ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- תפילת נשים
- שאר תפילות היום
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת נשים
אמרו חכמים (ברכות ס, ב): "הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'". וכן אמר רבי יהושע בן לוי: "אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מטתו". וסמכו דבריהם על הפסוק (תהלים ד, ה): "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (ברכות ד, ב). אין הבדל בהלכות אלו בין גברים לנשים. 1
נהג רבי יהושע בן לוי להוסיף לומר לפני שנתו גם מזמור "יושב בסתר עליון" (תהלים צא), ו"ה' מה רבו צרי" (תהלים ג) שהם מועילים כנגד המזיקים (שבועות טו, ב), ורבים נוהגים כמותו. עוד נהגו במשך הדורות להוסיף מזמורים ופסוקים ותפילות, וכיוון שמדובר בתוספות מאוחרות, יש במנהגים אלו הבדלים בין נוסחי העדות. ויש אומרים שטוב לומר גם את פרשת 'והיה אם שמוע', ויש אומרים שטוב לומר את שלוש הפרשיות. 2
לסיכום, על פי תקנת חכמים צריך לומר לפני השינה את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל', אבל את שאר המזמורים אין חובה לומר, אלא שרבים נוהגים לאומרם על פי מנהגו של רבי יהושע בן לוי, שהיה מוסיף מזמורים כדי להגן מפני המזיקים (עי' מ"א רלט, ב). 3
יש מדקדקים לומר את ברכת 'המפיל' סמוך לשינה, לאחר שאמרו את 'שמע' וכל שאר הפסוקים. ולמנהג המקובלים מקדימים את ברכת 'המפיל' ל'שמע' ולשאר הפסוקים. ומי שחוששת שמא תירדם, תתחיל ב'שמע' ו'המפיל', וכך תהיה בטוחה שלכל הפחות תספיק לומר לפני שתירדם את מה שתקנו חז"ל (עי' מ"ב רלט, ב).
ב - ברכת המפיל
היו שחששו לברך 'המפיל' שמא לא ירדמו ונמצאה ברכתם לבטלה. אבל למעשה, מעצם זה שחכמים תקנו לברך 'המפיל', משמע שלא חששו לזה. והטעם, מפני שהיא ברכת הודאה לה' על השינה, ואף מי שלא הצליחה לישון, ההודאה שאמרה אינה לבטלה (ח"א לה, ד). אלא שתקנו חכמים ברכה זו למי שמתכוונת לישון, ומי שאינה מתכוונת לישון באותו לילה, לא תברך באותו הלילה את ברכת 'המפיל'. 4
על שינה של יום אין מברכים 'המפיל'. ויש אומרים שטוב לומר לפני שינת יום 'ויהי נועם' (מ"ב רלט, ח, באו"ה 'סמוך'). וגם על שינת עראי בלילה אין מברכים 'המפיל', אבל שינה על המיטה למשך חצי שעה כבר נחשבת שינת קבע (א"א רלט; בית ברוך לה, י).
מי שהלכה לישון בלילה וברכה 'המפיל', ואח"כ קמה לעיסוקיה וחזרה לישון, לא תחזור לברך 'המפיל', שאין מברכים 'המפיל' אלא פעם אחת בלילה (בית ברוך לה, ט).
מי שנרדמה בלא לברך 'המפיל' והתעוררה באמצע הלילה ומתכוונת להמשיך לישון, תברך לפני שתירדם בשנית. ותשפשף את ידיה בשמיכה לפני שתברך, שמא נגעו ידיה במקומות המכוסים שבגופה ועליה לקנחם בשמיכה לפני הברכה (שו"ע או"ח ד, כג, מ"ב סא; ושלא כפס"ת רלט, א, שמחייב נטילת ידיים).
יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק אדם שהולך לישון לפני חצות הלילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, ע). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר - מברכים 'המפיל'.
