ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הברושים הגבוהים לאורך השביל עמדו אפלים והסתירו את סודם, את מי שחי ומסתתר בין ענפיהם. בני הזוג הדליקו אור בסלון, העיפו מבט מהיר על החדר הנקי והמסודר, וחשבו לפרוש לחדר השינה.
"רגע, מה זה הדבר השחור באמצע הסלון?!", תמהה אליענה. היא ניגשה לראות במה מדובר. "אוף, מגעיל, סלק אותו מכאן מיד! זה נראה כמו תולעת או משהו כזה...".
גדעון חובב הטבע נדלק. הוא זיהה ב"דבר השחור" זחל גדול ושעיר, אורכו כאצבע גדולה של אדם, עם שתי "עיניים" אדומות מאחורי הראש. נגיעה זהירה בו גרמה לזחל לרטוט, אבל הוא לא זז ממקומו, לא ברח, כאילו הכריז: "אני כאן! שימו לב אליי!".
גדעון שייך ללומדי הדף היומי הנאמנים, שהלימוד הוא חלק בלתי נפרד מחייהם. הוא מחפש במשך היום, ולעיתים אף מוצא, הקשרים בין המתואר בדף לאירועי יומו העוברים עליו, מחבר את היומיום לדף הקדוש. בעודו מנסה בזהירות להכניס את הזחל הגדול לצנצנת כדי לשאול מומחה לחרקים מיהו האורח שבא לבקר פתאום, ניסה להיזכר מה למד באותו יום במסכת סנהדרין דף פ"ב, אך לא מצא רמז לכך.
למחרת הביא את הצנצנת עם הזחל לחבר, זואולוג הבקי בבעלי חיים לסוגיהם, וגם כותב עליהם למען לומדי הדף היומי. לאחר בירור קצר התברר כי זהו זחל של פרפר הנקרא "טוואי הברוש". הפרפרה הנקבה מטילה ביצים על עצי ברוש, הזחלים הבוקעים אוכלים את עלי מחטי הברוש, ואז יורדים לארץ ובפינה מוסתרת עוטפים את עצמם בקורים לבנים, מבריקים. בתוך מעטפת זו חל תהליך נפלא שבו הזחל מתפרק לנוזלים, ומאותם חומרים עצמם בוקע מעטיפת קורים זו פרפר בוגר.
ואז, ממשיך החבר, "זה נפלא מאוד ומדויק מאוד, בדיוק לדף של היום! מהקורים הלבנים של הטוואי הזה הכינו בתקופות הקדומות בדי משי. זהו המשי העתיק, או בלשון חכמינו 'שיראין'. הוא היה הבד העדין והיקר במזרח התיכון, לפני שהגיע לאזורנו המשי היפה יותר מסין, המוכר לנו עד ימינו. והנה, בדיוק היום למדנו על סבו של רבי פרידא שמצא גולגולת בירושלים. הוא קבר אותה, אבל היא נפלטה מהאדמה שוב ושוב. הבין הזקן שזו גולגלתו של המלך יהויקים, עטף אותה בשיראין והניחה אותה בארגז, לשם כבודו של מלך יהודה".
זקן חכם זה נהג כבוד במלכות, עשה כל שביכולתו, ולמרות הקללה הנוראה של הנביא ירמיהו זכה לנכד צדיק שהתפרסם בהנהגות מיוחדות. סיפור ידוע על נכד זה, רבי פרידא, שראה חובה לעצמו ללמד תלמידים המתקשים בלימודם. הקיצוני שבהם היה אחד שנדרשו לו ארבע מאות חזרות של מורהו, עד שידע את תלמודו היטב. ר' פרידא לא ויתר, ובסבלנות אין קץ לימדו תורה שוב ושוב, עד שנקלטה בראשו.
דווקא כעת, כשבני ישראל למדו היום סיפור זה בדף היומי, נכנס הזחל למרכז הסלון, כאילו לומר "ראו, מאבות אבותיי לפני 1700 שנה הכינו את בד המשי היפה ביותר שהיה אז, ובו השתמש החכם לכבודו של המלך. זהו המלך שסרח וקלקל גם בינו למקום וגם בחוסר צדקה ומשפט בינו ובין העם, ולכן הנביא ירמיהו מנבא עליו שלא ייקבר באדמת הקודש של ארץ ישראל בנבאו 'קבורת חמור ייקבר, סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים'".
התזמון של כניסת הזחל לבית, לראשונה מזה שנים רבות שעצי הברוש גדלים בחצר, דווקא ביום הלימוד של סנהדרין דף פ"ב, עורר השתאות בליבו של גדעון.
מעשה זה אירע לפני שבע שנים ומחצה, וגדעון סיפרו אז לכל מיודעיו, אלא שלא נסתייע לפרסמו בכתב באותה עת. עתה, בתשרי תשע"ח, שוב הגיע זמנו של הדף, ולכן הוא מסופר שחור על גבי לבן לעיני בני ישראל.
מתוך העיתון בשבע.

איך המזוזה שומרת עלינו?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

לקום מהתחתית של התחתית

מהפרי ועד הגאולה

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך עושים קידוש?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך ללמוד אמונה?

הלכות קבלת שבת מוקדמת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















