ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
גם בפרשתנו מתעוררת פרשיה קרובה.
"וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר: וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ: וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם" (בראשית ל"א נד, ל"ב א-ג).
כך מסתיימת פרשת ויצא ונשאלת השאלה: מי הם אלה שיעקב כינה אותם אַחַי וקרא להם לאכל לחם? חז"ל נחלקו בהסבר הפסוק.
לדעת מדרש זוטא על מגילת קהלת מדובר בבני משפחתו הקרובים של יעקב כלומר בניו. וז"ל המדרש: "וכי אחיו היו, והלא בניו היו, אלא כיון שהגיעו [לשכמו] דימה אותן לו וקרא אותם אחיו" (פרשה ט סימן יא).
לפי זה בניו של יעקב, שגדלו וגבהו במשך השנים, נקראו על ידי אביהם, אחי. פירוש זה קשה משתי סיבות.
א. הפרש השנים ביניהם היה גדול מאוד וזהו הבדל גדול יותר מהפרשי הגובה, לכן לא ברורה הסיבה לכך שיעקב יקרא לבניו - אַחַי .
ב. סוף הפסוק נראה קשור עניינית לתחילת הפסוק הבא: "וַיָּלִינוּ בָּהָר: וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר", לפי מדרש זה אין קשר בין מי שהלך לישון לבין מי שהשכים בבוקר.
לדעת מדרש שכל טוב, אכן הפירוש הוא אחר: "ויקרא לאחיו. אלו לבן וקרוביו שהן בני משפחתו ומשפחת נשיו"
(פרשת ויצא פרק לא סימן נד).
כך עונה מדרש שכל טוב על שתי הקושיות שהעלנו על דעת מדרש זוטא.
כנראה שלדעת מדרש זוטא לא יתכן שיעקב יקרא לאנשי לבן הרמאי, עובדי עבודה זרה בשם שמבטא קרבה יתירה. החשש הוא שקרבה זו תוביל להשפעה זרה ומזיקה (כפי שקרה עם בנות חת נשותיו של עשיו).
רש"י מצא את הדרך להסביר בכיוון של מדרש שכל טוב, בדרך שגם בעל מדרש זוטא יכול לקבל. וז"ל: "לאחיו - לאוהביו שעם לבן". צריך להסביר כי בין אנשיו של לבן, שנאלצו לרדוף אחרי יעקב, היו אנשים טובים ישרי דרך, ואולי גם כאלה שהושפעו מדרכו הרוחנית של יעקב והאמינו באל אחד. לכן אין כל בעיה לקרא להם אַחַי.
הרמב"ן לעומתו הסביר בפשטות כדעת מדרש שכל טוב: "ויקרא לאחיו לאכל לחם, לאחי לבן, ולא קרא ללבן דרך כבוד כאלו הכל ברשותו והכל שלו".
הרד"ק הסביר שאכן היה קשה לקרא ללבן ואנשיו הרודפים אחים, אבל אחרי כריתת הברית הכל השתנה. וז"ל: "ויקרא לאחיו - להאנשים אשר עם לבן, כי כולם אחים ואוהבים אחרי הברית".
ניתן לזהות בין הדעות השונות מחלוקת שיטתית בדבר השאלה עד כמה רצוי להתקרב ולכרות ברית ויחסי קרבה עם שאינם בני ברית.
בדברינו לפרשת וישלח הבעל"ט, שגם היא עוסקת בשאלת הקשר והקרבה הרצויה עם בני משפחה שאינם בני ברית, נעלה הצעה נוספת ונדון, בע"ה, בשאלה שהתעוררה בימי דוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
