ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הברכה - כנגד מפקיעי השערים

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ארץ ישראל ומצוותיה גשמים בארץ ישראל Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (5 ד') הורד mp3
שלח לחבר


הברכה - כנגד מפקיעי השערים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

"חמשה שמות קראו לו... אֵד - שהוא משבר אידן של בעלי שערים". (בראשית רבה יג, יד)
אוצרי התבואה חושבין לייקר את השער, ובבוא המטר מתרווה האדמה והשער זול, ונשבר זרוען של בעלי שערים. הם חשבו לחגוג, שיהיה להם 'אֵיד' - חג (כמו 'אידיהן של גויים') (עבודה זרה ב, ע"א), ועל ידי ירידת המטר יש להם אֵד, רק שבר. ברכת הגשמים הבאה מלמעלה, נועדה להביא גם את ברכת הצדק למטה, לארץ. לחלק את ברכת האדמה לכל הדרים עליה בצורה הגונה, ועד כמה שניתן לעשות זאת בחלוקה שוויונית וצודקת. שהכל יזכו לטובה הבאה מידו של ה'זן ומפרנס לכל'. "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף, גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ" (תהלים פה, יב-יג).

בסדר תפילת שמונה עשרה קבעו חכמינו את מיקומה המיוחד של ברכת השנים, דווקא במקום התשיעי:
"ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית?... אמר רבי אלכסנדרי: - כנגד מפקיעי שערים! דכתיב: 'שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע' - ודוד כי אמרהּ בתשיעית אמרה". (מגילה יז, ע"ב)
הבה ונתבונן בסוד תוכנו של המזמור התשיעי, מפני מה זכה ש'ברכת השנים' תמצא את מקומה בסדר התפילה, דווקא במקום התשיעי, בצורה מקבילה אליו? מיוחד הוא מזמורנו שאין לו פתיחה, הוא מתפרץ בתלונה ותובע מענה. אין בו בפתיחתו אף לא אחד מעשרה מאמרות של שבח האמורים במזמורי התהלים, כמו: 'למנצח', 'משכיל', 'מזמור שיר' וכדומה (פסחים קיז, ע"א), אלא הננו נזרקים הישר לעומק סבך הבעיות הכואבות.

המזמור נפתח בשאלה הזועקת: "לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה, בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי?..." (תהילים י, א-ב) הטענה המושמעת בפתיחה שה' נמצא כה רחוק, מעלים כביכול את עיניו בעת צרה, והולך ונוצר הרושם שלא קיימים השגחה וסדר בעולם. העריצים רודפים ועושקים את העניים, ואין מציל מידם. הרָשע מתנשא ברהב, וחושב שהעולם הפקר! "אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל, הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח" (פסוק יא). מהי בקשתו של דוד: "שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע, וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא"! (פסוק טו), חכמינו קבעו שהמזמור עוסק במפקיעי שערים, על מה הסתמכו חכמינו, שלא מדובר כאן בבעלי זרוע כמו רוצחים או שודדים אלימים? מהי העצה והאמצעים לשבור את זרועם של מפקיעי השערים? הנה בצורה לא-שגרתית משיב לנו רש"י בפירושו - בדרך של משא ומתן בחלקי המזמור בניגון של קושיא ותירוץ כרוחו של המזמור, הבנוי מקובלנה ובקשה למענה. וכך הוא מסביר את המזמור על פי דברי חכמינו:
"ממאי דבמפקיעי שערים כתיב? ... כתיב בהאי פרשתא: 'יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה, יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי' (תהלים י, ט). וכי הליסטים אורב את העני? - והלא את העשיר הוא אורב! אלא במפקיעי שערים הכתוב מדבר, שרוב דעתם לעניים הוא. וקא בעי דוד רחמי עלה דמילתא (וביקש דוד בתפילתו על דבר זה): 'שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע' ותן שובע בעולם! - ובכך זרועו שבור!
'ורע תדרוש רשעו בל תמצא', וזה שהיה בדעתו להיות רשע, כשתדרוש רשעו לא תמצא עולה, שלא הספיק לעשותהּ..." (רש"י, מגילה יז, ע"ב)

עד כאן לשונו הטהורה של רש"י, ניתן לומר: זוהי הסימפוניה התשיעית - לרבי שלמה יצחקי.

