ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
גישת הרב קוק לעבודת היצר קשורה לתפיסת האמונה הכללית שלו, לפי הרב קוק האמונה באלוקים משמעותה הרבה מעבר להצהרה בכך שקיים כח אין סופי במרום, אלא תפיסתה שאומרת שהעולם עצמו הוא הופעה של האלוקות באופנים שונים, לכן כל המציאות היא בעלת חיות אלוקית ובעלת אורגניות והרמוניה פנימית שהולכת ומתעצמת לאורך השנים. העובדה שהעולם הוא הופעה של האלוקות אומרת שהעולם מכיל בתוכו כוחות אין סופיים, הכוחות האלו נותנים לעולם עוצמה אדירה מצד אחד, אך גם יוצרים סיבוכים גדולים מצד שני והם המקור לכל הטוב ולכל הקושי בעולם.
כאשר בכללות המציאות הכל הוכן לטוב, גם הכחות הרעים הוכנו למטרה טובה ומתוך כך הם נובעים, הכל ממקור הטוב בהכרח, ולא עוד, אלא שכל ענין רע שנמצא בעולם, הוא בא מתוך שיש בפנימיות הענין שאיפה אל טוב נעלה ונשגב שלא גמר לבא אליו, ונתעה מדרכיו מאורך הדרך וגודל הסתעפות הענין, אבל סוף כל סוף יגיעו הדברים למטרתם, והרע היותר גדול יהפך לטוב נשא ונשגב עד מאד, כן הדברים הולכים בנפש האנושית, הכחות הכבירים הסוערים הנם מתפרצים לפעמים שלא כשיטה, מפני שבעיקרם הם נועדים להגדיל פעלים גדולים מהירים ואדירים, וצר להם המסגר של לב האדם והמועקות שבארחות החיים, ע"כ הם לפעמים יוצאים בזעף. אבל כשהאדם מצליח ורואה בחפץ ההתפרצות רק צל של איזה כח נשגב התועה בארח בקשת תפקידו, והוא כובש את חפצו מפני שרואה שמ"מ העולם המעשי זהו אשרו שהוא מסוייג בכבלי הגדרים האיסורים והמוסרים, והם יובילו את האדם אל המטרה העליונה, להרחיב את עולמו באמת, אז ימצא לנכון לפניו את עולמו הרחב בהוה בהתרחבו בלא מצרים גם בחדרי לבבו ורגשותיו הסוערים (עין איה / שבת ב / פרק חמישי / נ.)
ה' ברא את העולם כשהוא מוכן בתוכו לשלמות אדירה, לשם כך ניטעו בעולם כוחות עצומים, הרבה מעבר למה שהעולם יכול להכיל בשלב הראשון. גם האדם הוא הופעה מסויימת של הכח האלוקי, כדי שהאדם יביא את האלוקות לעולם, ה' ברא אותו מראש בעל עוצמה גדולה יותר ממה שהאדם צריך למצבו הנוכחי, בני האדם נבראו מלכתחילה בעלי יצר מוגזם, כיון שמהותם היא אלוקית והם מוכנים גם למצבם העתידי שבו העולם יהיה בעל יכולת עשיה גדולה יותר מאשר כיום. בשלב הביניים שבו אנו נמצאים יש להשתמש בכוחות האלו באופן מדוד ושקול כדי לבנות איתם את החיים הנוכחיים בעלי החסרונות והמוגבלות, אבל בעתיד העולם יגיע לשלמות גדולה כל כך שהוא ידרוש עוצמות גדולות הרבה יותר של עשיה וחיות, לכן הם נכללים מראש באישיות האדם.
הבעיה היא שהכח התחושתי האינסטנגטיבי מחובר לכוחות החיים המוגזמים שבאדם, באופן חזק יותר מאשר השכל והחשיבה ההגיונית, לכן האדם נסחף באופן טבעי גם לפעולות שהשכל החושב איננו מסכים להם, שכן טבעו גועש כוחות חיים, שמקומם בעצם בשלמות עתידית שעדיין לא הגיע זמנה.
