האות ה"א בתפילות עשרת ימי תשובה | הרב מרדכי הוכמן | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
ארץ אגדה
מבוא ושיעורים נוספים

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
ימים נוראים
עשרת ימי תשובה

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

570

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

במסכת ברכות דף (יב,ב) מובא:

"ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה אדם מתפלל 'האל הקדוש', 'מלך אוהב צדקה ומשפט', חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'.

צמד המילים 'המלך המשפט' הוא חריג מבחינה לשונית, משום ש'משפט' הוא שם עצם מופשט ולפי הנהוג בכללי הלשון ראוי לומר 'מלך המשפט', ובדומה לאמור בתהלים (כד,ז): "וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד", וכפי הנהוג לומר בנוסח הברכות "מלך העולם", ולא "המלך העולם". רש"י כתב בתשובה (שו"ת רש"י יח) שהוא התקשה בכך שנים רבות, ונטה לומר שמדובר בשיבוש שארע כיון שצמד המילים האלו הובאו בתלמוד בסמוך למילים "המלך הקדוש". ומאידך, כיוון שמדובר במנהג מקובל הביא רש"י סימוכין לקיום צורות כאלו כבר בתנ"ך, כמו "וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת" (מלכים ב טז,יד).

גרסת ספר הלכות גדולות
אמנם מהעיון בספר הלכות גדולות (סימן א, הלכות ברכות פרק ה, עמוד נו) מתברר שלפי גרסתו בסוגיית התלמוד מדובר בשינוי לשון מכוון:

"ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה אדם מתפלל 'האל הקדוש', 'מלך אוהב צדקה ומשפט', חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים שאומר 'המלך הקדוש' 'המלך המשפט', רב יוסף אמר 'מלך הקדוש' 'מלך המשפט'. והלכתא כרבה".

לפי גרסת הלכות גדולות רבה בר חיננא נחלק עם רב יוסף סבא האם ראוי בעשרת ימי תשובה להרבות בתוספת האות ה"א ואפילו באופן שאינו מצוי בלשון העברית, או להיפך יש להפחית באמירת האות ה"א ואפילו במקום שראוי לאומרה. לדעת רב יוסף יש להפחית באמירתה ולכן יאמר 'מלך הקדוש' ואפילו שצורה זו היא חריגה בלשון העברית, שהרי 'קדוש' הוא שם תואר וראוי לומר 'המלך הקדוש'. ואילו לדעת רבה יש להרבות באמירתה ולאומרה אפילו במקום חריג ולכן יאמר 'המלך המשפט'. ונפסקה הלכה כרבה בר חיננא.

מיקום ה"א הידיעה בתוארי הקב"ה בברכות שבתפילה
רבה בר חיננא סבא ורב יוסף הסכימו שיש לערוך את השינויים בענין האות ה"א בברכה החמישית ובברכה האחת עשרה מברכות תפילת העמידה. כדי להבין את משמעות הענין יש להתבונן בהופעות מיוחדות של ה"א הידיעה בתוארי הקב"ה בתפילת העמידה.
בשלושת הברכות הראשונות של התפילה, שהן הפתיחה הקבועה של תפילת העמידה, ומופיעות הן בתפילות ימות החול והן בתפילות השבת והחגים, רק בברכה השלישית מופיעה ה"א הידיעה בתואר של הקב"ה – "האל הקדוש". לעומת זאת בשלוש הברכות האחרונות שהן הסיום הקבוע של תפילת העמידה מופיעה ה"א הידיעה בתואר של הקב"ה בכל שלוש הברכות: "המחזיר שכינתו לציון", "הטוב שמך ולך נאה להודות" "המברך את עמו ישראל בשלום". ניתן לראות בכך עליה הדרגתית בהזכרת האות ה"א, בשלוש הברכות הראשונות רק פעם אחת בסיומן, ולבסוף בסיום התפילה שלוש פעמים ברצף.

בברכות האמצעיות ה"א הידיעה מופיעה בתואר של הקב"ה לראשונה בברכה החמישית, ודבר זה מתאים לאות ה"א שהיא האות החמישית שבאותיות האלף בית. הקב"ה מתואר שם בשימוש בה"א הידיעה בתואר "הרוצה בתשובה", והמיוחד בברכה זו שהיא גם מתחילה במילה הפותחת באות ה"א "השיבנו אבינו לתורתך...", האות ה"א מודגשת בברכה החמישית בקשר לתשובה.

