ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עניינו של ראש-השנה

בית מדרש חגים וזמנים ימים נוראים ראש השנה ענינו של ראש השנה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

עניינו של ראש-השנה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

מדוע לא אומרים ווידוי בר"ה
צריך להעמיק ולהבין מדוע ביום הדין היום בו אנו אמורים לעמוד באימא וביראה ברתת ובזיע ולהתחנן על נפשנו, אנו לא מבקשים אפילו פעם אחת על עצמנו שה' יסלח לנו על כל חטאינו. אין ולא וידוי אחד בר"ה, לא בקשה אפילו ש-ה' יסלח לנו. ואפילו ב"אבינו מלכנו" לא אומרים את המשפט "אבינו מלכנו חטאנו לפניך". והרי אם זה הוא יום דין שבו נכתב גזר דיננו, לכאורה אנו צריכים רק לעסוק בתשובה כל היום.

מדוע ראש השנה הוא בתחילת השנה
וכן צריך להבין מדוע אנו חוגגים את ראש השנה בתחילת השנה ולא בסופה, הרי אם אנו נידונים על השנה שעברה על כל מעשינו בשנה זאת, הדין צריך להיות בסוף השנה לפני שמתחילים את השנה החדשה ולא בתחילתה של השנה החדשה.

מדוע ראש השנה חל בשעת כיסוי הלבנה
אנו אומרים בראש השנה לפני תפילת שמונה עשרה של ערבית: "תקעו בחדש בשופר בכסא ליום חגנו. כי חק לישראל הוא, משפט לאלוקי יעקב 1 ", וצריך להבין את הקשר בין הפסוק לראש השנה. הגמרא אומרת 2 "דכתיב (תהלים פא) "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו", איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה" וצריך להבין מה העומק של דברי חז"ל וכי מה אכפת לנו שהלבנה מכוסה. וכן צריך להבין מה המשמעות שחז"ל דורשים שראש השנה הוא דווקא בשעה שהלבנה מכוסה, מה זה משנה.

מדוע יצחק מזוכר בראש השנה
בקריאת התורה של ראש השנה ביום הראשון אנו קוראים על לידת יצחק, וביום השני על עקידת יצחק. וצריך להבין מדוע יצחק תופס את עיקר היום של ראש השנה, הרי עיקר הנסיון היה לאברהם בעקידת יצחק, שאותו הקב"ה ניסה. אמנם יצחק גם היה יכול להגיד שהוא לא מוכן, אך השוחט הוא אברהם, וזהו בנו יחידו, שאמור להמשיך את דרכו. וא"כ יותר היינו צריכים להזכיר את אברהם. ואמנם הגמרא אומרת 3 : "בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה", וא"כ לכאורה היה לתרץ שקוראים ביום הראשון בגלל פקידת שרה, וביום השנה להזכיר את עקידת יצחק שרומז על השופר, אך אם כן היה צריך להזכיר גם את פקידת רחל ומדוע מזכירים דוקא את שרה. אלא שכנראה שישנו ענין מיוחד להזכיר את הדברים שקשורים ליצחק אבינו, וצריך להבין מה הקשר בין יצחק לראש השנה.

מדוע תוקעים בר"ה

ובשביל להבין זאת צריך להעמיק בדברים שאנו עוסקים בר"ה, ודרך זה נבין את העניין של ר"ה. נתחיל במצות היום הלא היא מצוות השופר, שאנו תוקעים בו 100 תקיעות בראש השנה כדי לצאת לפי כל הדעות. בהסטוריה ידועה תקיעת שופר כאשר המליכו מלכים כפי שכתוב על המלכת שלמה 4 : "ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה". כאשר היו ממליכים את המלך היו תוקעים בשופר, א"כ יוצא שהעניין של ר"ה זהו המלכת ה'. אמנם חז"ל אמרו לנו שהשופר רומז לעורר את האנשים לשוב בתשובה, אך אם לא אומרים כלל וידוי בראש השנה כנראה שישנו עוד יעוד לשופר חוץ מלהתעורר. בר"ה ודאי שעיקר עניינו של השופר זהו המלכת ה' כפי שכתוב בתהילים "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' 5 ".

