ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סג אָמַר הֶחָבֵר: הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן הֲרֵי הוּא, שֶׁכּוֹתֵב דִּבְרֵי יְמֵי הַמִּקְרָא לֹא עָסַק בַּנִּסְתָּרוֹת, אֶלָּא בַּמְפֻרְסָמוֹת הַגְּלוּיוֹת, וְלֹא הִזְכִּיר אֵצֶל יְהוֹשֻׁעַ דָּבָר מֵחָכְמָתוֹ שֶׁקִּבֵּל מֵה' וּמִמּשֶׁה, אֶלָּא הִזְכִּיר אֵת יוֹם עֲמִידַת הַיַּרְדֵּן, וְיוֹם עֲמִידַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְיוֹם הַמִּילָה, לְפִרְסוּמָם אֵצֶל הֶהָמוֹן, וְכֵן מִסִּפּוּרֵי שִׁמְשׁוֹן וּדְבוֹרָה וְגִדְעוֹן וּשְׁמוּאֵל וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וְלֹא הִזְכִּיר מֵחָכְמוֹתֵיהֶם וְלֹא מִמַּה שֶּׁהָיָה לָהֶם מֵהַמָּסֹרוֹת בַּתּוֹרָה דָּבָר, אֲבָל הִזְכִּיר מִסִּפּוּרֵי שְׁלֹמֹה מְזוֹנוֹ הָרַב וְעָשְׁרוֹ הַגָּדוֹל, וְלֹא הִזְכִּיר מִנִּפְלְאוֹת חָכְמָתוֹ זוּלַת "אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת", מִפְּנֵי שֶׁאֵרַע הַדָּבָר בְּמַעֲמַד הֶהָמוֹן, אֲבָל חָכְמוֹתָיו עִם מַלְכַּת שְׁבָא וְזוּלָתָהּ לֹא הִזְכִּירָן, כִּי לֹא הָיְתָה כַּוָּנַת הַמְחַבֵּר לְהַזְכִּיר כִּי אִם הַמְפֻרְסָם אֵצֶל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בּוֹ הָרַבִּים, אֲבָל הַסִּפּוּרִים הַמְיֻחָדִים אֲשֶׁר הָיוּ מְדַבְּרִים בָּהֶם הַיְּחִידִים, כֻּלָּם אָבְדוּ מֵאִתָּנוּ, מִלְּבַד מְעַטִּים, אוֹ נְאוּמֵי הַנְּבוּאָה הַצַּחִים אֲשֶׁר עָרְבָה לִבְנֵי אָדָם זְכִירָתָם לַחֲשִׁיבוּת עִנְיָנָם וְצַחוּת לְשׁוֹנָם.
וְכָך לֹא כָּתַב מִדִּבְרֵי יְמֵי עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה אֶלָּא הַמְפֻרְסָם בֶּהָמוֹן, וְהָיָה יוֹם עֲשִׂיַּת הַסֻּכּוֹת יוֹם מְפֻרְסָם, בְּמַה שֶּׁהִתְעוֹרְרוּ בְּנֵי אָדָם וְעָלוּ לֶהָרִים בִּשְׁבִיל עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְּמָרִים, וְהָיָה "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב" כִּנּוּי לִשְׁמִיעַת עַם הָאָרֶץ וְהֶהָמוֹן, וְהִתְעוֹרְרוּתָם לַעֲשִׂיַּת הַסֻּכּוֹת, אֲבָל הַיְּחִידִים לֹא נֶעֶלְמָה מֵהֶם מִצְוָה קַלָּה, כֹּל שֶׁכֵּן חֲמוּרָה. וְכִוֵּן כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַיָּמִים לְפָאֵר אוֹתוֹ הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר כִּוֵּן בְּיוֹם גֵּרוּשׁ הָעַמּוֹנִיּוֹת וְהַמּוֹאֲבִיּוֹת, כִּי הוּא הָיָה יוֹם רשֶׁם גָּדוֹל בְּגָרֵשׁ בְּנֵי אָדָם אִמּוֹת יַלְדֵיהֶם, וְהוּא דָּבָר כָּבֵד וְקָשֶׁה, וְאֵינִי סָבוּר שֶׁיֵּשׁ אֻמָּה שֶׁתַּעֲשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה מִתּוֹך מִשְמַעַת לֵאלֹהֶיהָ זוּלָתִי הַסְּגֻלָּה הַזֹּאת. וּבְשֶׁל זֶה הַפִּרְסוּם נֶאֱמַר "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב", רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַקּוֹרֵא לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ אֶל "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי", הִתְעוֹרְרוּ בְּנֵי אָדָם, וְהָיְתָה חֲרָדָה גְּדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא.
