ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסנת דיל בת יפה
ה"שפתי חכמים" מבאר את דברי רש"י ואומר שעשה זאת הקב"ה כדי שיצטער אברהם. הקב"ה הזכיר לו שזוהי ארץ מולדתו ושם בית אביו, ובכל זאת הוא מצווה לעוזבה, כדי להרבות שכרו, שכן "לפום צערא אגרא".
גם בהמשך הפסוק מבאר ה"אור החיים" שטמון נסיון עצום. הקב"ה אינו אומר לאברהם לאן הוא צריך ללכת, אלא אומר לו "אל הארץ אשר אראך". אברהם אבינו גולה מביתו ויוצא למסע נדודים, כאשר הספק וחוסר הודאות באשר ליעד ולמקום מנוחתו הם מנת חלקו. חוסר הודאות הוא נסיון קשה מאוד לאדם. קשה לאדם לחיות בשלוה כאשר הוא אינו במקומו. לגור ולהיות במקום בתחושה שהכל ארעי, כאשר אינך יודע כלל לאן אתה הולך והיכן יהיה ביתך, זהו דבר קשה.
במלים המעטות הללו מקופלים הרבה קשיים, נמצא נסיון גדול ועזיבה של המולדת ויציאה לעבר הלא נודע, ואברהם אבינו עושה זאת ללא שהיות. הליכתו היא כעין הליכתם של עם ישראל במדבר – "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". היסוד להצליח לעמוד בנסיון שכזה טמון במלים הראשונות: "לך לך" – ומפרש רש"י: "להנאתך ולטובתך". אנו מאמינים שכל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה. זה כדי להרבות לנו שכר וכדי להרים אותנו למדרגות חדשות.
אך למה בדרך זו? למה בחוסר ודאות מוחלט? ניתוק מכל זכר לבית ולמולדת ומעבר ל"נע ונד", למצב ארעי?
גם כשעם ישראל יצא ממצרים והיה בדרכו לאותו המקום, לארץ ישראל, הוא היה באותו המצב. גם הוא היטלטל בחוסר ודאות כאשר הם אינם יודעים כמה זמן ישארו במקום זה וכמה זמן יהיו בדרך. השפת אמת מבאר שהקב"ה לא גילה לאברהם היכן הארץ "כי זה עצמו בחינת ארץ ישראל" (תרל"ב). בשביל להגיע לארץ ישראל, ארץ שבה ניתן "לראות את פני ה'" ולהדבק בקב"ה, צריך ללכת. צריך לצאת מעצמך, לצאת מהארציות שלך, לעזוב את בית אביך ואת כל הנכסים הגשמיים שיש לך, ולהתבטל לחלוטין לקב"ה. היעד הוא "לך לך", היעד הוא להגיע אל "המקום אשר אראך". אנו כל הזמן רוצים להרגיש קבועים בעולם הזה ולמצוא את מקומנו, אך האמת היא שאנחנו ארעיים. מסופר על רב אחד, גאון וצדיק, שבא פעם אורח לביתו והתפלא על הדלות העצומה שבבית ושאל את הרב היכן כל הרהיטים שלו. והיכן הרהיטים שלך? ענה לו הרב בשאלה. ענה לו: אני הרי איני אלא אורח שבא ללון כאן? וגם אני כאן איני אלא אורח, ענה לו הרב.
זהו היסוד להגעה ולקניית ארץ ישראל. זוהי אינה ארץ שמכוחנו הטבעי אנו בונים אותה, שותלים בה ומצמיחים בה דברים. זוהי ארץ ש"עיני ה' אלוקיך בה". הקב"ה הוא המצמיח, והוא הקובע שגם אדמת חול שאינה ראויה כלל לגידולים, תצמיח יבול בשפע יותר מכל מקום אחר. בארץ ישראל אנו צריכים להשליך הכל ולהרגיש שהמשענת היחידה שלנו זהו הקב"ה.
במדרש רבה קראו על כך את הפסוק בתהלים: "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך". אברהם נדרש לשכוח את עמו ואת בית אביו ונדרש לשמוע ולראות. האור החיים הקדוש מקשה שבכל פעם שדיבר הקב"ה עם הנביאים קודם נתגלה להם במראה ואחר כך דיבר אליהם, ואילו באברהם היה להיפך – קודם דיבר ("ויאמר ה' אל אברם לך לך...") ואחר כך נתגלה לו. מדוע? הסביר האור החיים שאצל אברהם ההכרה בבורא הגיעה מבפנים, אצלו פנימה. הוא לא קיבל את האמונה במסורת אלא הגיע אליה בכוחות עצמו. הוא כבר פגש את הקב"ה מתוך עצמו, ויכול מיד לשמוע אותו. האמונה בבורא היתה טבועה בקרבו ושתי כליותיו לימדו אותו תורה – מתוכו פנימה. שאר הנביאים לעומת זאת, היו צריכים קודם "לראות" ולפגוש את הקב"ה, שעליו שמעו וקיבלו במסורת, ורק לאחר מכן לשמוע את דבריו. לכן, מסביר האור החיים, נאמר קודם "שמעי" ואחר כך "וראי" ובאמצע מפסיקה המילה "בת" להורות שהיתה הפסקה ביניהם.
הרמב"ן הקשה כיצד זה פותחת התורה בציווי אל אברהם "לך לך" ללא הקדמות מי הוא היה, מה חביבותו ולמה נבחר דווקא הוא. השפת אמת תירץ שזה עצמו השבח של אברהם, כיצד עזב הכל והלך אחרי הקב"ה. שבחו של אברהם הוא שהוא איש של לך לך. הוא התבטל כל כולו כלפי האלוקות. הוא לא צריך לראות את הקב"ה לפני הדיבור, הוא כבר פגש אותו בלי לראות, כיוון שהוא נמצא בתוכו. הבחירה באברהם היא לא מכח חיבתו, היא מכח סגולתו – מכח האלוקות הנמצאת בתוכו, ובעצם מהווה את כל ישותו.
השפת אמת מבאר שזוהי הדרישה הנדרשת מאיתנו – לשמוע ולראות תוך התבטלות לקבל מה שלמעלה מאיתנו בבחינת "בת". בת זוהי המידה של הקבלה, המלכות, המידה המקבלת מכל שאר המידות האחרות – בת היתה לאברהם ו"בכל" שמה. מידת הבת, הנקבה, היא המידה של הקבלה, של ההתבטלות. הבת הזו היא ביתו של אברהם, הוא הוליד את המידה הזו.
דיני קדימה בברכות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד גמרא?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