תוכן תפילת ר"ה
וכן אם נעיין בתפילה של ר"ה, נראה שהתפילה כלל לא מזכירה את עניין הסליחה והמחילה, אלא היא עוסקת בנושא אחר. תורף התפילה נמצא בתפילת העמידה, ושם כתוב: "ובכן יתקדש שמך על ישראל עמך…" בקשה ששם ה' יתקדש בעולם. ואח"כ: "ובכן תן פחדך על כל מעשיך…" תפילה שהעולם יכיר במלכות ה' ותהיה יראת שמים בכל העולם. ואח"כ: "ובכן תן כבוד ה' לעמך…" תפילה על כבודו של עמ"י ובקשה לגאולה השלמה. ואח"כ: "ובכן צדיקים יראו וישמחו…" תיאור ותפילה על המציאות השלמה לעתיד לבוא שהצדיקים יקלטו את האור הגדול שיש בעולם. ואח"כ: "ותמלוך אתה ה' לבדך…" בקשה להמלכת ה' בעולם. ואח"כ ישנו את הנוסח הרגיל של ימים טובים. א"כ יוצא שכל התפילה בראש השנה היא כלל לא עוסקת בתשובה אלא ביאור עתידי ותפילה למציאות שלמה יותר. וכביאור השם משמואל 6 : "והנה בראש השנה הדרישה היא שתתגלה מלכות שמים בעולם, כי זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון, וכמו שכוונת הבריאה של כל העולמות היתה שיתגלה כבוד ה', כן נדרש שבכל ר"ה תתגלה מלכות ה' בעולם, וזהו תוכן כל תפילתנו ביום זה."

מהו עומקה של התשובה
בכדי להבין למה אנו צריכים תשובה, אנו צריכים להקדים את עומק התשובה. בר"ה אנו עוסקים בעומק של התשובה, בשורש של התשובה, אם לא נבין את עומקה של התשובה לא נוכל גם לחזור בתשובה. ומבאר הרב קוק 7 מהי התשובה: "ע"י התשובה הכל שב לאלהות, ע"י מציאות כוח התשובה, השורר בעולמים כולם, שב הכל ומתקשר במציאות השלמות האלקית, וע"י הרעיונות של התשובה דעותיה והרגשותיה, כל המחשבות, הרעיונות והדעות, הרצונות וההרגשות, מתהפכים ושבים להקבע בעצם תכונתם בתוכן הקודש האלוקי ." א"כ התשובה היא לא רק חזרה פרטית של אדם ממעשה פלוני מסוים. אלא השיבה בתשובה היא חזרה אל האמת אל המציאות המתוקנת השלמה, רק כשאנו נפנים את ההבנה ש"תשובה" זה השיבה אל התוכן הקודש האלוקי, אנו נוכל לגשת אל התיקון הפרטי של המעשה הספציפים, שיבוא ביום כיפור. אין זה אומר שהתשובה הפרטית היא לא חשובה, אך אם לא קודמת לה תשובה שונה, של ההבנה מהי מטרת התשובה אין משמעות מספיק גבוהה לתשובה הפרטית. וכפי שמבאר הרב קוק את היחס בין 2 התשובות כותב 8 : "באמת אי אפשר להתרומם אל התשוקה הרוחנית של ישועת הכלל בלי תשובה פנימית עמוקה מכל חטא ועון. אמנם יחיד ששב במובן זה מוחלים לו ולכל העולם כולו וכן יכולים רבים להתעלות לתכונה האידיאלית הגנוזה בנשמת האומה ע"י תשובת היחיד, השב למטרה זו של התאפשרות הזרחת תשוקת גאון האומה בטהרתה."

