ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חובת הקמת בתי דין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
א. אזור הכולל בתוכו כמה ישובים.
ב. עיר אחת.
מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מוכיח כי לשון מדינה שמשמעותה עיר אחת יש בה עוד משמעות.
המשנה במסכת כלים קובעת:
חובת הקמת בתי דין (9)
הרב יוסף כרמל
7 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ז'
8 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ח'
9 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ט'
טען עוד
"עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו יצא אין מחזירין אותו" (פרק א משנה ז).
הרמב"ם מפרש את דברי המשנה אבל אינו משתמש בסגנונה. וז"ל:
"אמר ה' במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, ולפיכך יצא מכל מדינה . וענין עד שירצו, עד שירצו כל אנשי המדינה ..." (שם).
יש לבאר מדוע שינה הרמב"ם את לשון המשנה "עיירות המוקפות חומה" ונקט בביטוי " מדינה ". לכן טוען מו"ר כי " מדינה " הכוונה היא אכן בדווקא:
"עיר מוקפת חומה שיש בה דינים מיוחדים וקדושה מיוחדת" (עמוד הימיני סימן ב סע' יא).
מוכיח מו"ר את טענתו גם מלשון הגמרא במסכת מגילה:
"היינו דכתיב (אסתר ט') מדינה ומדינה ועיר ועיר. מדינה ומדינה - לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון..." (דף ב ע"ב).
גם פשט הכתובים במגילת אסתר מוכיח כך שהכוונה לערים מרכזיות המוקפות חומה ששם היה מקום פרסום פקודות המלך כגון "פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מדינה וּמדינה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים" (אסתר ג' יד, ועיין עוד שם ח' יג, ח' יז ועוד). לפי זה מתבארים דברי הרמב"ם בהלכות סנהדרין שגם שינה מלשון הכתוב ופסק:
"מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, ..." (פרק א הלכה א).
אם כן לשיטת הרמב"ם גם בארץ ישראל אין חובה להושיב בית דין אלא בערים המרכזיות מוקפות החומה המכונות " מדינה "=עיר הראויה לישיבת סנהדרין. מחדש מו"ר כי לפי זה המשמעות טמונה בשם "מדינה" מלשון "דין", ששם מקום הדיינים (עמוד הימיני שם, סע' יב המפנה גם לגזניוס ערך מדינה למנדלקורן ולמילונים נוספים). זו גם כוונת הרמב"ם בהדגשתו בספר המצוות:
"ומתנאי מצוה זו שיהיו השופטים האלו מדרגה למעלה ממדרגה. וזה בשיתמנו בכל עיר שלשה ועשרים דיינים מקובצים כלם במקום אחד בשער העיר שהיא ראויה למספר הזה. ואלו הם סנהדרי קטנה" (מצות עשה קעו).
מה עניין קיבוצם של הדיינים דווקא לשער העיר? אלא שאין ישיבת הדיינים בעיר שאין לה חומה ושער. לכן הזכיר הרמב"ם פרט זה כי זו גם לשון התורה "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיך" (דברים ט"ז יח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
