ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.
דברי אברהם מאוד קשים. האם אברהם מפקפק בהבטחתו של הקב"ה? הגמרא (נדרים לב.) אומרת על כך דברים קשים:
אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? … שמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנא': 'במה אדע כי אירשנה'.
לדברי הגמרא אברהם נענש בעקבות פקפוק זה באמונה, ולכן השתעבד עם ישראל במצרים.
אולם, דברים אלו קשים, שהרי שני פסוקים קודם לכן, ראינו את אמונתו האדירה של אברהם. אברהם זקן בא בימים, הקב"ה מבטיח לו "וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ", ועל הבטחה זו מעיד הכתוב שאברהם האמין בצורה מלאה:
וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה.
ואכן, הגמרא (מגילה לא:) מבארת את הפסוק "במה אידע כי אירשנה" בדרך אחרת:
ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! שמא חס ושלום ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? – אמר לו: לאו. – אמר לפניו: רבונו של עולם, במה אדע? – אמר לו: קחה לי עגלה משלשת וגו'.
אברהם לא פקפק באמונה בקב"ה! אברהם חשש שמא עם ישראל יחטא וממילא יפסיד את ארץ ישראל. לכן שאל "במה אדע". כיצד אדע שעם ישראל יזכה לארץ ישראל?
לפי זה החלוקה בין הדברים היא בכך שכאשר ההבטחה הייתה על הזרע, אברהם היה בטוח בקיום ההבטחה מפני שדבר זה תלוי בקב"ה לבדו! אולם, כאשר ההבטחה הייתה על ירושת ארץ ישראל, הרי שאברהם יודע שירושת ארץ ישראל תלויה במעשי עם ישראל, וממילא הוא חושש. אברהם יודע, שחלילה אם ישראל חוטאים הארץ עשויה להקיא אותם: "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם" (ויקרא יח, כח).
ומה היא תשובתו של הקב"ה?
לא ניכנס כעת לכל הפרטים של חזון ברית בין הבתרים, אבל דבר אחד ברור: הקב"ה כורת ברית עם אברהם ובכך הוא אומר לו שאמנם עם ישראל יחטא ואף יִגְלה וייענש, אולם, עם ישראל עתיד לחזור לארץ: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה". ישנה ברית בין עם ישראל לקב"ה, וברית זו נשארת תמיד. גם אם עם ישראל חוטא, בסופו של דבר הוא ישוב לארץ.[1]
גם בגמרא במגילה (שם) מבואר שנחמתו של הקב"ה הייתה שעם ישראל יוכלו להקריב קרבנות או לומר סדר קרבנות והקב"ה סולח להם:
אמר לפניו: רבונו של עולם, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? – אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן, ומוחל אני על כל עונותיהם.
וניתן להוסיף עוד. אין באמת סתירה בין "והאמין בה' ", ובין "במה אדע כי אירשנה". גם אדם המאמין באמונה שלמה, חש לעתים בקשיים. לעתים, אדם יכול להיות חסר אונים ולומר "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי". אולם, מיד אחר כך הוא יודע לומר "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ"!
[1] באופן פשוט עם ישראל ישוב לארץ, ברגע שהאמורים יהיו רוויים בחטאים ולא יהיו זכאים להיות בארץ. אולם, ניתן לדרוש "ודור רביעי ישובו הנה" – עם ישראל עתיד לשוב לקב"ה, לשוב בתשובה, וממילא לחזור לארץ (והדבר תלוי אולי במחלוקת האמוראים האם עם ישראל ייגאל בכל מקרה, או שיעשו תשובה וייגאלו).
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הכוח המיוחד של שבת שובה
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
