ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.
דברי אברהם מאוד קשים. האם אברהם מפקפק בהבטחתו של הקב"ה? הגמרא (נדרים לב.) אומרת על כך דברים קשים:
אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? … שמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנא': 'במה אדע כי אירשנה'.
לדברי הגמרא אברהם נענש בעקבות פקפוק זה באמונה, ולכן השתעבד עם ישראל במצרים.
אולם, דברים אלו קשים, שהרי שני פסוקים קודם לכן, ראינו את אמונתו האדירה של אברהם. אברהם זקן בא בימים, הקב"ה מבטיח לו "וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ", ועל הבטחה זו מעיד הכתוב שאברהם האמין בצורה מלאה:
וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה.
ואכן, הגמרא (מגילה לא:) מבארת את הפסוק "במה אידע כי אירשנה" בדרך אחרת:
ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! שמא חס ושלום ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? – אמר לו: לאו. – אמר לפניו: רבונו של עולם, במה אדע? – אמר לו: קחה לי עגלה משלשת וגו'.
אברהם לא פקפק באמונה בקב"ה! אברהם חשש שמא עם ישראל יחטא וממילא יפסיד את ארץ ישראל. לכן שאל "במה אדע". כיצד אדע שעם ישראל יזכה לארץ ישראל?
לפי זה החלוקה בין הדברים היא בכך שכאשר ההבטחה הייתה על הזרע, אברהם היה בטוח בקיום ההבטחה מפני שדבר זה תלוי בקב"ה לבדו! אולם, כאשר ההבטחה הייתה על ירושת ארץ ישראל, הרי שאברהם יודע שירושת ארץ ישראל תלויה במעשי עם ישראל, וממילא הוא חושש. אברהם יודע, שחלילה אם ישראל חוטאים הארץ עשויה להקיא אותם: "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם" (ויקרא יח, כח).
ומה היא תשובתו של הקב"ה?
לא ניכנס כעת לכל הפרטים של חזון ברית בין הבתרים, אבל דבר אחד ברור: הקב"ה כורת ברית עם אברהם ובכך הוא אומר לו שאמנם עם ישראל יחטא ואף יִגְלה וייענש, אולם, עם ישראל עתיד לחזור לארץ: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה". ישנה ברית בין עם ישראל לקב"ה, וברית זו נשארת תמיד. גם אם עם ישראל חוטא, בסופו של דבר הוא ישוב לארץ.[1]
גם בגמרא במגילה (שם) מבואר שנחמתו של הקב"ה הייתה שעם ישראל יוכלו להקריב קרבנות או לומר סדר קרבנות והקב"ה סולח להם:
אמר לפניו: רבונו של עולם, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? – אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן, ומוחל אני על כל עונותיהם.
וניתן להוסיף עוד. אין באמת סתירה בין "והאמין בה' ", ובין "במה אדע כי אירשנה". גם אדם המאמין באמונה שלמה, חש לעתים בקשיים. לעתים, אדם יכול להיות חסר אונים ולומר "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי". אולם, מיד אחר כך הוא יודע לומר "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ"!
[1] באופן פשוט עם ישראל ישוב לארץ, ברגע שהאמורים יהיו רוויים בחטאים ולא יהיו זכאים להיות בארץ. אולם, ניתן לדרוש "ודור רביעי ישובו הנה" – עם ישראל עתיד לשוב לקב"ה, לשוב בתשובה, וממילא לחזור לארץ (והדבר תלוי אולי במחלוקת האמוראים האם עם ישראל ייגאל בכל מקרה, או שיעשו תשובה וייגאלו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
