נתינת הצדקה המפוקפקת | הרב דניאל קירש | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
תולדותיהם של צדיקים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק

קטגוריה משנית

114

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

לכבוד יום פטירתו של מרן הרב קוק זצ"ל ב ג' אלול השאלות ותשובות השבוע הם מתוך ספרו אורח משפט
נתינת הצדקה המפוקפקת (מתוך אורח משפט, עמ' רלד)
יוסף הוא מורה לפיזיקה מוכר מאד בעירו. השמועה אומרת שאין תלמיד, נער או מבוגר שעובר תחת ידו ואינו מבין את החומר. ואכן, רבים מגיעים אליו לשיעורים פרטיים, תלמידי תיכון וסטודנטים כאחד.
ערב אחד, צלצל הטלפון של יוסף ועל הקו היה גוי בשם סם: "שלום שמי סם. בני זקוק לשיעורים פרטיים בפיזיקה. האם תוכל לעשות זאת?"
"בהחלט" ענה יוסף "המחיר שלי הוא 50$ לשיעור. בנוסף, אם בנך יפסיד שיעור או שניים, אתה מתחייב כעת לשלם גם על השיעורים שיפסיד. האם אתה מוכן לכך?"
סם, ששמע רבות על יוסף הסכים מיידית "אין שום בעיה, אני מוכן לשלם על שיעורים גם אם בני לא יגיע".
כך הסתיימה שיחתם של השניים והללו קבעו יום ושעה לשיעורים.
כעבור 4 שבועות הגיע מועד התשלום על השיעורים שהתקיימו עד כה. יוסף פתח את המעטפה וכעס מאד כאשר ראה המחאה בסך 100$ בלבד! סם היה חייב לו 200$ ולא 100$! מיד הרים טלפון לסם: "סליחה, אדוני" אמר יוסף, "מדוע רשמת לי סכום של 100$ בלבד?"
"תראה" ענה סם "בני הפסיד 2 שיעורים ולכן נתתי לך תשלום רק על השיעורים שלימדת".
יוסף ניסה להזכיר לו את תנאי העסקה, אולם סם עשה עצמו כלא זוכר כלל. יוסף החליט שלא להתווכח איתו בעניין.
לאחר כמה חודשים שוב צלצל הטלפון של יוסף ועל הקו היה סם: "היי, יוסף, האם אתה זוכר אותי?" "בוודאי שכן" ענה יוסף, ובליבו עלתה תחושת מרמור קלה. סם המשיך בדיבורו: "כבר כמה שבועות שעולה בי הרעיון לעזור לאנשים נזקקים בעיר. איני מכיר אנשים כאלו ואיני יודע איך ניתן להגיע אליהם. אולם אני יודע שאצלכם היהודים תמיד מקפידים על צדקה וחסד ובטח אתם יודעים איך ניתן לאתר נזקקים. איני מכיר יהודי מלבדך, אך אני בטוח שאתה תדע לחלק כסף זה לנזקקים יהודים. האם תוכל לעשות זאת, ולחלק להם סכום של 500$?"
יוסף נענה לבקשה, אולם בראשו החלה לעבור המחשבה שמא ייקח קודם את ה-100$ שסם חייב לו ויעביר את 400$ הנותרים לנזקקים? הרי כסף זה בהחלט מגיע לו.
תשובה:
מרן הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל:
מכיוון שיוסף יודע שהאמת איתו ושסם אכן חייב לו את הכסף, ונזדמן ליוסף כספים שסם חייב לו, מותר לו לקחת את הכסף הזה לעצמו, אף על פי שסם התכוון לתת את הכסף לצדקה. וראוי שיוסף יאמר מפורש לסם שהוא אינו נותן את הכסף כולו לצדקה, אלא לוקח חלק מהכסף בעד החוב שסם חייב לו. זאת כדי שלא יווצר מצב שסם יבדוק אם הכסף הגיע לצדקה ויתברר לו שלא שהכסף לא הגיע לצדקה, ויטען שיוסף הוא גנב. (דוגמא לזה מצאנו במסכת בבא קמא (דף כז) שאם חבירך לקח חפץ שלך והשאיר את זה בחצירו אל תכנס שלא ברשות ותיקח שמא תיראה לו כגנב, אלא עדיף לומר לו בגלוי ובאופן מפורש שאתה נוטל את שלך).
אמנם העיר הרב קוק שאם יוסף הרוויח מהזמן שהתפנה לו, בזמן של השיעורים שהתבטלו, למשל אם מצא תלמידים אחרים, אז יש מקום לומר שהתנאי שלו עם סם שיצטרך לשלם גם על שיעורים שהתבטלו היה באופן שיגרם לו מכך הפסד, אבל אם יוסף לא הפסיד מזה אז סם לא חייב לשלם לו, ואז כמובן שיוסף חייב לתת את הכסף כולו לצדקה.
