ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
הגמרא אומרת (מנחות לה א) הלכה למשה מסיני שהרצועות יהיו בצבע שחור. מפורש בגמרא שדין זה מתיחס דוקא לצד החיצוני של הרצועות אך הצד הפנימי יכול להיות בכל צבע חוץ מצבע אדום. וכן כתב הרמב"ם- (תפילין פ"ג יד) הרצועות של תפילין בין של ראש ובין של יד פניהם החיצונים שחורים וזו הלכה למשה מסיני. לדעת המ"ב (סימן לג ס"ק כ) ופוסקים נוספים הצד החיצוני הוא מקום השיער בעור הבהמה, ודוקא אותו צריך לצבוע בשחור, לעומתו הפמ"ג (מובא בביה"ל שם) סובר שמעיקר הדיןהאדם קובע מהו הצד החיצוני ואותו צובע בשחור.
ב: האם לצבוע את הצד האחורי של הרצועה?
למדנו שהצד האחורי של הרצועות יכול להיות בכל צבע מלבד אדום. הרמב"ם כתב (שם) שהצד האחורי של הרצועה צריך להיות כצבע הבתים, כלומר לדעתו בתפילין שלנו שהם צבועים בשחור חובה שאחורי הרצועות יהיו צבועות בשחור, (י"א שהרמב"ם למד זאת מדברי הגמרא שהרצועות יהיו ממין הבתים והבין שהכוונה גם לצבעם). כמו כן לפי המקובלים צריך שגם הצד השני של הרצועות יהיה צבוע בשחור.
בפסקי תשובות (על סימן לג סעיף ג) הביא דעת הפוסקים האומרים שאין לשנות המנהג ואין להורות לציבור לצבוע הרצועה משני צדדים, וכ"כ הבא"ח בפרשת חיי שרה סעיף ד שאין המנהג בזה כדברי האר"י ז"ל. אמנם רצועה הצבועה משני צדדים מחמת שהטבילוה בצבע וספגה את כולו, זהו דבר טוב שהרי באופן זה אין מצב שהצבע מתקלף וזהו יתרון מצד עצמו ולאו דוקא בגלל החומרא לצבוע הרצועה משני צדדיה.
ג: דין רצועה שהתהפכה.
מסופר בגמרא על אמוראים שהתענו שרצועת התפילין שלהם התהפכה. הרמב"ם והשו"ע כתבו ליזהר בענין זה שהרצועה לא תתהפך אך לא כתבו לצום, כנראה שסוברים שהוא מידת חסידות ואינו חובה וכן דעת רוב הפוסקים (סימן כז מ"ב ס"ק לח).נחלקו הפוסקים האם כשהרצועה הפוכה אינו מקיים המצווה או שזהו רק פגם בנוי המצווה (ביה"ל ד"ה מבחוץ, בסימן לג).
ד: דין רצועה שהתהפכה ברצועה שצבועה משני צדדים.
גם הסוברים שצריך לצבוע בשחור משני צדדים , סוברים שצריך ליזהר שלא תתהפך הרצועה, כך עולה מהרמב"ם שלא חילק אעפ"י שלדעתו הרצועות צבועות משני צדדים, וכן כתב בכף החיים סימן כז ס"ק נא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