מתברר אפוא שברכת השובע והשפע לעולם, לא באה רק להגן על העניים מפני עושקיהם, אלא גם להציל את הרשעים - מרשעותם! כי מחשבתם הרעה אשר זממו להרע, לא הצליחה לצאת אל הפועל! ולמה בתשיעית? את המספר תשע מצאנו בצורה בולטת בראש השנה. ביחס לתקיעת שופר: "סדר תקיעות שלוש של שלוש, שלוש" (ראש השנה לג, ע"ב). וכן בסדר התפילה: "אין פוחתין מעשרה מלכויות, מעשרה זכרונות, מעשרה שופרות. רבי יוחנן בן נורי אומר: אם אמר שלוש שלוש מכולן יצא" (ראש השנה לב, ע"א). חכמינו שאלו, מדוע תפילת מוסף של ראש השנה בנויה מתשע ברכות? כנגד מי? "כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפילתה" (ברכות כט, ע"א). והסביר הראי"ה קוק זצ"ל בעולתו:
"לעומת כלל הרבים, שהוא מתיחס במספר עשר, שהוא התחלת הכלל, מתיחס היחיד של כל אחד ואחד מהרבים, במספר תשע. על כן... הזכירה תשע אזכרות בתפילתה לעומת ההשגחה האישית. ובראש השנה שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, בסידור ההשגחה הפרטית האישית, אנו צריכים להשכיל ולהעמיק את הכרת ההשגחה הפרטית, האישית... על כן תיקנו את התפילות גם כן במספר תשע". (עולת ראי"ה ב, עמוד של, ועיין בדברי המהר"ל בנתיבות עולם, נ' הצניעות, פרק ג)

היסוד התשיעי המופיע בראש השנה, בא ללמדנו שמלכו של עולם הנשגב והמרומם על הכול, יודע ודואג לכל בריותיו עד ליחידות היותר קטנות וזעירות. היאך נמחיש את הירידה עד לפרטי הפרטים, בא המספר תשע ומלמדנו, כי המספר הזה מבטא את המספר הַמְרַבִּי של מקסימום התפשטות הפרטיות, כלומר, ירידה עד ליחידות, עד למצוקות האנושיות היותר פרטיות. הנה חנה בתפילתה הזכירה תשע פעמים את שם ה', כביטוי לאלוקים הרואה ודואג לכל המשאלות האנושיות, לצרכיו האישיים של כל אחד ואחד מבריותיו במצוקתו הפרטית. כך גם שכל הבריות נידונות בראש השנה, והכול עוברים לפני ה' אחד אחד, ולפניו ניצבות כל השאלות לסוגיהן, מן השאלות הגדולות העומדות ברומו של עולם, עד לשאלות היותר קטנות ופרטיות, משאלת הפרנסה, ובקשת הבנים, מגדולת הנגידים ורוממות השפלים, הכול עובר ובא לפניו לקביעת סדרי בראשית וקיומם. כל זאת אנו מעוררים ומשמיעים בתקיעות השופר, ובפסוקים המובאים מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים, המודיעים לנו על מלכותו של ה' שבַּכֹּל מָשָלָה.

מכאן נבין את ההקפדה המיוחדת של ברכת השנים, שתהא מיוסדת על הבסיס של ברכות ראש השנה, בדאגה הפרטית לכל בריותיו, שימלא ה' כל חסרונן. ראינו את דאגת חכמינו להקביל את ברכת השנים למזמור התשיעי בתהלים, המיוסדים על העיקרון המובע בראש השנה שבו הכול נידונים עד לפרטי פרטים, אבל קיימת חלוקה צודקת של ה"נותן לחם לכל בשר".

בירושלמי (ברכות פרק ב, הלכה ד) הסבירו מפני מה התקינו 'מברך השנים' בתשיעית, כנגד "קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים" (תהלים כט, ה) שהוא הזכרת השם התשיעי שבמזמור. כידוע התקינו תפילת י"ח כנגד י"ח הזכרות שם ה' במזמור כט ("מזמור לדוד, הבו לה'"), וה' עתיד לשבר כל מפקיעי שערים. את אוצרי פרות ומפקיעי שערים תיאר הנביא עמוס:
"לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֵשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת - וְנִפְתְּחָה בָּר, לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה" (עמוס ח, ה).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il