ג - דינים נוספים
מי שאמרה 'שמע' ו'המפיל', ולאחר מכן נצרכה לדבר או לאכול או לשתות או לסדר איזה דבר דחוף - רשאית. מפני שאין ברכת 'המפיל' כברכת הנהנין שאסור להפסיק בין הברכה להנאה, אלא היא ברכת שבח על שינת הלילה, רק שלכתחילה טוב להצמיד את קריאת שמע שעל המיטה לשינה (עי' רמ"א רלט, א; ציץ אליעזר ז, כז, יחו"ד ד, ע; פס"ת רלט, ג. אמנם במ"ב רלט, ד, מחמיר אחר 'המפיל').
אפשר לומר את סדר קריאת שמע שעל המיטה בשכיבה, אבל אמרו חכמים שגבר צריך להקפיד להטות על צידו (פניני הלכה תפילה כו, ג).
כתבו בעלי המוסר, שטוב לאדם לערוך לעצמו חשבון נפש לפני השינה, ואם נזכר שחטא, יתוודה על חטאו, ויקבל על עצמו שלא יחטא בו יותר. גם ראוי לאדם שימחל לפני שנתו לכל מי שחטא כנגדו וציערו, כדי שלא יענש אדם בסיבתו, ובזכות זה יאריך ימים (מ"ב רלט, ט).
^ 1.. אמנם בעל המגן אברהם (רלט, ב) כתב שנשים אינן נוהגות לברך 'המפיל', מפני שהיא מצווה שהזמן גרמא. מכל מקום דעת שאר הפוסקים, שהואיל ויש באמירת 'שמע' וברכת 'המפיל' שמירה, וגם הנשים צריכות שמירה כגברים, לפיכך גם הנשים צריכות לקרוא את 'שמע' ולברך 'המפיל', וכ"כ בשעה"צ רלט, טז; כה"ח רלט, ג; הליכות ביתה י, יב; הליכות שלמה יג, (כב).
^ 2.. תקנת חכמים לומר לפני השינה פרשת 'שמע' בלבד, וכ"כ הרי"ף (ג, א), הרמב"ם והרא"ש ברכות א, ו. אמנם בהמשך ט, כג, הביא הרא"ש את דעת ר"ח שקוראים גם את פרשת 'והיה אם שמוע', ואולי הבין את הגמ' שעד 'והיה אם שמוע' הכוונה כולל אותה. ובדברי חמודות ס"ז פירש שהתכוון למקום שנוהגים להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, שכדי לקיים את מצוות ק"ש צריכים לומר לפני השינה את שתי הפרשות. וכתבו רבנו ירוחם (נתיב ג' ח"ב), ורבנו יונה בספר היראה, לומר את שלוש הפרשיות, שיש בהן רמ"ח תיבות ויש בזה סגולה כנגד המזיקין.
^ 3.. בברכות ה, א: "אמר רב נחמן: אם תלמיד חכם הוא, אין צריך לקרוא את שמע על מיטתו (כי לימודו משמרו). אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' א-ל אמת". הרי"ף והרא"ש הזכירו שת"ח אינו חייב. אבל הרמב"ם ושו"ע לא הזכירו זאת, ומשמע שלדעתם גם ת"ח חייב. ואולי מקורם מהירושלמי (פ"א ה"א) שמספר על תלמידי חכמים שהיו רגילים לקרוא ק"ש כמה פעמים כדי להירדם מתוך ק"ש. ומ"מ לגבי הפסוקים הנוספים, שאין חובה לאומרם, נראה שת"ח יכול להעדיף ללמוד לפני שנתו בספר או במחשבה, ומתוך כך להירדם. ובכה"ח רלט, א, כתב, שבסדר ק"ש עפ"י האר"י נעשה תיקון, וגם ת"ח צריך לאומרו.
^ 4.. לדעת בן איש חי ש"ר פקודי יב, אין מברכים 'המפיל' בשם ומלכות, שמא יפסיקו בדיבור או שלא ירדמו. ודעת רוב הפוסקים שמברכים, כי הדיבור אינו הופך את הברכה לברכה לבטלה, וגם אין לחשוש שמא לא ירדמו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
