ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כשחזרה הבת הביתה, סיפרה על כך לאחיה החזון איש. מיד פתח החזון איש בריצה מהירה לעבר בית אימו. למרות שהיה כבר אדם קשיש, הוא רץ כל כך מהר עד שלא יכלו להשיגו (בית אימי עמ' 161).
סיפור זה מבטא את דקדקנותו של החזון איש במצוות כיבוד הורים. ואכן, החזון איש היה קודם כל איש הלכה. מדקדק גדול היה בהלכה, ואף חידש שדקדקנות בהלכה היא ערובה ליראת שמיים. הוא סבר, שבעת קושי והתלבטות יכול גם אדם שעבד על מידותיו, לחזור ולהימשך אחד המידות הרעות ולסטות חלילה מעבודת ה', אך מי שיחנך עצמו להיות נאמן לצו ההלכה ולדקדק בה, יסייע לו הדבר גם בשעת מבחן.
שתקן גדול היה החזון איש, ולא נשא במשרה ציבורית רשמית כמו רב או ראש ישיבה. רוב חייו ישב והגה בתורה בהתמדה גדולה לבדו או בחברותא עם תלמידים צעירים, אך תורתו פרצה החוצה ובסוף ימיו הוכר כגדול הדור. דמותו היא סמל ומופת לכך שאמת גדולה סופה לפרוץ החוצה ולרומם את סביבותיה.
זכות גדולה הייתה לו בכך שנטע נטיעות של תורה בישוב היהודי המתחדש בארץ. לפיכך, הלך לגור בבני ברק, כדי להביא תורה גם לישוב החדש בארץ. היה גם מהפוסקים, שסללו דרך בעניין מצוות התלויות בארץ, ובשאלות ההלכתיות שהתחדשו עם שובינו לארצנו.
ועוד עניין מיוחד אפשר ללמוד מדמותו. החזון איש לא זכה לילדים, אך הוא היה חלק ממשפחת קרליץ הענפה. משפחה מפוארת זו הצמיחה גדולי תורה רבים. בני משפחתו התבטלו בפני גדלותו התורנית, וחלקם ממש מסרו בידיו את חינוך ילדיהם. ואכן, זכה החזון איש וחינך וגידל בתורה את אחייניו כמו – הרב חיים גרנמן זצ"ל, ויבדל"א הרב חיים קנייבסקי שליט"א ועוד.
כך זכה ממש וגידל את בית החזון איש, אשר הם ותלמידיהם הולכים בדרכו, ועד היום יש מהם אשר נקראים על שמו בשם – החזון איש'ניקים'. עניין ייחודי זה מזכיר את אשר נאמר על אברהם בפרשתנו.
בעת שה' רוצה להפוך את סדום, נאמר: " וה' אמר, המכסה אני מאברהם אשר אני עושה. ואברהם... יהיה לגוי גדול ועצום, ונברכו בו כל גויי הארץ. כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט..."
ה' בא להפוך את סדום, ומה הקשר לאברהם? למה ה' חייב לגלות לו זאת?
התשובה נאמרת במפורש בתורה – אברהם הולך להפוך לעם, שיהיה אחראי על ברכת כל העולם. אברהם הולך להיות אחראי על כל העולם. וכיצד הוא יגיע לכך? הוא יחנך את ביתו ומשפחתו ללכת בדרך ה'.
וכאן ישאל השואל – הרי אברהם יחנך רק את משפחתו ולא את כל העולם?
אמת, אך מתוך החינוך למשפחתו, חינוך שהולך להינטע לדורות, תקרין בסוף המשפחה על כל העולם. כך נהג החזון איש, עבודתו הפנימית, שאותה גם השריש בליבות בני משפחתו וחוג תלמידיו, הפכה אט אט לעבודה שמקרינה על כל העם היהודי.
נתחזק בעז"ה בעבודת החינוך האמיתית והפנימית לנו ולבני משפחתנו, ומתוכה נזכה שיתברכו בעמינו כל גויי הארץ!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
