ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
אדון אחד היה לו באורוותו סוס מרוץ, שהיה יקר בעיניו עד למאוד, וציוה לשמור אותו שמירה מעולה. הדלת הייתה נעולה במנעולים ושומר ישב תמיד על ידה. באחד הלילות בא פחד בלב האדון ולא ידע מנוחה. הלך אל האורווה ומצא את השומר יושב ומהרהר בינו לבין עצמו ומתאמץ לחקור ולעמוד על שורש איזה דבר נעלם. "במה אתה מהרהר?" שאלהו האדון, "אני שוקל בדעתי" השיב השומר "כשתוקעים מסמר בקיר, להיכן נעלם הטיט?". "יפה אתה שוקל בדעתך", אמר האדון. חזר לבית ושכב על מיטתו. אבל לא יכול להירדם, וכעבור זמן מה לא התאפק והלך שנית אל האורווה. שוב ישב השומר לפני השער והיה מהרהר ומתאמץ לחקור בדעתו. "במה אתה מהרהר כעת?" שאלהו האדון. "אני שוקל בדעתי" אמר השומר "כשאופים כעך, להיכן נעלם הבצק של החור?". "יפה אתה שוקל בדעתך" הודה האדון. חזר ועלה על מיטתו, ושוב לא יכול לשכב במנוחה, והוכרח ללכת בפעם השלישית אל האורווה. השומר ישב על מקומו והיה מהרהר כדרך שהרהר קודם לכן. "מה מעסיקך עכשיו?" שאל האדון. "אני שוקל בדעתי" השיב השומר, "הנה השער נעול במנעולים, והנה אני יושב כאן ושומר, וסוס נגנב, היאך נעשה הדבר?".
עיון במשל של ר' שמחה בונם, ובשאלות בהן מעסיק השומר את עצמו במהלך הלילה, עשוי ללמד על המסר החשוב אותו רוצה ר' שמחה בונם להעביר.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
26 - מפי הסוס
27 - לא להירדם בשמירה
28 - הבגדים של הגולם
טען עוד
גם השאלות בהן מעסיק השומר את עצמו מעידות על צורת ההתייחסות שלו לתפקידו בחיים, למעשים שהוא מופקד עליהם. השאלה הראשונה שהוא מתחבט בה היא לאן נעלם הטיט כשאנו תוקעים מסמר בקיר. שאלה זו היא שאלה מעניינת לכשעצמה. בדרך כלל דעתם של בני האדם נתונה למסמר בשעה שהם תוקעים אותו בקיר. אולם השומר נותן את דעתו לטיט שסביב המסמר. כך גם ביחס לשאלת הכעך. דעתם של בני האדם נתונה לכעך עצמו ואילו השומר מעסיק את מוחו בשאלת החור של הכעך, לאן הלך הבצק שהיה במקום החור. שאלות אלו המעידות על מקוריות מחשבתית נתפסות אצל ר' שמחה בונם כשאלות המעידות על יחס שגוי לחיים. דרכו של עולם נורמאלי לתת את הדעת אל המסמר ואל הכעך. יש צורך לתת את הדעת לעשייה, לבנין, לחיוב. השומר מעסיק את עצמו בשאלות שסביב העשייה, סביב המסמר, סביב הכעך, אבל אינו מעסיק את עצמו בשאלת המסמר עצמו ובשאלת הכעך עצמו. במקום לחשוב מה לא, היה עליו לחשוב מה כן! זוהי השגיאה העצומה של השומר שהיא המובילה גם לתהייה האחרונה שלו. האורווה הייתה שמורה ובכל זאת נעלם הסוס. דעתו של השומר הייתה נתונה כל העת למה שאסור שיקרה, במקום למה שהיה צריך לקרות. זוהי הגדרת התפקיד של שומר, שמירה מפני מה שחפצים שלא יקרה. דרך זו איננה הדרך בעבודת ה'. ישנם אנשים המשקיעים את כל מרצם לשמור את עצמם שלא יחטאו, ההשקעה הולכת לכיוון של מה לא. ר' שמחה בונם היה רוצה שאותם אנשים ישקיעו את מרצם במה כן. השתקעות בשמירה שאין עימה התייחסות לחובת היצירה וההתחדשות, עלולה להביא לידי כך שהאדם ימצא את עצמו יושב לפני האורווה הריקה, שלמרות כל המנעולים שעליה, נגנב הסוס ממנה.
הניגודיות שבין הישיבה הפסיבית של השומר ובין מה שהיה צריך לעשות, גדלה על רקע העובדה ששם מאחורי הסורגים של האורווה נמצא סוס מרוץ. הסוס הוא בעל יכולות גדולות מאד. כוחו יפה למגרשי המרוצים תחת ידו המסורה של רוכב מיומן. נתינתו תחת משמר כבד של סורג ובריח איננה הדבר החכם ביותר שניתן לעשות עם הסוס. האדם צריך להבין כי בתוך תוכו יש כוחות גדולים מאד. סוסי מרוץ אישיים המחכים לידו האמונה שתנחה אותם כשותפים לצמיחה אישית ולהתפתחות. תחת זאת משקיעים בני האדם כוחות עצומים בדיכוי, ובכבישה של הכוחות הללו. סופו של הסוס לברוח מן האורווה אם כל המאמץ יושקע רק על מנת למנוע ממנו לצאת. יש צורך להוביל את הכוחות הללו אל מגרשי המרוצים של החיים ולתת להם את האפשרות לפעול את פעולתם תוך ניתוב מושכל של רוכב מיומן.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
