ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
במבנה סדר ברכות תפילת שמונה עשרה, העמידונו חכמינו (מגילה יז, ע"א) על סמיכות הפרשיות שבין כל ברכה וברכה, ותלותה של כל ברכה בחברתה, ושאלו: "ומה ראו לומר קיבוץ גלויות לאחר ברכת השנים"? והשיבו בכתוב ביחזקאל (לו, ח): "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא". יוצא שקיבוץ הגלויות תלוי בברכת השנים, בעת שטל ומטר יורדים על הררי ציון ומביאים את השפע והברכה אליהם, אז הארץ מסוגלת ומוכנה לקלוט את בניה, לקיימם ולהחיותם ביבולי אדמתה. סימן זה של ברכת הארץ נקרא בפי חכמינו ה"קץ המגולה" (סנהדרין צח, ע"א), והוא ה'אות' המבשר בצורה גלויה את סיומה של הגלות, ואת פתיחת עידן חדש בחיי עם ישראל בארצו.
"לפי שכל זמן שאין ישראל על אדמתם, אין הארץ נותנת פירותיה כדרכה, אבל כשתחזור ליתן פירותיה, זהו 'קץ מגולה' שקרוב לבוא זמן גאולה, שיחזרו ישראל על אדמתם". (מהרש"א, סנהדרין צח, ע"א)
(לפסקה זו ישנה הרחבה בשיחה שבתקליטור)יום גשמים וקיבוץ גלויות
"אמר רבי יוחנן: גדול יום הגשמים 1 כיום קיבוץ גלויות, שנאמר: 'שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִותֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב'" (תהלים קכו, ד). (תענית ח, ע"ב)
הבה נתבונן בדימוי שדימה הכתוב את קיבוץ הגלויות "שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִותֵנוּ", לאפיקי הנחלים בנגב - "כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב". שממנו למדו חכמינו ששקולים הם. ארץ הנגב היבשה, הצמאה והמתגעגעת לגשמים, מצפה למעט מים שירוו את אדמתה. הופעת הגשמים בנגב היא שמחת השלמת היצירה, בשורת הברכה ליבולי השדה. בישימון הפתוח של ארץ הנגב, מוטלים לפנינו המרחבים חשופים, מבותרים וסדוקים, ואפיקי הנחלים בנגב יבשים ברוב ימות השנה, על כן ראיית זרימת המים הגועשת באפיקיהם, היא מחזה מרגש! כיצד המקומות הצחיחים והיבשים הללו, זוכים פתאום לשטף מים רבים הזורמים בעוז ובמהירות, סוחפים ובולעים בשצף קצף כל הבא בדרכם, עד שערוצי הוואדיות והנחלים צרים מלהכילם. המים הרועשים והסוערים, המעלים קצף במרוצתם, מבטאים בחוזקה את התרגשות הסביבה לפגישה עם המים.
עתה לאחר שקלטנו את הפסוק בצורתו המוחשית, נבין את דימוי 'שיבת ציון' ל'אפיקים בנגב'. תהליך קיבוץ הגלויות ושיבת ציון, שאנו עדים לו במשך מאה השנים האחרונות, ידע עליות ומורדות - הן בכמויות זרימת העולים לארץ, והן בעוצמת הבעירה והגעגועים לארץ ישראל. בחמש עשרה השנים האחרונות דעך זרם העולים, והגענו למצב של יובש בעלייה. כביכול נעצר מפעל העלייה ועמד מלכת, וארץ ישראל חדלה כמעט, מלמשוך את בניה אליה. והנה לפתע פתאום, ממקום שלא ציפינו לו כלל, מן הצפון הקר והמאיים, נפרצו חומות הברזל האכזריות והקשוחות, ואחינו, לאחר שבעים שנה של ניתוק, פורצים וזורמים אלינו בשטף כביר ובכמויות אדירות. הרי גם זו חוויה מרגשת ונפלאה, לזכות לראות במו עינינו בשמחת קהלנו, במפגש המחודש של שיבת הבנים לגבולם "כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב". שאיפת הדורות לקיבוץ גלויות, שהפתיענו ובא אלינו כביכול בהיסח הדעת ולאחר הייאוש, פותר לנו את פשר הכתוב "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תהילים קכו, א). והמציאות מדברת אלינו בשפת הפסוקים...
ללא ספק, דחף עליון מאת קורא הדורות מראש, הוא אשר מעורר ומביא מארצות הצפון את זרע בית ישראל, שכמעט עמד על סף כריתה וגוויעת אחינו האובדים והנידחים. לעמוד נוכח המציאות המופלאה הזו, ההולכת ומתגשמת אט אט, זה ממש חלום העולה על כל דמיון של כל הוזה וחושב.
ואכן "הָיִינוּ כְּחֹלְמִים", כי המציאות גדולה מן החלום! לעתים נדמה שבזרם העלייה הגואה, נעלם לו הפרט ונסחף עד בלי הכר וללא מצוא, והוא נעזב ונשכח מבלי שנרגיש בו שאבד, מרוב ההמון הנוהר אלינו ברבבותיו.
כאן עלינו לקבל את הדרכת חכמינו. אם בשגרת הלשון המקובלת אנו מורגלים למשפט: ' חבל על כל טיפה', באים חכמינו ומלמדים אותנו במטבע של ברכות, את נוסח סגנון ההודאה!את התודה על כל טיפה:
"מודים אנחנו לך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו, על כל טיפה וטיפה שהורדת". (ברכות נט, ע"ב)
נקיש מעניין המים לעניין העלייה וקיבוץ הגלויות, כי הושוו שניהם, 'יום הגשמים' ל'יום קיבוץ הגלויות'. על כן נודה בתפילה לבורא העולם, בסגנונם של חכמינו: 'מודים אנחנו לך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו על כל עולה ועולה שהבאת לארצנו והעלית'.
^ 1 התוספות (בתענית ח, ע"ב ד"ה גדול) שואלים מדוע הגיעה הגמרא למסקנה בהיקש הגשמים לתורה (לעיל ז,א) "שגדול יום הגשמים יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר: 'יערוף כמטר לקחי', מי נתלה במי? הוי אומר קטן נתלה בגדול". ואילו ביחס לקיבוץ גלויות, לא אמרו ש'גדול יום הגשמים יותר מקיבוץ גלויות' מכח "מי נתלה במי", הלא גם כאן תלו את קיבוץ הגלויות ב"כאפיקים בנגב", ותירצו: "אנו מתפללים הכי: שובה ה' את שביתנו כאפיקים היורדין בנגב, שגדול יום קיבוץ כאפיקים בנגב. אם כן עשה עמנו אות לטובה בקיבוץ גלויות, בהיות כי זה כמו זה. ואפיקים בנגב תחדש בכל יום - כיום קיבוץ גלויות, אבל יותר לא".
מהרש"א תירץ, כיוון שראו ישראל נתינת התורה בעבר וכן את הגשמים, לא היה צריך לתלות נתינת התורה במטר, אילו היו שווים. אבל קיבוץ גלויות שלא ידענו וראינו עד עכשיו, אפשר לומר שהם שווים.
מהרש"א תירץ, כיוון שראו ישראל נתינת התורה בעבר וכן את הגשמים, לא היה צריך לתלות נתינת התורה במטר, אילו היו שווים. אבל קיבוץ גלויות שלא ידענו וראינו עד עכשיו, אפשר לומר שהם שווים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
