ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ענה לו הצדיק: "סגולה ושמירה בטוחה שלא יבוא לידי שאלה בפסח היא, שילמד ויסיים כל השולחן ערוך של הלכות פסח מהחל ועד כלה".
התפלא אותו הרב – מה הקשר בין הלימוד והסגולה?
הסביר לו הצדיק: "ידע כבודו, שכל דין בשולחן ערוך מבקש בשמיים שילמדוהו. מי שאינו לומד הדין, מכריחים אותו בשמיים ללמוד, על ידי שמזמינים לו שאלות בעניין זה, עד שחייב ללמוד ולעיין בדין. לכן ילמד מראש את כל השולחן ערוך, ולא יזמינו לו מהשמיים שאלות".
בימים אלה נכנסנו לתקופת שלושים יום קודם הפסח, עליהם נאמר במסכת פסחים (ו:) "שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום".
וכבר הקשה על כך הבית יוסף (אורח חיים סימן תכט) הרי בחתימת מסכת מגילה (לב.) נאמר - "משה תיקן להם לישראל, שיהו שואלין ודורשין הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג". אם כן – החיוב הוא רק ללמוד בפסח עצמו, ומדוע בפסחים נאמר שצריך ללמוד שלושים יום קודם?
אחד התירוצים שמתרץ הבית יוסף – כל החגים הלכותיהן אינן רבות כל כך, לפיכך מספיק ללמוד את הלכותיהן רק סמוך ובתוך החג. גם בפסח את ההלכות השגרתיות של יום טוב, ואת טעמי החג, מספיק ללמוד סמוך ובתוך פסח. אך את ההלכות המרובות המיוחדות לפסח, ובמיוחד את כל ההלכות שמקיימים עוד לפני פסח כהלכות בדיקת וביעור חמץ, הכשרת הכלים והכנת המצות – צריך ללמוד כבר שלושים יום קודם הפסח.
מצאנו, אם כן, סמך מיוחד בהלכה לחובה לשנן את הלכות פסח בתקופה שלפני החג. ויש מהפוסקים (עיין 'מאמר מרדכי' להגר"מ אליהו זצ"ל) שהוסיפו מעבר לטעם הרגיל של החובה לשנן את הלכות הפסח כדי שלא יכשל בהם, גם טעם דומה לסיפור בו פתחנו. וכך נאמר שם (עמ' 27) – "גם אם אדם למד את ההלכות האלו בשנים עברו, ישוב ללומדם בכל שנה, מפני שהשכחה מצוייה. ועוד טעם יש בזה, שכל הלומד הלכה – בורא מלאך השומרו שלא יכשל בה".
ויהי רצון, שנזכה לדייק ולשמור כל ההלכות הללו, ובזכותן נשוב ונבנה מקדשנו מהרה, ונאכל עוד השנה מן הזבחים והפחים אשר יעלו על קיר מזבחך לרצון, ונאמר לפניו שירה חדשה על גאולתנו ופדות נפשנו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