בשלב ביניים זה על האדם לרסן את כוחותיו ולהבין שהתפרצותם בטרם עת היא דבר טבעי ובריא בסך הכל, שנועד כדי שהוא יעבד אותם למקומם הנכון. אז האדם מקבל את הפער שבתוכו, בין השכל והרצון לבין געש הכוחות המתפרץ ושמח בכך שהנפש שלו דורשת יותר, גם אם הדבר יוצר בו תסביך וקושי באופן מעשי.
ההכרה בכך שהתפרצות היצר היא דבר נורמאלי ונכון מעצם מבנה החיים שבו רצה הקב"ה, איננה באה להשלים עם החטא, אלא למצוא את נקודת הטוב שבו, להבין שהרצון לחטא הוא בעצם רצון לשלמות גדולה שעדיין לא הגיע העת לממשה. מתוך כך המאבק ביצר איננו מאבק של כוחות הטוב בכוחות הרע, אלא מאבק של כוחות הטוב הנוכחי בכוחות הטוב שעדיין לא הגיע זמנם לצאת אל הפועל ויש לרסנם באהבה וניחומים.
ניקח דוגמא מאיסור לשון הרע, הרצון לדבר ולדעת הוא דבר טבעי באדם, אך הוא ממלא אותו באופן מוגזם, על האדם להבין שבעתיד שבו כל המציאות תהיה שלמה יהיה ניתן לדבר על הטוב בלבד, לשם כך עליו להיות כח חזק ומשמעותי בנפש, גם אם כיום הוא יוצר סיבוכים, במצבנו המוגבל בהווה אנו נאלצים לחסום את כח הדיבור ולשתוק על דברים מסויימים, אך לא מתוך שנאת כח הדיבור, אלא מתוך הבנה של הפער בין הצורך המתפרץ לדבר, שמתאים לשלמות העתידית, לבין המימוש מוגבל שלו נכון לעולמנו החסר כיום. עלינו להבין שהיצר הוא חלק מאישיות האדם ואין למחוק אותו אלא לדובב ולשכנע אותו בנכונות הריסון שלו, מתוך הכרת מקומו ותפקידו בעולם העתידי שאליו הוא שייך במלואו.
חלק מרכזי בפעולת היצר הוא לא רק עצם החטא אלא תחושת הכישלון והיאוש שבעקבותיו, הרב קוק טוען שאת
את תחושת הכישלון והיאוש שבעקבות החטא יש לתקן על ידי העלאת נקודת המבט שלנו למכלול המציאות והבנה שלא סתם הושמו באדם כוחות מוגזמים ובלתי נשלטים, עצם החיים כוללים בתוכם את האפשרות לחטוא ולהיכשל ותפקיד האדם ללכת ולזכך את אותם כוחות מוגזמים, אבל לא מתוך יאוש ומחיקת הכוחות, אלא מתוך הבנת תפקידם בעולם המתוקן בעתיד, ניתן לומר שהחטא הוא דבר "נורמאלי" שהרי עובדה היא ש"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אבל אמירה זו לא באה להחליש את המאבק בחטא, אלא לשים את המאבק הזה בפרופורציה הנכונה, מתוך שלווה וקבלת הקושי באהבה, למנוע מצבים של לחץ מוגזם ויאוש של החוטא, שהם גם חלק נרחב מפעולת היצר כדי להחליש אותנו ובסופו של דבר לגרום לנו לחטוא יותר ויותר.
לאחר שהסברנו את היחס אל היצר בתוך אישיות האדם, ניתן להבין שאת העיקרון הזה יש להכיל גם בנוגע ליחס אל הרע הרחב יותר השורר בעולם כולו: ה' ברא את העולם מראש עם כוחות חזקים יותר ממה שהעולם יכול להכיל, כדי שהעולם יגיע לשלמות הולכת וגוברת ויידע בסופו של דבר להשתמש באותם כוחות באופן המלא שלהם מתוך שלמות גדולה. הרע בעולם הוא כוחות גדולים שנועדו לשימוש חיובי כאשר נדע להכיל אותם.
