ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ענה לו הצדיק: "סגולה ושמירה בטוחה שלא יבוא לידי שאלה בפסח היא, שילמד ויסיים כל השולחן ערוך של הלכות פסח מהחל ועד כלה".
התפלא אותו הרב – מה הקשר בין הלימוד והסגולה?
הסביר לו הצדיק: "ידע כבודו, שכל דין בשולחן ערוך מבקש בשמיים שילמדוהו. מי שאינו לומד הדין, מכריחים אותו בשמיים ללמוד, על ידי שמזמינים לו שאלות בעניין זה, עד שחייב ללמוד ולעיין בדין. לכן ילמד מראש את כל השולחן ערוך, ולא יזמינו לו מהשמיים שאלות".
בימים אלה נכנסנו לתקופת שלושים יום קודם הפסח, עליהם נאמר במסכת פסחים (ו:) "שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום".
וכבר הקשה על כך הבית יוסף (אורח חיים סימן תכט) הרי בחתימת מסכת מגילה (לב.) נאמר - "משה תיקן להם לישראל, שיהו שואלין ודורשין הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג". אם כן – החיוב הוא רק ללמוד בפסח עצמו, ומדוע בפסחים נאמר שצריך ללמוד שלושים יום קודם?
אחד התירוצים שמתרץ הבית יוסף – כל החגים הלכותיהן אינן רבות כל כך, לפיכך מספיק ללמוד את הלכותיהן רק סמוך ובתוך החג. גם בפסח את ההלכות השגרתיות של יום טוב, ואת טעמי החג, מספיק ללמוד סמוך ובתוך פסח. אך את ההלכות המרובות המיוחדות לפסח, ובמיוחד את כל ההלכות שמקיימים עוד לפני פסח כהלכות בדיקת וביעור חמץ, הכשרת הכלים והכנת המצות – צריך ללמוד כבר שלושים יום קודם הפסח.
מצאנו, אם כן, סמך מיוחד בהלכה לחובה לשנן את הלכות פסח בתקופה שלפני החג. ויש מהפוסקים (עיין 'מאמר מרדכי' להגר"מ אליהו זצ"ל) שהוסיפו מעבר לטעם הרגיל של החובה לשנן את הלכות הפסח כדי שלא יכשל בהם, גם טעם דומה לסיפור בו פתחנו. וכך נאמר שם (עמ' 27) – "גם אם אדם למד את ההלכות האלו בשנים עברו, ישוב ללומדם בכל שנה, מפני שהשכחה מצוייה. ועוד טעם יש בזה, שכל הלומד הלכה – בורא מלאך השומרו שלא יכשל בה".
ויהי רצון, שנזכה לדייק ולשמור כל ההלכות הללו, ובזכותן נשוב ונבנה מקדשנו מהרה, ונאכל עוד השנה מן הזבחים והפחים אשר יעלו על קיר מזבחך לרצון, ונאמר לפניו שירה חדשה על גאולתנו ופדות נפשנו!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
