ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אלול תשנ"ב
מגורי רווק ורווקה בחדרים נפרדים בדירה אחת, לעומת המגורים עם גוי
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
211 - פג, חיוב הצלתו והטיפול בו
212 - מגורים עם גוי ודיני יחוד
213 - ניתוח בניגוד לרצון החולה
טען עוד
תשובה
איסור יחוד עם גוי הוא מפני חשש פיקוח נפש 1 , ובימינו אין חשש זה חמור כל כך במקום שאימת מלכות עליהם 2 . ולנשים אסור להתייחד עם גויים זכרים 3 , אך עם נשים גויות מותר להן ואין חשש פיקוח נפש.
אם אין אפשרות לסדר מגורים בלא חשש יחוד, עדיף שיגורו הבנים עם בנים גויים והבנות - עם בנות גויות, מאשר לעבור על איסור יחוד, ובלבד שההפרדה בין המינים תהיה מובטחת, שהרי יחוד עם גויה אף הוא אסור.
לכן, אם אפשר לסדר מגורים לישראלים בלבד באופן שאין יחוד, כגון דירה אחת עם כניסות נפרדות, כשהחדרים מחולקים לבנות לחוד ובנים לחוד, והדלתות ביניהם נעולות, או שבדירה יהיו בלילה ארבע בנות 4 לכל הפחות, ובשום אופן לא פחות משלוש, בין ביום בין בלילה 5 , ואז עדיף שישאר הבן עמהן, ולא יכנס גוי במקומו. כאשר אין אפשרות לסדר את המגורים בלא חשש יחוד, "אין אומרים לו, חטא כדי שיזכה חברך", והוא אינו צריך להשאר שם כדי להציל את הבנות מאיסורים שעלולים להיגרם בעתיד, אלא אם כן הוא גרם את היווצרות האיסור (כגון שהביא גוי לדירה, וכעת כשהוא חפץ לצאת, הוא יוצר איסור יחוד מן התורה) 6 .
__________________________________________________________
משנה ע"ז דף כב ע"א ; שו"ע יו"ד סי' קנג סעיף ב.
2 ובגמרא ע"ז כה ע"ב משמע דבמירתת הגוי מן המלכות, שרי להתייחד, ואין חשש.
3 שו"ע יו"ד סי' קנג סעיף ד, ואפילו באופן שמותר עם ישראל פרוצים, אסור עם גויים.
4 שו"ע אה"ע סי' כב סעיף ו וב"אוצר הפוסקים" (ס"ק כו אות ב) שרוב הפוסקים הבינו בדעת רש"י, שבלילה צריך ארבע נשים, שמא תישן אחת ונמצא מתייחד עם שתי נשים.
5 שו"ע אה"ע סי' כב סעיף ה ברמ"א בשם רש"י. וב"אוצר הפוסקים" שם הביא דעות להקל כרש"י דהוי ספיקא דרבנן.
6 שו"ת "עזרת כהן" סי' לא.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
