ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונים על המים,
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
וכאן נשאלת השאלה - הפרקים האחרים מובנים 'בפסח על התבואה' - כי התבואה עכשיו עברה את תקופת החורף היא צומחת ועולה והיא ניצבת לפני האביב ובאמת הרגעים האחרונים המסיימים את גידול התבואה הם רגעים גורליים מאוד - אם התבואה תהיה מלאה או ריקה שהרי יכולה התבואה לגדול ריקה, אם הגרעינים יהיו ריקים - לכן יש מקום לדון בפסח על התבואה.
'בעצרת על פירות האילן' - הרי אנחנו בקיץ ופרות הקיץ זה היבול הגדול וזהו הפרק השני שבו אנו נידונים על יבול הפרות.
'בחג נידונים על המים' - מובן שאנו נמצאים לפני החורף ולכן אנו מבקשים על הגשמים שה' יתן את ברכת האדמה. אם כן כל שלושת הפרקים הללו: פסח, עצרת וחג, כל פרק ופרק מובן לנו.
'בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון' איפה זה כתוב? על כך עונים חכמינו במדרשם (ויקרא רבה כט, א) שהעולם נברא בכ"ה באלול והאדם נוצר ביום השישי - בראש השנה (א' תשרי) באותו היום האדם חטא ונכשל ובאותו היום גם קיבל ה' את תשובתו ומובא במדרש (שם) -
"אמר הקב"ה לאדם עמדת לפני במשפט אתה תהיה סימן לבניך - כשם שנכנסת לפני לדין ביום הזה ויצאת זכאי כך עתידין בניך להיות נכנסים לפני בדין ביום הזה".
כלומר כאן אנו קושרים את ראש השנה עם אדם הראשון שנוצר ונולד ונכשל ביום הזה, וניתנה לו האפשרות לתיקון ולחזרה בתשובה, ומכאן נהפך ראש השנה ליום הדין לכל העולם כולו. ואנחנו נאמר בתפילותינו:
"... זכרון, על המדינות בו יאמר איזו לשלום ואיזו לרעב, איזו לשובע ואיזו למות ואיזו לחיים, בריות בו ייפקדו להזכירם לחיים או למוות".
כלומר, אנחנו נעשה את חשבון הנפש העולמי משום שאדם הראשון אבי האנושות עמד לדין ביום הזה. וכשאנחנו, בכל שנה, מגיעים לפתח שנה חדשה, הרי שוב אנו ניצבים בדין ונאמר אותו משפט מפורסם: "הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם. הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם". הקב"ה בא ובודק את כל מעשי האדם.
ובתלמוד (ראש השנה יח ע"א) הסבירו את העניין של "עוברים לפניו כבני מרון" 'אחד אחד' - הביקורת היא אישית. ישנו פירוש נוסף - 'כבני צאן' - הביקורת היא ציבורית. יש גם מקום להתבוננות על מצב הציבור, הכלל, וזה עניין 'כבני צאן'. ויש פירוש שלישי - 'כחילותיו של דוד'. חילותיו של דוד ממזגים בין הפרט והכלל, מצד אחד - כל גיבור וגיבור מגיבוריו של דוד היה רשום בספר והיה לו שם מיוחד, ומצד אחר - הם היו שייכים לצבא הגדול של דוד.
אם כן לבחינה של האדם והחברה יש שלושה היבטים: אחד אחד - בבחינה אישית, כבני צאן - בחינת הציבור, או כחילותיו של דוד - המיזוג והמפגש בין היחיד ובין הציבור. אבל צריך לדעת שישנה הבטחה לדורות עולם "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם... לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם" (תהילים קיט, פט), וכך לדורות עולם מאז אדם הראשון שעמד בדין ועד לאחווה והרֵעוּת שישררו בינינו, ונאחל לכל בית ישראל - 'כתיבה וחתימה טובה' .
(השיחה שודרה בערב ראש השנה תשנ"ג)

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

איך ללמוד אמונה?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

למה ללמוד גמרא?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

כאב הגלות ותקוות הגאולה

"בזאת התורה" - איזו תורה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