___________________________
בנסתרות – מאורעות שלא התפרסמו בקרב ההמון. הסגולה – עם ישראל.
ביאורים
לאחר שלמדנו אתמול על סדרת החינוך שהעביר החבר למלך כוזר, מנסח המלך את שאלתו באופן אחר. הוא עדיין מחפש תשובה לשאלה, אבל השאלה מגיעה ממקום שונה. לא מזלזול בחכמתם של חכמינו הקדושים, אלא מרצון להבין את הסתירה שמצא. ולכן הוא לא מקשה על חז"ל ממצווה מפורשת בתורה, אלא שואל כיצד יש להבין את הכתוב בפסוק בספר נחמיה. על שאלה כזו יכול להשיב לו החבר.
ריה"ל אומר יסוד חשוב ללימוד ספר התנ"ך. הנביאים שכתבו את התנ"ך לא מסרו בו את פרטי ההלכות הנתונות בעל פה, וגם לא פירטו את חכמתם הרבה של חכמי כל דור. הם כתבו רק את הדברים המפורסמים והידועים לכולם, כדי ליצוק במעשים הגדולים האלה תוכן. מטרתם של כותבי ספרי הנביאים הייתה להראות את השגחת ה' על עמו ישראל. איך בשעה שעושים ישראל רצון אביהם שבשמים, מקיימים מצוותיו וחוקותיו וגם אוהבים זה את זה ולא רבים איש עם רעהו, זוכים לגדולה ולחיי עושר ורווחה. וכן להיפך חלילה, בשעה שמכעיסים את הקב"ה נענשים על כך ויורדים מטה, משתעבדים למלכויות זרות וסובלים מעוני, מרעב וממלחמה.
התנ"ך כולו בא לספר את הדברים המפורסמים בישראל. כולם יודעים אותם, בין ראו ובין שמעו, וכוונת התנ"ך היא להעמיק את המבט, שלא נחשוב שהדברים הם מקרה בלבד, ואין באמת קשר בין מעשיהם של ישראל לשכר ולעונש שהם מקבלים. התנ"ך בא להראות את העומק של המציאות. לכן גם הסיפורים של הסוכות וגירוש העמונים, כוונתם להראות לנו את גודל המעמד שהיה באותה התקופה, ואת ההשתדלות הרבה של ישראל בקיום המצוות. החכמים מעבירי המסורת ידעו תמיד את ההלכה, החידוש היה שגם האנשים בעם שמחמת הגלות לא הקפידו לקיים את ההלכה, קיימו אותה כעת מתוך יראת שמים גדולה ושמיעה לדברי החכמים, על אף הקושי הגדול בקיומה.
הרחבות
* נבואה שנצרכה לדורות
כֻּלָּם אָבְדוּ מֵאִתָּנוּ, מִלְּבַד מְעַטִּים. הנבואות המצויות בידינו הן מעט מהנבואות שנאמרו לישראל בזמן שהיו בינינו נביאים, כמו שאומרת הגמרא "הרבה נביאים עמדו להם לישראל, כפליים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה" [מגילה יד]. רק נבואה שנצרכה לדורות נכתבה, ואילו נבואה שנאמרה רק לאנשי אותו הדור לא נכתבה, מפני שלנו לא היה לקח להפיק ממנה. למשל, שאול הלך בדרך ולפתע פגש בקבוצת נביאים [שמואל א י, ה]. הנביאים שהחביא עובדיה מפני איזבל [מלכים א יח, ד].
* מואבי ולא מואבית
בְּיוֹם גֵּרוּשׁ הָעַמּוֹנִיּוֹת וְהַמּוֹאֲבִיּוֹת. הקשה ה" אוצר נחמד " על 'הכוזרי', שעל פי ההלכה אין צורך לגרש את הנשים העמוניות והמואביות, כפי שדרשו חז"ל "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית" [יבמות עו:]. אולם בהגהה על ה"אוצר נחמד" מעיר שלא אמר החבר שיש איסור בנשיאת גיורת עמונית או מואבית, אלא שמחמת הגלות הייתה התבוללות ונשאו נשים שלא נתגיירו (עיין עזרא י). בשעת השיבה לארץ התחזקה שמירת ההלכה והעברת המסורת בכל חלקי העם. כשעמדו על העוון שעשו, מחמת הבהלה והצער שחשו על שנשאו נשים נכריות לא גיירו אותן אלא גרשום.
שאלות לדיון
לאור דברי ריה"ל, מהו היחס הראוי למדרשי חז"ל שאינם מפורשים בכתוב?
מדוע יש צורך לכתוב דווקא את הדברים המפורסמים אצל המון העם?
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