האות ה"א כסמל לתשובה
האות ה"א מסמלת את התשובה, כך נראית האות בכתיבת סת"ם
ה
וכך דרשו בעניינה בתלמוד הבבלי (מנחות דף כט,ב), וז"ל הסוגיה בתרגום חופשי ובתוספת ביאור:

"מאי דכתיב: 'בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים' (ישעיהו כו,ד)? שמשמע שהקב"ה יצר את עולמו באמצעות האות יו"ד ובאמצעות האות ה"א ... כדדרש ר' יהודה בר ר' אילעאי: אלו שני עולמות שברא הקדוש ברוך הוא, אחד בה"י ואחד ביו"ד , ואיני יודע אם העולם הבא ביו"ד והעולם הזה בה"י, אם העולם הזה ביו"ד והעולם הבא בה"י, כשהוא אומר: 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם' (בראשית ב, ד), אל תקרי בהבראם אלא בה"י בראם, [הוי אומר: העולם הזה בה"י, והעולם הבא ביו"ד].
ומפני מה נברא העולם הזה בה"י? מפני שדומה לאכסדרה (מקום שאינו סגור), שכל הרוצה לצאת יצא; ומדוע הרגל של האות ה"י תלויה ואינה מחוברת? שאם יחזור בתשובה יחזור דרך הפתח שלמלעלה ששם האות ה"י אינה מחוברת. ומדוע לא יחזור מהפתח שלמטה? משום שלא יקבל סיוע לחזור משם; וכפי שדרש דריש לקיש, שאמר ריש לקיש, מהו שכתוב: 'אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן' (משלי ג,לד)? אם בא אדם לטהר ולחזור בתשובה מסייעים אותו (ולכן פתחו לו פתח מיוחד מלמעלה ששם יסייעו אותו לחזור בתשובה). ואם בא לטמא ולחטוא פותחים לו (והפתח התחתון של האות ה"י מסמל את הבחירה החופשית ומתן האפשרות להידרדר ולחטוא).
ומדוע לאות ה"י יש תג? אמר הקדוש ברוך הוא: אם חוזר [בו] מחטאו אני קושר לו קשר".

שני הפתחים שבאות ה"א מסמלים את העולם הזה שהוא עולם שיש בו אפשרות לתשובה, הפתח התחתון מסמל את הבחירה החופשית ואת האפשרות להידרדר ולצאת ממנו ולחטוא, והפתח העליון מסמל פתח מיוחד שהקב"ה חותר תחת כסא הכבוד כדי לפתוח ולסייע לחוטא לשוב דרך הפתח ההוא בחזרה פנימה.

תשובה וסליחה
ה"א הידיעה בתואר של הקב"ה מופיעה במשך ימות השנה הרגילים בברכות שבאמצע תפילת העמידה פעם אחת נוספת בלבד 1 , בברכה השישית הסמוכה, ושם נאמר "חנון המרבה לסלוח", וגם שם היא קשורה לתשובה, והפעם בסליחה הבאה לאחר התשובה.

הברכה האחת עשרה - ברכת המשפט
האות ה"א מודגשת באופן מוסתר גם בברכה האחת עשרה, והיא פותחת את הברכה הזו: "השיבה שופטינו כבראשונה". דבר הראוי לתשומת לב הוא, שהאות ה"א מופיעה בפתיחת הברכות רק בברכה החמישית ובברכה האחת עשרה, בברכה החמישית היא פותחת במילה "השיבנו", ובברכה האחת עשרה היא פותחת במילה "השיבה", ובשתי הברכות האלו היא קשורה למילה 'תשובה'. בברכה האחת עשרה אנו מבקשים מהקב"ה שימלוך עלינו, ולכן כבר בפתיחתה אנו מרמזים על אפשרות התשובה, כדי שנוכל לחזור בתשובה אם מרדנו חס ושלום במצוות המלך.

