ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נתנאל חיים בן אילנה אסתר
בדברינו בשבוע שעבר התחלנו לברר והבאנו את דברי הרמב"ם שמחייב גם ידע כללי, הבנה במדע ושפה זרה
(פרק ב' מהלכות סנהדרין).
בהמשך לעיון בדבריו שם, בהלכה ז', מובאים הדברים הבאים: "וידועים לשבטיכם אלו שרוח הבריות נוחה מהם, ובמה יהיו אהובים לבריות בזמן שיהיו בעלי עין טובה, ונפש שפלה, וחברתן טובה, ודבורן ומשאן בנחת עם הבריות".
דיין צריך להיות מי שמוצא חן ושכל טוב לא רק בעיני אלקים, אלא גם בעיני אדם. לכן, הליך הסמיכה לדיינות כלל גם הכרה ציבורית במי שהחכמים הגדולים המליצו עליו כגדול בתורה. משום כך, אי אפשר היה לסמוך סמיכה לדיינות, בחדרי חדרים, והיה צורך להקהיל את הציבור כולו ולקבל את הסכמתם. מי שמידותיו והליכותיו לא קידשו שם שמים, לא היה ניתן לסמוך אותו כדיין. זו הסיבה שהרומאים היו יכולים לנסות לבטל את הסמיכה (ובסופו של דבר לצערנו גם הצליחו) ע"י כך שהטילו עונש מוות על כל עיר שיתקיים בתוכה טקס סמיכה ציבורי (עיינו סנהדרין יג ע"ב/י"ד ע"א). מזג שיפוטי גם הוא כלול בדרישה זו.
הרמב"ם (שם) ממשיך ומונה את התכונות הנדרשות: "אנשי חיל אלו שהן גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן עד שלא יהא להן שום גנאי ולא שם רע ... ובכלל אנשי חיל שיהיה להן לב אמיץ להציל עשוק מיד עושקו".
הרמב"ם נותן לביטוי "אנשי חיל", שתי משמעויות:
הראשונה, על פי מאמר חז"ל במסכת אבות (פ"ד מ"א): "איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי ט"ז) 'טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר' ".
המשמעות השניה: אמיצים, שמוכנים להגן על העשוקים.
ברור שהרמב"ם לא בא להוציא את הביטוי מפשוטו - אנשי חיל מי ששרתו בצבא ויצאו לעזרת ד' בגיבורים. זוהי משמעות ביטוי זה בכל ההופעות שלו בכל התנ"ך, אלא שאפשרות זו לא הייתה מעשית, בימי הרמב"ם.
בימנו, אי שרות בצבא איננו דר בכפיפה אחת עם אלו "שרוח הבריות (מכל חלקי העם) נוחה מהם". לכן, עוד מימי ייסוד "ארץ חמדה", (לפני שלושים ואחת שנים) קבע מורנו ורבנו, מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל כי שרות צבאי הוא תנאי קבלה הכרחי (אומנם בלתי מספיק), למי שהוא חייב גיוס על פי חוק.
השרות בצבא הסדיר ואח"כ ביחידות המילואים, לא פגעו כהוא זה בגדילה בתורה של חובשי ספסלי בית המדרש, ההיפך, השרות הצבאי רק העצים גדלות זו.
הרמב"ם (שם) מונה תכונה נדרשת נוספת: "שונאי בצע אף ממון שלהם אינן נבהלין עליו, ולא רודפין לקבץ הממון".
על פי כלל זה נקבע כבר מהיום הראשון של יסוד "ארץ חמדה", כי כל השירותים הרוחניים ש"ארץ חמדה" מציעה לציבור יהיו, תמיד, ללא התניה בתשלום. כל מגידי השיעורים, עורכי החופות והמשיבים לשאלות אינם מקבלים תשלום כספי על כך. למרות הדוחק הכלכלי, הלומדים ונשותיהם, שמים בראש מעייניהם את הגדילה בתורה ולא את קיבוץ הממון.
מי ייתן ונזכה להחזיר עטרה ליושנה ולחזות במערכת משפט ישראלית-יהודית המבוססת אך ורק על אדני צדק לפי כללים אלה.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שבועות מעין עולם הבא!
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
