ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.
דברי אברהם מאוד קשים. האם אברהם מפקפק בהבטחתו של הקב"ה? הגמרא (נדרים לב.) אומרת על כך דברים קשים:
אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? … שמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנא': 'במה אדע כי אירשנה'.
לדברי הגמרא אברהם נענש בעקבות פקפוק זה באמונה, ולכן השתעבד עם ישראל במצרים.
אולם, דברים אלו קשים, שהרי שני פסוקים קודם לכן, ראינו את אמונתו האדירה של אברהם. אברהם זקן בא בימים, הקב"ה מבטיח לו "וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ", ועל הבטחה זו מעיד הכתוב שאברהם האמין בצורה מלאה:
וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה.
ואכן, הגמרא (מגילה לא:) מבארת את הפסוק "במה אידע כי אירשנה" בדרך אחרת:
ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! שמא חס ושלום ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? – אמר לו: לאו. – אמר לפניו: רבונו של עולם, במה אדע? – אמר לו: קחה לי עגלה משלשת וגו'.
אברהם לא פקפק באמונה בקב"ה! אברהם חשש שמא עם ישראל יחטא וממילא יפסיד את ארץ ישראל. לכן שאל "במה אדע". כיצד אדע שעם ישראל יזכה לארץ ישראל?
לפי זה החלוקה בין הדברים היא בכך שכאשר ההבטחה הייתה על הזרע, אברהם היה בטוח בקיום ההבטחה מפני שדבר זה תלוי בקב"ה לבדו! אולם, כאשר ההבטחה הייתה על ירושת ארץ ישראל, הרי שאברהם יודע שירושת ארץ ישראל תלויה במעשי עם ישראל, וממילא הוא חושש. אברהם יודע, שחלילה אם ישראל חוטאים הארץ עשויה להקיא אותם: "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם" (ויקרא יח, כח).
ומה היא תשובתו של הקב"ה?
לא ניכנס כעת לכל הפרטים של חזון ברית בין הבתרים, אבל דבר אחד ברור: הקב"ה כורת ברית עם אברהם ובכך הוא אומר לו שאמנם עם ישראל יחטא ואף יִגְלה וייענש, אולם, עם ישראל עתיד לחזור לארץ: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה". ישנה ברית בין עם ישראל לקב"ה, וברית זו נשארת תמיד. גם אם עם ישראל חוטא, בסופו של דבר הוא ישוב לארץ.[1]
גם בגמרא במגילה (שם) מבואר שנחמתו של הקב"ה הייתה שעם ישראל יוכלו להקריב קרבנות או לומר סדר קרבנות והקב"ה סולח להם:
אמר לפניו: רבונו של עולם, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? – אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן, ומוחל אני על כל עונותיהם.
וניתן להוסיף עוד. אין באמת סתירה בין "והאמין בה' ", ובין "במה אדע כי אירשנה". גם אדם המאמין באמונה שלמה, חש לעתים בקשיים. לעתים, אדם יכול להיות חסר אונים ולומר "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי". אולם, מיד אחר כך הוא יודע לומר "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ"!
[1] באופן פשוט עם ישראל ישוב לארץ, ברגע שהאמורים יהיו רוויים בחטאים ולא יהיו זכאים להיות בארץ. אולם, ניתן לדרוש "ודור רביעי ישובו הנה" – עם ישראל עתיד לשוב לקב"ה, לשוב בתשובה, וממילא לחזור לארץ (והדבר תלוי אולי במחלוקת האמוראים האם עם ישראל ייגאל בכל מקרה, או שיעשו תשובה וייגאלו).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.