ר"ה יום בריאת העולם
בתפילה אנו אומרים " היום הרת עולם " בר"ה השנה נוצר האדם, היום בו הושתת העולם כולו. זהו היום של החשבון נפש של העולם. כמו יום הולדת שהוא יום של חשבון נפש, כך ר"ה זהו יום של חשבון נפש כלל עולמי, הקב"ה כביכול יושב וחושב סתם. וממילא אם פגמנו במטרה של העולם אנו נשוב על כך בתשובה על העולם שברא האם הוא ראוי להמשיך להתקיים או שמא ח"ו לא. ביום זה אנו ממליכים את הקב"ה ובכך אנו מכירים את ההבנה שישנה משמעות לעולם, שישנה תכלית ומטרה לעולם שלא נבראנו, אך עכשיו לא בזה עוסקים.

עניינו של ר"ה
בר"ה לא שייך לעסוק בחטאים, זה לא הנקודה עכשיו, בשביל זה היה לנו את חודש אלול, ויהיה זמן כל 10 ימי תשובה, עכשיו אנו באמצע המלכת ה' ולא מזכירים דברים כאלו. משל: למלך שביקש שיבנו לו כסא פאר שכשעולה על המדרגה הראשונה הכסא מפעיל מאוורר אוטומטי, ועולה למדרגה השניה ומוזיקה מתחילה להנעים בחדר, וכשעולה לשלישית מוגש לו כוס מיץ בטעם שיבקש, וכן הלאה. וחברת אומנים עבדה על הכסא הזה במשך שנים ארוכות, והביאה את הכסא למלך. המלך בתור הכרת תודה ארגן נשף גדול מאוד, והעניק לכל אומן טבעת זהב עם אבן יקרה. ופתאום באמצע הטכס העצום, בשעת חלוקת הטבעות קפץ אחד האומנים ואמר, אולי הכסא לא מספיק נקי אני חייב עכשיו ללכת לנקות אותו. המלך התמלא זעם, ואמר: "בשעה זאת שאני מחלק לך את הטבעת היקרה זה מה שאתה חושב, תנקה אותו אח"כ!". בדיוק אותו הדבר זה בר"ה, אנו לא עוסקים עכשיו בדברים קטנים, בחטא זה או אחר, עכשיו אנו עוסקים במהות ביום בריאת העולם, עכשיו העולם נידון באופן כולל, והתפילה והתיקון עכשיו הם כללים, על הדרך ועל ההכרה ש-ה' הוא מלכו של עולם.

ראש השנה בתחילת השנה
ומעתה מובן מדוע יום הדין הוא בתחילת השנה, ולא בסופה משום שיום דין זה איננו כשאר דינים של בתי דין. זהו יום דין שהוא יום הולדת, יום של חשבון נפש אם אנחנו בכיוון הנכון, אם אנחנו מבינים את התפקיד שלנו בעולם את המטרה של העולם. אם כן אפשר להמשיך הלאה לשנה הקרובה אך אם לא אין משמעות לחיים, אין טעם להמשיך, אין משמעות ליום כיפור ואין משמעות לכל השנה כולה, משום שאם אין תכלית ומטרה לעולם לשם מה עלינו לשוב בתשובה.

עם ישראל משול ללבנה
כתוב בגמרא 9 "דכתיב (תהלים פא) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה" וצריך להבין מה העומק של דברי חז"ל וכי מה אכפת לנו שהלבנה מכוסה, אלא שודאי שפנימיותו של ראש השנה קשור ודאי למשמעות של כיסוי הלבנה. ידוע לכל, שישראל משולים ללבנה, כפי שאנו אומרים בקידוש לבנה: "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן (ישראל), שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו", עמ"י משול ללבנה כמו שהלבנה עתידה להתחדש ולהתגדל "ויהי אור הלבנה כאור החמה" לעתיד לבוא כך גם עמ"י עתיד להתחדש ולגדול וכל העולם יכירו את מלכות ה'. הלבנה כל חודש הולכת וגדלה עד שהיא מגיעה לשיא ואח"כ שוב חוזרת לקטנותה, וכן עמ"י יש לו תקופות גדולות של עליות אך ישנם גם תקופות של קושי, וגם כשנראה שכביכול אין כבר את עמ"י והוא הולך להכחד הוא פתאום חוזר ובגדול. עד שלעתיד לבוא יבוא ויאיר את אורו ויותר לא יהיה שפל אלא יאיר את אורו לעולם לנצח נצחים.