כיום אנו בשלב ביניים שבו הכוחות מתפרצים בלי חשבון ושליטה ויוצרים הרס והרג רב, אבל העובדה שהעולם מלא כוחות בלתי נשלטים צריכה דווקא לעודד אותנו ולא לגרום לעצב, שכן אנו חיים בעולם בעל עוצמה אדירה, בעל יכולת בלתי מוגבלת שגועשת בתוכו, לעיתים הגעש הזה יוצר נזק אך במהותו הוא דבר חיובי שנועד לדורות עתידיים שיקחו אותו למקומו הנכון.
עלינו להביט על העולם מתוך נקודת מבט גבוהה של תהליכים עתידיים ולא רק ממקומנו הצר בהווה, מתוך ראיה כזו רואים כיצד יש משמעות אחרת לדברים שמקרוב היו נראים לנו מוזרים ומפלצתיים. אותם כוחות שפגעו בנו מכילים חיות גדולה שתלך ותתאזן עם הכוחות האחרים בהמשך הדורות ותבנה עולם מופלא ונהדר בעתיד. אם נתחשב בעניין הזה נוכל להכיל גם את הרע שבעולם כחלק מקיומו החיובי הכולל.
ניקח לדוגמא את השואה האיומה שעבר עם ישראל באירופה, כוחות הגזענות ותאוות הרצח של הגרמנים היו דבר איום ונורא, אך אם נכיר בכך שרצון לאומי באופן בסיסי הוא דבר טוב וכן השאיפה של אומה להגן על עצמה ולהיות גאה בסמליה ושאיפותיה המיוחדות היא שאיפה טובה בסך הכל, אלא שהגרמנים הכילו בתוכם את אותם רצונות באופן מוגזם ללא שום איזון ועידון מוסרי והיו מוכנים לכבוש את כל שאר הערכים שלהם תחת רגלי הערך הלאומי הנכון שמילא את נפשם. אילו היו משתמשים בכח הזה כדי לפתח לעצמם גאווה לאומית בריאה שיודעת להכיל גם את שאר האומות ורואים בעצמם אומה שתורמת לאנושות את כוחותיה המיוחדים, הם היו יכולים להשתמש באור הזה כמחמם ומאיר ולא כשורף ומכלה.
באופן דומה כיום ישנם אומות ארופאיות שכתוצאה מן השואה משתמשות בערך האוניברסליות באופן מוגזם ומוכנות למחוק את זהותם המיוחדת ולשבש את כל תרבותם בשביל לקבל ולהכיל עמים אחרים, האומות האלו משתמשות בכח האוניברסלי באופן מוגזם ומוחקות את זהותם במקום להשתמש בו כדי לאזן את השאיפה הלאומית שלהם ולא לרצוח אנשים אחרים כפי שעשו הגרמנים.
לעולם לא נוכל לנחם אדם שנפגע מן הרע באופן אישי, אך נוכל לפתח מבט רחב ומרחם יותר על המציאות שבה אנו חיים, לראות את הטוב ולהדגיש אותו, לא להתייאש ולהילחם ברע באופן מוגזם או מיואש. מבט רחב שמתחשב בתהליכים הכוללים שעוברת המציאות מן הפרמטיביות הקדומה ועד לעתיד מתנשא ואדיר שבו ימצאו כל הכוחות את מקומם.
תפיסת הרב קוק מנסה לתת לאדם מבט מפוכח מצד אחד, אבל אופטימי ומלא אמונה מצד שני, האדם מסוגל להתמודד עם יצריו מתוך תחושת שליחות והכרה במשמעות המאבק ומקומו של היצר, בלי להיתפס ברשת היאוש והאכזבה מעצמו ובלי להיות מתוסכל מכך שבכלל ישנו מאבק. הוא מבין שההתמודדות עם הרע היא חלק ממבנה המציאות והרע הוא בעצם האנרגיה המוגזמת שמזינה את העולם ועלינו לווסת ולעדן אותה, אך לא מתוך פגיעות אלא מתוך שמחה ואומץ, להתמודד עם כוחות החיים באחריות ומסוגלות פנימית, באמונה שלכל כח יש מטרה וגם הכוחות הקשים ביותר הם חלק מתהליך ארוך וחיובי שנועד להביא את העולם לשלמות גדולה שתגיע בעתיד.
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אחדות זו מעבדה של בירורים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
עירוב תבשילין
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
