועדו להיטען בהכרה ש'אתה ה' אלוקינו', וזו 'ברכת מועדיך'. בזכות סגולת ימים אלו, יש לאדם את היכולת להיטען בחיבור בבורא עולם, להרגיש בעוצמה רבה את הקשר שלו אל 'ה' אלוקינו', ומתוך כך, לצבור כוחות חדשים שיהיו מונחים לפניו עבור הימים הבאים.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה הייעוד של תורת הבנים?
מתנות בחינם
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
חג החירות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
