ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
מסופר בתלמוד (תענית כג ע"א) שהעולם היה צריך לגשמים ושלחו אליו שיתפלל. כשבאו חכמים לביתו לא מצאוהו, ומצאו אותו בשדה עודר נתנו לו שלום ולא החזיר להם שלום. לפנות ערב כשהלך לביתו לקח את החבילה וסחב משא עצים ומעדר על כתפו וטליתו על כתפו השנייה. כל הדרך היה אוחז את מנעליו ולא נועלם וכשהגיע לנחל מים היה נועל את מנעליו. כשהגיע למקום קוצים הגביה את בגדיו. וכשהגיע לעיר יצאה אשתו לקראתו מקושטת בתכשיטים ומבושׂמת במיני בשׂמים. כשהגיעו לפתח ביתו נכנסה היא ואחר כך נכנס הוא וכשנכנסו חכמים לבית, הוא לא הזמין אותם לסעוד. זה נראה להם מוזר מאוד; ועד שהתחילו חכמים להתיישב, לחש הוא לאשתו ואמר: "יודע אני שהחכמים באים, שאבקש על הגשמים. בואי ונקדים - נעלה לעליית הגג ונבקש רחמים, אפשר יתרצה לנו הקב"ה וירדו גשמים ולא יֵדעו חכמים שהגשמים באים בזכותנו". וכך הם עלו אל הגג. התפלל הוא בזווית אחת והיא בזווית אחרת וענני הגשמים באו מאותו צד שהתפללה האישה.
אחרי שראו את העננים הולכים ובאים, ירדו אבא חלקיה ואשתו ושאלו את החכמים בתמימות: "מה אתם באים אלינו מה אתם מבקשים"? אמרו לו: "באנו לבקש על הגשמים שתתפללו". ואמר: "ברוך המקום, שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה ותפילתו". אמרו לו חכמים: "יודעים אנחנו שאין הגשמים באים אלא בזכותך, אבל תפרש לנו את כל המעשים המוזרים שהיו לנו לאורך כל הדרך. מדוע כשבאנו אליך לשדה לא אמרת לנו שלום? זה לא מכובד שבאה משלחת חכמים ואתה לא מחזיר להם פנים לשלום"! ענה להם: "שכיר יום הייתי, ואיני רשאי להיבטל אפילו דקה אחת". יש לשים לב, במה נזהרים אותם צדיקים שבזכותם יורדים גשמים, אבא חלקיה לא רצה לגזול את בעל הבית אפילו בזמן הקצר הנדרש לאמירת שלום.
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
16 - הברכה - כנגד מפקיעי השערים
17 - מבקשי הגשמים
18 - מוסריות הציבור והגשמים
טען עוד
אם כן מכל הפרטים האלה ראינו איזו דמות נפלאה באיזו רמה מוסרית היא נמצאת - במוסר העבודה שלה, כיצד היא נזהרת ברכוש הזולת, כיצד היא חיה בצניעות כזו שלא רוצה לספר שבזכותה באים הגשמים.
אלו הן הדמויות של מבקשי הגשמים ובזכותם יורדים גשמים לישראל זוהי 'ברכת השמים' התלויה ברמה המוסרית, שבארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