ענינה של הלבנה בעולם
כתוב בזוהר 10 : "ומאן דאמר עני, וכי מלכא משיחא עני אקרי. אלא הכי אמר ר"ש, בגין דלית ליה מדיליה וקרינן ליה מלך המשיח. דא הוא סיהרא קדישא לעילא, דלית לה נהורא אלא משמשא." (תרגום: ומי שאומר שהמשיח הוא יהיה עני ורוכב על חמור, האם מלך המשיח נקרא עני? –אלא כך אמר ר' שמעון, בגלל שאין לו מעצמו, הוא נקרא מלך המשיח. זה הוא הירח הקדוש העליון, שאין לו אור אלא מהשמש). ענינה של הלבנה הוא קבלת השפע מאת השמש, שבגלל שללבנה אין אור עצמי והיא רק כעין מראה לשמש, היא יכולה להאיר. וכך גם מלך המשיח שהוא עני מרוד מצד שהוא מבוטל כולו כלפי הקב"ה ורק כך זוכה להיות המשיח של עמ"י.

הקשר בין הלבנה למלכות
וכן כתוב בליקוטי מוהר"ן 11 : "…כי השכל הוא אור גדול, ומאיר לו בכל דרכיו כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" … וזה בחינת שמש, כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש. וזה בחינת: "וארח צדיקים כאור נוגה הולך, ואור עד נכון היום" … אך מחמת שאור השכל גדול מאוד, אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת … בחינת מלכות … וזה בחינת לבנה, כי הלבנה אין לה אור מעצמה, כי אם מה שמקבלת מהשמש, וזהו בחינת מלכות, דלית לה מגרמה כלום, אלא מה שמקבלת מן … השמש כנ"ל, ונעשה אור הלבנה כאור החמה" ז"א שהלבנה היא לא כוח עצמי, כל כוחה היא מקבלת מהשמש. וכפי שכבר ראינו עמ"י משול ללבנה, וכן הדין בעמ"י אם הוא יבין שהוא מעצמו חסר משמעות וכל המיוחדות שיש בעמ"י זה מכוחו של הקב"ה, אז תהיה משמעות לחיים של עמ"י. אך אם אנו נחשוב שאנו בעלי חיים עצמיים שאנו יכולים להאיר איזה אור שאנו רוצים, גם אם זה אור פסול ששונה מאורו של הקב"ה, אנו נתמעט כמו שהלבנה מתמעטת כל חודש, אך אם נפנים שכל יעודנו הוא לגלות את דבר ה' בעולם, אז תהיה משמעות גדולה מאוד לחיים, ואורנו יגדל ויהי אור הלבנה כאור החמה.

הסיבה שראש השנה הוא בתחילת החודש
ומסיבה זאת ר"ה הוא בזמן שהלבנה היא מתמעטת, שאין רואים אותה כלל. עמ"י נמצא בדין, אין לו את העוצמות שהוא שרוי בהם כל הזמן, הוא כולו מתבטל לקב"ה, מרגיש אפס מאופס. לא רואים כלל את הלבנה, היא מסתתרת, אנו מבינים את התלות המוחלטת שלנו בקב"ה, ואז אנו זוכים להמליך את ה', וזה בחינת מלכות שהזכיר ר' נחמן. וזהו עניינו של ראש השנה להבין את הפער ביננו לקב"ה, להבין את הדרך שה' מדריך אותנו ואת המטרות של העולם. וכאשר נבין זאת ונפנים זאת נוכל לקבל את ההארה העצומה של ראש-השנה, וממילא נשוב בתשובה, כי זה המטרה שלנו וזה היעוד שלנו, ואין לנו שום משמעות אחרת לעולם. משום שכשאדם מדוע לדבר באופן ברור הוא יכול גם לבצע אותו, אך אם הוא איננו מודע לדבר לעולם לא יוכל לבצע זאת.

יצחק וראש השנה
וכמו שכתבנו לעייל ישנו קשר חזק בן יצחק לראש-השנה, כפי שמוכח מקריאת התורה. ונראה שהסיבה היא שיצחק, עניינו מידת הדין. כפי שכתוב בהרבה מקומות: שאברהם עניינו חסד, יצחק עניינו דין, ויעקב עניינו אמת. ומה יותר מתאים מיצחק שעניינו דין, ליום הדין שהוא ראש השנה. אך יותר מזה, יצחק כל עניינו בעולם היה חזרה על סיפורי אברהם, היה לו סיפור עם רבקה ואבימלך כמעט כמו הסיפור של אברהם עם שרה ואבימלך, והיה לו מריבות עם רועי אבימלך בדיוק כמו שהיו לאברהם. ובעיות עם הבנים כמו שהיו לאברהם שאחד צדיק ואחד רשע. ונראה שאחד העניינים של יצחק היה הנפעלות, שהוא קיבל את מה שאברהם הנחיל לעולם והשריש את העבודה של אברהם בארץ. יצחק מכונה בפי הקב"ה "עולה תמימה" ולכן לא עוזב את ארץ ישראל. כל הנקודה של יצחק זה לבסס את הרעיון שאברהם הנחיל לעולם. יצחק מעצמו בטל ומבוטל, אפילו את השידוך שלו אביו דואג לו ואליעזר הולך לחפש לו אשה. יצחק הוא צינור המקשר בין אברהם ליעקב, צינור חשוב מאוד, אך את עצמו לא מחשיב כהוא זה, והוא באופן נגלה הכי פסיבי שאפשר להיות (באופן נסתר זה מאוד אקטיבי). הוא בטל ומבוטל לקב"ה ולאברהם אביו, בזכות ביטול זה הוא זוכה לגדולתו. גם בראש השנה כפי שהסברנו אנו בטלים לקב"ה, אנו מתבטלים ואומרים ל-ה' שאין לנו מעצמנו כלום, כל מה שאנו רוצים זה לגלות את שמו בעולם, זאת מטרתנו ויעודנו היחיד, ומתוך ביטול זה אנו זוכים להדבק בנקודה של יצחק שהוא הדין, והביטול המוחלט כלפי הקב"ה, וכך אנו זוכים בדין.

סיכום עניינו של ראש השנה
עניינו של ראש השנה הוא המלכת ה' בעולם ומתוך כך אנו שבים בתשובה, משום שאנו מבינים את מגמתנו ושאיפתנו בעולם. וזה נעשה ע"י השופר שבו אנו ממליכים את הקב"ה. אין אנו אומרים וידוי בראש השנה משום שאין זה שייך לעסוק בנקודות השוליות (כביכול) כשאנו ממליכים את מלכו של עולם. ראש השנה נופל דווקא בזמן שהלבנה מכוסה, מפני שהלבנה משולה לעמ"י, וכשאנו מתבטלים לקב"ה כפי שהלבנה מתבטלת בראש חודש עד שלא רואים אותה, וכפי שיצחק אבינו ודוד המלך היו בטלים ומבוטלים ל-ה', מתוך כך אנו זוכים להמליך את ה' עלינו. וממילא אנו בעצמנו זוכים להארת ה', ולחזרה בתשובה באופן היותר גבוה והשלם.


^ 1 תהלים פרק פא, פסוקים ג-ד
^ 2 תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ח עמוד א
^ 3 תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף י עמוד ב
^ 4 מלכים א פרק א, פסוק לט
^ 5 תהילים פרק צח, פסוק ו
^ 6 חידושים על ראש השנה, שנת תרעו עמוד לח
^ 7 אורות התשובה פרק ד פסקה ב
^ 8 אורות התשובה פרק ד פסקה ה
^ 9 תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ח עמוד א
^ 10 זוהר פרשת ויחי דף רל"ח עמוד א (פסקה תקפט)
^ 11 ליקוטי מוהר"ן לר' נתן מברסלב תורה א
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il