ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מעניין, שיום ההילולא של ה'חסד לאברהם', מגדולי המקובלים בדור שאחרי האר"י הקדוש, חל תמיד סמוך לשבת חיי שרה – 'שבת חברון', ביום כא' או כד' חשוון. ועוד פרט מעניין המחבר את ה'חסד לאברהם' לשבת חברון – בספרו הוא כותב על מעלת הקבורה בחברון, "הנפטרים בה ונקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם, כי הוא יתד תקוע לעבור לגן עדן תחתון בלי עיכוב", ואכן הוא קבור בבית העלמין היהודי העתיק בחברון.
וכך מסופר על כניסה זו (מתוך ספר חברון 'זכרון ירושלים'): "פעם אחת בא פחה מאיסטנבול לעיר הקודש חברון, וכשהלך להתפלל במערת המכפלה, רצה לראות מה יש בתוך המערה, ונפלה החרב שלו מן התיק, והייתה זו חרב מצופה בזהב ובאבנים טובות.
גזר הפחה על הישמעאלים שיוציאו את החרב מהמערה. הורידו אותם בחבלים ולא הספיקו, עד שהוציאם מתים. וכיוון שראה הפחה כך, גזר על היהודים להיכנס אל המערה ולהוציא את החרב. הפילו גורל ויצא הצדיק "חסד לאברהם". הלך הצדיק למקווה וטבל ונתעטף בתכריכים, וכל אותו הלילה היה דורש בדברי קבלה.
משהאיר השחר, אמר לחבריו שיתפללו בעדו כל עוד הוא בפנים המערה, שלא יאונה לו כל רע. הלך למערת המכפלה וקשרוהו בחבל וירד לתוכה. וכיוון שירד, החזיר להם החרב בחבל ואמר: "הגיעה השעה שאראה תוכה"…
הלך בפנים המערה וראה אדם אחד עומד. נתפחד וקרא "שמע ישראל", ואחר-כך שאלו: 'מי אתה?" - השיב: "אני אליעזר עבד אברהם". אמר לו אליעזר: "המתן כאן עד שאשאל רשות מאברהם, יצחק ויעקב, אם תיכנס".
נתנו האבות רשות ונכנס. ומרוב הפחד נתעלף... נתנו לו ריחות-בושם להריח, קם על רגליו וסיפר להם המעשה. כיוון שראה שהמקום גן העדן הוא, לא רצה לצאת מתוכו. אמרו לו האבות: "זה אינו אפשר. עכשיו צא ומחר אתה עמנו".
העלוהו בחבלים ובא לביתו שמח וכל ישראל שמחים עמו. אמר לחבריו: "כך וכך נגזר עלי וכך רצוני!". וכל הלילה היה דורש לפניהם בקבלה עד קודם אור הבוקר. אותה שעה ירד למקווה שבביתו, טבל ולבש תכריכים וקרא "שמע ישראל": …ויצאה נשמתו בטהרה.
לעיתים, יש סיפורים על גדולי ישראל, שממש מבטאים עניין שהם כתבו בספריהם. כזה הוא הסיפור שלפנינו. בספר 'חסד לאברהם' (מעיין ג' נהר יג') הוא כותב על מעלתם של ירושלים וערי הקודש בארץ ישראל. במיוחד הוא מאריך במעלתם של חברון ומערת המכפלה. המערה היא כחצר לגן עדן, ומעבר לגן עדן התחתון.
ומבאר שם, שהיה מאבק בין ישראל לאומות העולם על הקבורה והאחיזה במערה, כי מי שקבור במערה, הרי נשמות צאצאיו יכולים בעת הפטירה לעבור דרך שם לגן עדן. ומבאר, שהמילה 'תקע', רמוזה בתורה ב- ג' מקומות: "ויעקב תקע את אהלו בהר", "ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד", "ותקע כף ירך יעקב". עניין זה רומז למאבק בין ישראל לאומות העולם על המערה.
יעקב עושה מאמץ, שיקברו הוא ואשתו במערת המכפלה. וזו הכוונה, שתקע את אהלו, אהלו זו אשתו, שהיא עיקר הבית, והמילה 'את' באה לרבות את עצמו. מולו, מתאמץ לבן לתקוע את אחיו במערה. אחיו אלו ישמעאל ועשיו, שיש להם גם כביכול אחיזה באברהם רוכש המערה, שהרי הם צאצאיו.
בהמשך, כשלבן נכשל במאמציו, מגיע מלאכו של עשיו ונאבק ביעקב, שהרי לעשיו יש אחיזה גם ביצחק הקבור במערה, וזה 'ותקע כף ירך יעקב'. אך יעקב גובר, וה' מרפא אותו מצליעתו, והוא זוכה להיקבר במערה עם אשתו, ומעתה רק זרעו עובר דרך המערה לגן עדן.
רעיונות אלו גנוזים בסיפור. בתחילה, מנסים הישמעאלים להוציא את החרב מהמערה. חרב היא עניינו של עשיו. כלומר – ישמעאל ועשיו חוברים כאן יחד ומנסים להיכנס למערה, שהיא פתח גן עדן. אך הם מתים, שהרי אין להם אחיזה במקום זה. כמובן, גם אין להם אחיזה, כי זה מקום קדוש ופנימי, המחבר שמיים וארץ, ואותם מעניין רק הזהב והממון החומרי, שמצפה את החרב. אותם מעניין הציפוי – החצוניות, ואין בכוחם להיכנס פנימה.
ואז, מגיע יעקב. איש הפנים, ה'חסד לאברהם', שמבין את סודו של המקום, טובל ומסיר מעליו את החיצוניות. יושב כל הלילה ועוסק בקבלה ופנימיות, ומשתלשל בכוח התפילה – קול יעקב. מוציא את החרב החיצונית, שלא עניינה אותו באמת, ונפנה להיכנס פנימה. בפנים, הוא פוגש את אליעזר, שגם בגמ' (ב"ב נח.) כתוב שעומד ומשמש בפתח המערה. אליעזר הוא גוי שהתגייר ולמד מאברהם, חוליית החיבור בין חוץ ופנים. ואז, הוא קורא 'שמע ישראל', ישראל סבא, עניינו של יעקב.
נכנס פנימה, וזוכה להריח בושם, ומגלה שזהו גן עדן. בגמרא תמיד החוש שמתחבר לגן עדן הוא – חוש הריח. אין טעם גן עדן, רק ריח גן עדן (למשל – תמיד לב:). נראה, שזה מפני שבעת שחטא האדם הראשון בגן עדן, כל חושיו השתתפו בחטא, חוץ מחוש הריח.
וכך, יוצא ה'חסד לאברהם' מהמערה ומגלה את סודה לעם ישראל, ושב דרכה לגן עדן למחרת היום בקדושה ובטהרה.
ובימינו, שוב אנו נאבקים עם אומות העולם על האחיזה במערה, אך 'מעשה אבות סימן לבנים', ובוודאי שבסוף נזכה רק אנו לאחוז בה בשלמות ולהתחבר דרכה לעולמות הרוחניים!
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
פסח שני
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מכינים תה בשבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