עוד העיר הרב קוק בדרך אגב לגבי כל העניין של לקיחת צדקה מגוי לצורך ישראל, שלהלכה נפסק בשולחן ערוך שאסור לקחת צדקה מעכו"ם, מכיון שאם מקבלים מהם כסף לצדקה זה מרבה להם זכויות ואנו מעדיפים שיגמרו זכויותיהם מהר על מנת שישברו ("ביבש קצירה תשברנה"). ורק משום שלום מלכות יש מתירים לקחת מהמושל צדקה עבור עניי ישראל אם המושל ביקש זאת.
לסיכום:מותר ליוסף לקחת את הכסף מכיוון שזה מגיע לו, אבל נכון שיהיה גלוי בעניין ויאמר לסם שלוקח את הכסף מכיוון שסכום זה מגיע לו.
******
תשלום עבור שלום בית (מתוך אורח משפט, עמוד רטז')
בסימן טוב ובמזל טוב יוסי וחנה התארסו. כולם התרגשו יחד איתם בשמחתם והימים החלו להיספר לקראת האירוע הגדול, יום החתונה!
אולם, ככל שעברו הימים והשבועות, החלו להתגלע מריבות וויכוחים רבים בין השניים. פעם התווכחו על צבע המפיות ופעם התווכחו על ריהוט הבית. נראה היה לשניים וגם לסובבים אותם ששידוך זה הולך בכיוון רע מאד.
לאט לאט החלו לדבר ברצינות על ביטול האירוסין.
חיים, מחבריו של יוסי, החליט להתערב בעניין. ערב אחד הזמין את השניים לביתו והחל לדבר איתם בענייני שלום בית.
"מטרתי היא רק לשם ידידות. ליבי כואב לראות את המריבות הבלתי פוסקות שלכם וברצוני רק לעזור לכם. נניח שאכן תחליטו לבטל כעת את החתונה ובעז"ה כל אחד מכם יתארס ויתחתן עם מישהו אחר. האם אתם חושבים שאז תהיו מאושרים יותר? צר לי לאכזב אתכם, התשובה היא שלא. אם לא תלמדו להקשיב אחד לשני ולוותר הדבר יקרה שוב גם עם אנשים אחרים. אני מציע לכם לשקול היטב את העניין ולבדוק איך ניתן לעבוד ביחד ובשיתוף פעולה למען הזוגיות שלכם" סיים חיים את דבריו ונפרד מהם בלבביות.
חנה ויוסי חזרו לבתיהם ובמהלך השבועות הקרובים נראה מהפך ביחס ובאווירה שביניהם. אכן המריבות והוויכוחים פחתו וכמעט שנעלמו, והחתונה שכמעט התבטלה הלכה והתקרבה בהתרגשות גדולה ומחודשת.
כשבועיים לפני המועד המיוחל פנה חיים ליוסי "נו... מתי אקבל את דמי השידוכין המגיעים לי 1 ?" יוסי, המבולבל קמעא ענה לו "אבל הרי טענת שאינך משכין שלום בשביל כסף אלא כמחווה של ידידות...?!"
השיב חיים: ידעתי שאם אומר לכם שאני כן מעוניין בכסף, אז לא הייתם מסכימים להקשיב לי. הייתי מוכרח לומר שאיני מעוניין בכסף אף שכן הייתי מעוניין, שהרי ההתעסקות עם השידוך שלכם ועם שידוכים נוספים דורשות ממני זמן רב.
האם חייבים יוסי וחנה לשלם לחיים דמי שידוכין?
תשובה :
מרן הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל:
אין חיוב לשלם ליוסי השדכן. הרי יוסי בפירוש אמר שהוא עושה זאת רק כחבר ובמטרה לעזור ולא בשביל כסף. ואפילו אם הוא היה משדך שידוך חדש היינו אומרים כן, ובודאי שכך הדין כאשר השידוך כבר קיים ועוד לא נתבטל לגמרי, ויכול להיות שגם ללא פעולתו לא היה ניתק הקשר, כי לא טוב לבטל שידוך, שהרי יש חרם של קהילות ישראל וקנס למי שמבטל שידוך, ויתכן שגם בלעדיו הם היו פותרים את מריבותיהם 2 .
אולם אם ירצו שני הצדדים לפייסו באיזה דרך מרצונם הטוב לפנים משורת הדין מסתבר שיש לזה מקום, מכיון שהם נהנו מפעולתו שלא נצרכו ללכת לדון בבית דין ונצלו מקטטות. ומידה נכונה היא לא ליהנות משל אחר בחינם כאשר הנותן לא התכוון להיטיב לאחר בחינם. והרי השדכן עשה זאת על דעת לקבל כסף, אלא שידע שאם הם ידעו זאת הם לא ירצו להקשיב לו ולשוחח עמו 3 .
לסיכום: אין חיוב לשלם לשדכן הואיל ואמר בפירוש שעושה זאת בחינם. אבל אם רוצים לפנים משורת הדין לתת לו שכר מסויים, מסתבר שזה כדאי וטוב.