בראש השנה אנו ממליכים עלינו ועל כל העולם את הקב"ה, ועשרת הימים שבין ראש השנה ליום כפור הם ימי הדין והמשפט, ולכן רבה בר חיננא סבא ורב יוסף הסכימו שיש לציין זאת כבר בברכה השלישית המסיימת את שלוש ברכות הפתיחה הקבועות, וכמו כן יש לציין זאת בברכה האחת עשרה היא ברכת המשפט. אלא שנחלקו האם בעשרת ימי תשובה ראוי להרבות בהן בהזכרת האות ה"א באופן יוצא דופן, או להיפך ראוי להמעיט בהן בהזכרת האות ה"א באופן יוצא דופן.
נראה שמחלוקתם קשורה להתבוננות בהופעה יוצאת דופן של האות ה"א בתנ"ך וכדלקמן

ה"א בתור מילה עצמאית
בשירת האזינו מופיעה המילה ה"א באופן יוצא דופן (דברים פרק לב,ו):

"הֲ לַה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ"

במילה " הֲלַה' " האות ה"א מופיעה בתור ה"א התמיהה, אך מילה זו נכתבת בספר התורה באופן מיוחד, האות ה"א מופיעה בתור מילה ראשונה נפרדת כשהיא נכתבת גדולה מהרגיל (ה"א רבתי), ולאחר מכן מילה שניה - לַה'.
פסוק זה מדגיש את מידת הדין והגמול, והאות ה"א מרוחקת בו מין המילה לַה', ורב יוסף למד ממנו שבימי הדין והמשפט כאשר אנו ממליכים עלינו את הקב"ה עלינו להרחיק את האות ה"א ולמעט בהזכרתה, ולכן הוא אמר שבתפילות עשרת ימי התשובה יש לומר: "מלך הקדוש" ו"מלך המשפט". מאידך, רבה בר חיננא סבא למד מכך שהאות ה"א נכתבה שם כשהיא גדולה מהרגיל (ה"א רבתי), ובתור מילה עצמאית, שלאות ה"א יש גם משמעות של מילה עצמאית שאותה רוצה התורה להדגיש. והאות ה"א כשהיא עצמאית, היא מילה שכל כולה אומרת 'תשובה'! ואדרבא, בימי הדין והמשפט יש להרבות בהזכרת האות ה"א. והלכה נפסקה כמוהו.

דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ
את הכתוב "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה,ו) דורשים חז"ל על עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, וכן כותב הרמב"ם (הלכות תשובה ב,ו): "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ...".
תקופת 'עשרת ימי תשובה' יש בה התקרבות של הקב"ה כלפינו כדי להקל עלינו את ההתקרבות והחזרה אליו. יתכן ויש בה גם צד של סיכון אם נתעלם מהושטת היד של הקב"ה ולא נחזור בתשובה (וצד זה מסמל הריחוק של האות ה"א במילה " הֲ לַה' "). אך כאמור רבה נקט שמידה טובה מרובה, ולכן יש להעדיף וללמוד מכתיבת האות ה"א בתור ה"א גדולה, שיש להדגיש את האות ה"א בימים אלו
כדי לרמז על אפשרות התשובה שהיא מתקבלת יותר בימים אלו. והלכה כמוהו, ובעשרת ימי תשובה יש לחתום בברכות תפילה העמידה במילים 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'.

^ 1.האות מופיעה פעם נוספת, כמו "מברך השנים", אך שם ה"א הידיעה אינה בתואר של הקב"ה אלא של "השנים".

הרב מרדכי הוכמן

עורך מדור אגדה במכון ארץ חמדה.

שכם וציפורי
הנביאה - והדבורה
אדר תש"ע
תרגום יונתן - והחיילים
הנשים שהסיתו את יַעְבֵּץ
איר תשע"א
קניני מכר, מציאה וגניבה
רכוב ברשות הרבים
בבא מציעא דף ט, א; בבא בתרא דף פד, ב; קידושין דף כח, ב
אייר תש"ע
הכנה לחג השבועות
דויד המלך 'הכהן החדש'
סיוון תשע"ז

מבוא ושיעורים נוספים

מבוא ושיעורים נוספים
ארץ אגדה
מבוא לסדרה
הרב מרדכי הוכמן | חשוון תש"ע
מבוא ושיעורים נוספים
ימות המשיח – והתקיפות בעירק ובאירן
הרב מרדכי הוכמן | א' אייר תשפ"א
46 דק'
מבוא ושיעורים נוספים
המחילות הגנוזות
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ו
מבוא ושיעורים נוספים
קבורת רחל והמלוכה בישראל
ארץ אגדה
הרב מרדכי הוכמן | י"ט אדר תשפ"א

מבוא ושיעורים נוספים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

לך לך
פרשת לך לך
ספר בראשית פרקים יב - יז
רבנים שונים
לך לך
מדוע נבחר אברהם?
הרב יוסף צבי רימון | חשון תשע"ו
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב ש. יוסף וייצן
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חיים דרוקמן
הרב חיים כץ
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז