ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונים על המים,
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
וכאן נשאלת השאלה - הפרקים האחרים מובנים 'בפסח על התבואה' - כי התבואה עכשיו עברה את תקופת החורף היא צומחת ועולה והיא ניצבת לפני האביב ובאמת הרגעים האחרונים המסיימים את גידול התבואה הם רגעים גורליים מאוד - אם התבואה תהיה מלאה או ריקה שהרי יכולה התבואה לגדול ריקה, אם הגרעינים יהיו ריקים - לכן יש מקום לדון בפסח על התבואה.
'בעצרת על פירות האילן' - הרי אנחנו בקיץ ופרות הקיץ זה היבול הגדול וזהו הפרק השני שבו אנו נידונים על יבול הפרות.
'בחג נידונים על המים' - מובן שאנו נמצאים לפני החורף ולכן אנו מבקשים על הגשמים שה' יתן את ברכת האדמה. אם כן כל שלושת הפרקים הללו: פסח, עצרת וחג, כל פרק ופרק מובן לנו.
'בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון' איפה זה כתוב? על כך עונים חכמינו במדרשם (ויקרא רבה כט, א) שהעולם נברא בכ"ה באלול והאדם נוצר ביום השישי - בראש השנה (א' תשרי) באותו היום האדם חטא ונכשל ובאותו היום גם קיבל ה' את תשובתו ומובא במדרש (שם) -
"אמר הקב"ה לאדם עמדת לפני במשפט אתה תהיה סימן לבניך - כשם שנכנסת לפני לדין ביום הזה ויצאת זכאי כך עתידין בניך להיות נכנסים לפני בדין ביום הזה".
כלומר כאן אנו קושרים את ראש השנה עם אדם הראשון שנוצר ונולד ונכשל ביום הזה, וניתנה לו האפשרות לתיקון ולחזרה בתשובה, ומכאן נהפך ראש השנה ליום הדין לכל העולם כולו. ואנחנו נאמר בתפילותינו:
"... זכרון, על המדינות בו יאמר איזו לשלום ואיזו לרעב, איזו לשובע ואיזו למות ואיזו לחיים, בריות בו ייפקדו להזכירם לחיים או למוות".
כלומר, אנחנו נעשה את חשבון הנפש העולמי משום שאדם הראשון אבי האנושות עמד לדין ביום הזה. וכשאנחנו, בכל שנה, מגיעים לפתח שנה חדשה, הרי שוב אנו ניצבים בדין ונאמר אותו משפט מפורסם: "הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם. הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם". הקב"ה בא ובודק את כל מעשי האדם.
ובתלמוד (ראש השנה יח ע"א) הסבירו את העניין של "עוברים לפניו כבני מרון" 'אחד אחד' - הביקורת היא אישית. ישנו פירוש נוסף - 'כבני צאן' - הביקורת היא ציבורית. יש גם מקום להתבוננות על מצב הציבור, הכלל, וזה עניין 'כבני צאן'. ויש פירוש שלישי - 'כחילותיו של דוד'. חילותיו של דוד ממזגים בין הפרט והכלל, מצד אחד - כל גיבור וגיבור מגיבוריו של דוד היה רשום בספר והיה לו שם מיוחד, ומצד אחר - הם היו שייכים לצבא הגדול של דוד.
אם כן לבחינה של האדם והחברה יש שלושה היבטים: אחד אחד - בבחינה אישית, כבני צאן - בחינת הציבור, או כחילותיו של דוד - המיזוג והמפגש בין היחיד ובין הציבור. אבל צריך לדעת שישנה הבטחה לדורות עולם "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם... לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם" (תהילים קיט, פט), וכך לדורות עולם מאז אדם הראשון שעמד בדין ועד לאחווה והרֵעוּת שישררו בינינו, ונאחל לכל בית ישראל - 'כתיבה וחתימה טובה' .
(השיחה שודרה בערב ראש השנה תשנ"ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