שבת שלום!
נערך ע"י דניאל קירש

^ 1.המקור לחיוב שידוכין מבואר ברמ"א חושן משפט סימן פז, סעיף לט, ועיין שם בביאור הגר"א שמסביר את המקור לחיוב תשלום וז"ל - "דין השדכנות כ' מהר"ם שהוא מדין היורד לשדה חבירו שלא ברשות שאם היתה שדה עשויה ליטע שאומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה כמ"ש בב"מ ק"א א'".
^ 2.ליתר פירוט מרן הרב קוק הרחיב יותר: באופן כללי תשלום שכר על שדכנות כאשר השדכן לא הוציא על זה כסף הוא לא מן הדין ממש אלא מדין מנהג. שהרי מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שס"ג, ס"י בהגה), שמי שאומר לחבירו "בא ותדור עמי בחצירי" , ולאחר מכן תובע שכר דירה, הדין הוא שאין צריך ליתן לו שכר, שמן הסתם בעל הבית התכוון לאפשר לו לגור שם במתנה. הוא הדין בשדכנות מי שמשדך את חבירו ללא שדרש על זה כסף מראש, הדין היה אמור להיות שאינו יכול לתבוע על זה שכר. אלא שיש מנהג שהתפשט ששדכן מן הסתם התכוון לקבל שכר ועל דעת זה הוא התעסק עם השידוך, ולכן חייבים לשלם לו. אבל כאשר יש סיבה כלשהו לחשוב שהוא עשה זאת כטובה כפי שזה בדרך כלל בטובות, אכן נניח כך. כאן שהוא אמר בפירוש שהוא עושה זאת לידידות בלבד ולא לשם כסף, בודאי שאין מקום לתבוע על זה שכר, ויש להניח שהוא עשה זאת כטובה.

^ 3. מרן הרב קוק זצ"ל הביא כעין זה מהגמרא במסכת שבת (קכ.) ששם מבואר שכאשר יש שריפה בשבת ובעל הבית הפקיר את האוכל שלו על מנת שאחרים יבואו להציל (כי חז"ל התירו להציל רק שלש סעודות), ומבואר שם בגמרא שירא שמים יחזיר לבעלים את מה שהציל, מכיוון שבעל הבית לא באמת רצה להפקיר, אלא שהפקיר בעל כרחו. גם בענייננו השדכן התנה שיעשה בחינם שלא ברצונו.

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק

הרב דניאל קירש

הרב דניאל קירש ר"מ בישיבת ההסדר שבי שומרון. רב צבאי במילואים מחבר ספר 'באר הדיינים' על הלכות דיינים.

נושאים שונים
'אלו ואלו דברי אלקים חיים'
כ"ג טבת תשפ"ה
שיעורים כלליים
לאיזה משפחה עדיף לעזור?
תשרי תשע"ט
שיעורים נוספים
גַּלַּאי הַהַעְתָּקוֹת
איר תשפ
תקיעת שופר
מצות שופר - תקיעה או שמיעה?
אלול תשפ"ד

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק

18 דק'
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הרב זצ"ל בונה האומה
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ה
הרב משה גנץ | ג' אלול תשפ"ה
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הרב שתמיד צדק
הרב חגי לונדין | אב תשפ"ה
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הסתלקותו של מרן הרב קוק זצ"ל
הרב אליעזר מלמד | תשס"ב
לדמותו של הרב קוק זצ"ל
דמותו של תלמיד חכם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשע"ב

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב חיים דרוקמן
הרב דוד דודקביץ'
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב חיים כץ
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב שבתי סבתו
הרב שמעון קליין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו