ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מעניין, שיום ההילולא של ה'חסד לאברהם', מגדולי המקובלים בדור שאחרי האר"י הקדוש, חל תמיד סמוך לשבת חיי שרה – 'שבת חברון', ביום כא' או כד' חשוון. ועוד פרט מעניין המחבר את ה'חסד לאברהם' לשבת חברון – בספרו הוא כותב על מעלת הקבורה בחברון, "הנפטרים בה ונקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם, כי הוא יתד תקוע לעבור לגן עדן תחתון בלי עיכוב", ואכן הוא קבור בבית העלמין היהודי העתיק בחברון.
וכך מסופר על כניסה זו (מתוך ספר חברון 'זכרון ירושלים'): "פעם אחת בא פחה מאיסטנבול לעיר הקודש חברון, וכשהלך להתפלל במערת המכפלה, רצה לראות מה יש בתוך המערה, ונפלה החרב שלו מן התיק, והייתה זו חרב מצופה בזהב ובאבנים טובות.
גזר הפחה על הישמעאלים שיוציאו את החרב מהמערה. הורידו אותם בחבלים ולא הספיקו, עד שהוציאם מתים. וכיוון שראה הפחה כך, גזר על היהודים להיכנס אל המערה ולהוציא את החרב. הפילו גורל ויצא הצדיק "חסד לאברהם". הלך הצדיק למקווה וטבל ונתעטף בתכריכים, וכל אותו הלילה היה דורש בדברי קבלה.
משהאיר השחר, אמר לחבריו שיתפללו בעדו כל עוד הוא בפנים המערה, שלא יאונה לו כל רע. הלך למערת המכפלה וקשרוהו בחבל וירד לתוכה. וכיוון שירד, החזיר להם החרב בחבל ואמר: "הגיעה השעה שאראה תוכה"…
הלך בפנים המערה וראה אדם אחד עומד. נתפחד וקרא "שמע ישראל", ואחר-כך שאלו: 'מי אתה?" - השיב: "אני אליעזר עבד אברהם". אמר לו אליעזר: "המתן כאן עד שאשאל רשות מאברהם, יצחק ויעקב, אם תיכנס".
נתנו האבות רשות ונכנס. ומרוב הפחד נתעלף... נתנו לו ריחות-בושם להריח, קם על רגליו וסיפר להם המעשה. כיוון שראה שהמקום גן העדן הוא, לא רצה לצאת מתוכו. אמרו לו האבות: "זה אינו אפשר. עכשיו צא ומחר אתה עמנו".
העלוהו בחבלים ובא לביתו שמח וכל ישראל שמחים עמו. אמר לחבריו: "כך וכך נגזר עלי וכך רצוני!". וכל הלילה היה דורש לפניהם בקבלה עד קודם אור הבוקר. אותה שעה ירד למקווה שבביתו, טבל ולבש תכריכים וקרא "שמע ישראל": …ויצאה נשמתו בטהרה.
לעיתים, יש סיפורים על גדולי ישראל, שממש מבטאים עניין שהם כתבו בספריהם. כזה הוא הסיפור שלפנינו. בספר 'חסד לאברהם' (מעיין ג' נהר יג') הוא כותב על מעלתם של ירושלים וערי הקודש בארץ ישראל. במיוחד הוא מאריך במעלתם של חברון ומערת המכפלה. המערה היא כחצר לגן עדן, ומעבר לגן עדן התחתון.
ומבאר שם, שהיה מאבק בין ישראל לאומות העולם על הקבורה והאחיזה במערה, כי מי שקבור במערה, הרי נשמות צאצאיו יכולים בעת הפטירה לעבור דרך שם לגן עדן. ומבאר, שהמילה 'תקע', רמוזה בתורה ב- ג' מקומות: "ויעקב תקע את אהלו בהר", "ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד", "ותקע כף ירך יעקב". עניין זה רומז למאבק בין ישראל לאומות העולם על המערה.
יעקב עושה מאמץ, שיקברו הוא ואשתו במערת המכפלה. וזו הכוונה, שתקע את אהלו, אהלו זו אשתו, שהיא עיקר הבית, והמילה 'את' באה לרבות את עצמו. מולו, מתאמץ לבן לתקוע את אחיו במערה. אחיו אלו ישמעאל ועשיו, שיש להם גם כביכול אחיזה באברהם רוכש המערה, שהרי הם צאצאיו.
בהמשך, כשלבן נכשל במאמציו, מגיע מלאכו של עשיו ונאבק ביעקב, שהרי לעשיו יש אחיזה גם ביצחק הקבור במערה, וזה 'ותקע כף ירך יעקב'. אך יעקב גובר, וה' מרפא אותו מצליעתו, והוא זוכה להיקבר במערה עם אשתו, ומעתה רק זרעו עובר דרך המערה לגן עדן.
רעיונות אלו גנוזים בסיפור. בתחילה, מנסים הישמעאלים להוציא את החרב מהמערה. חרב היא עניינו של עשיו. כלומר – ישמעאל ועשיו חוברים כאן יחד ומנסים להיכנס למערה, שהיא פתח גן עדן. אך הם מתים, שהרי אין להם אחיזה במקום זה. כמובן, גם אין להם אחיזה, כי זה מקום קדוש ופנימי, המחבר שמיים וארץ, ואותם מעניין רק הזהב והממון החומרי, שמצפה את החרב. אותם מעניין הציפוי – החצוניות, ואין בכוחם להיכנס פנימה.
ואז, מגיע יעקב. איש הפנים, ה'חסד לאברהם', שמבין את סודו של המקום, טובל ומסיר מעליו את החיצוניות. יושב כל הלילה ועוסק בקבלה ופנימיות, ומשתלשל בכוח התפילה – קול יעקב. מוציא את החרב החיצונית, שלא עניינה אותו באמת, ונפנה להיכנס פנימה. בפנים, הוא פוגש את אליעזר, שגם בגמ' (ב"ב נח.) כתוב שעומד ומשמש בפתח המערה. אליעזר הוא גוי שהתגייר ולמד מאברהם, חוליית החיבור בין חוץ ופנים. ואז, הוא קורא 'שמע ישראל', ישראל סבא, עניינו של יעקב.
נכנס פנימה, וזוכה להריח בושם, ומגלה שזהו גן עדן. בגמרא תמיד החוש שמתחבר לגן עדן הוא – חוש הריח. אין טעם גן עדן, רק ריח גן עדן (למשל – תמיד לב:). נראה, שזה מפני שבעת שחטא האדם הראשון בגן עדן, כל חושיו השתתפו בחטא, חוץ מחוש הריח.
וכך, יוצא ה'חסד לאברהם' מהמערה ומגלה את סודה לעם ישראל, ושב דרכה לגן עדן למחרת היום בקדושה ובטהרה.
ובימינו, שוב אנו נאבקים עם אומות העולם על האחיזה במערה, אך 'מעשה אבות סימן לבנים', ובוודאי שבסוף נזכה רק אנו לאחוז בה בשלמות ולהתחבר דרכה לעולמות הרוחניים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
