ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ענה לו הצדיק: "סגולה ושמירה בטוחה שלא יבוא לידי שאלה בפסח היא, שילמד ויסיים כל השולחן ערוך של הלכות פסח מהחל ועד כלה".
התפלא אותו הרב – מה הקשר בין הלימוד והסגולה?
הסביר לו הצדיק: "ידע כבודו, שכל דין בשולחן ערוך מבקש בשמיים שילמדוהו. מי שאינו לומד הדין, מכריחים אותו בשמיים ללמוד, על ידי שמזמינים לו שאלות בעניין זה, עד שחייב ללמוד ולעיין בדין. לכן ילמד מראש את כל השולחן ערוך, ולא יזמינו לו מהשמיים שאלות".
בימים אלה נכנסנו לתקופת שלושים יום קודם הפסח, עליהם נאמר במסכת פסחים (ו:) "שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום".
וכבר הקשה על כך הבית יוסף (אורח חיים סימן תכט) הרי בחתימת מסכת מגילה (לב.) נאמר - "משה תיקן להם לישראל, שיהו שואלין ודורשין הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג". אם כן – החיוב הוא רק ללמוד בפסח עצמו, ומדוע בפסחים נאמר שצריך ללמוד שלושים יום קודם?
אחד התירוצים שמתרץ הבית יוסף – כל החגים הלכותיהן אינן רבות כל כך, לפיכך מספיק ללמוד את הלכותיהן רק סמוך ובתוך החג. גם בפסח את ההלכות השגרתיות של יום טוב, ואת טעמי החג, מספיק ללמוד סמוך ובתוך פסח. אך את ההלכות המרובות המיוחדות לפסח, ובמיוחד את כל ההלכות שמקיימים עוד לפני פסח כהלכות בדיקת וביעור חמץ, הכשרת הכלים והכנת המצות – צריך ללמוד כבר שלושים יום קודם הפסח.
מצאנו, אם כן, סמך מיוחד בהלכה לחובה לשנן את הלכות פסח בתקופה שלפני החג. ויש מהפוסקים (עיין 'מאמר מרדכי' להגר"מ אליהו זצ"ל) שהוסיפו מעבר לטעם הרגיל של החובה לשנן את הלכות הפסח כדי שלא יכשל בהם, גם טעם דומה לסיפור בו פתחנו. וכך נאמר שם (עמ' 27) – "גם אם אדם למד את ההלכות האלו בשנים עברו, ישוב ללומדם בכל שנה, מפני שהשכחה מצוייה. ועוד טעם יש בזה, שכל הלומד הלכה – בורא מלאך השומרו שלא יכשל בה".
ויהי רצון, שנזכה לדייק ולשמור כל ההלכות הללו, ובזכותן נשוב ונבנה מקדשנו מהרה, ונאכל עוד השנה מן הזבחים והפחים אשר יעלו על קיר מזבחך לרצון, ונאמר לפניו שירה חדשה על גאולתנו ופדות נפשנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
