ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
הכתוב מוסר לנו כי שלמה החליט לחגוג את חנוכת המקדש דווקא בירח האיתנים הוא חודש תשרי. וז"ל הכתוב:
"אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן: וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (מלכים א ח א-ב).
היה זה המאורע החשוב ביותר בימי מלכות שלמה, והוא התרחש על "קו פרשת המים" של ימיו כמלך, בשנת העשרים למלכותו. חשיבותו של האירוע נבעה מכך שהוא היה נקודת המבחן לכל פועלו העצום של שלמה המלך. אחרי שבע שנים שבהם הוא בנה את ההיכל והאולם, שהם לב לבו של בית המקדש, ואחרי עוד שלש עשרה שנה של בנין קרית הממשלה סביב המקדש, ירושלים הייתה בנויה לתפארה כמו שמתואר בספר תהילים:
"שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח: גָּדוֹל יְקֹוָק וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ (בית המקדש): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב: אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב (קרית הממשלה שסביבו)" (תהלים מ"ח א-ד).
כל המלכים שביקרו בירושלים עמדו נפעמים ונדהמים ממפעל הבניה האדיר והמרשים:
"כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו: הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ: רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה" (שם, ה-ז).
עתה הגיע זמן המבחן הגדול - הכנסת הארון לקודש הקדשים, מה שהופך את המקדש למקדש. המקדש ללא הארון הוא במה גדולה בלבד כמבואר בדברי הירושלמי: "רבי יסא בשם רבי יוחנן זה סימן כל זמן שהארון מבפנים (בתוך המקדש) הבמות אסורות, יצא (הארון מבית המקדש) הבמות מותרות" (מגילה פ"א הי"ב).
אם, ח"ו, שלמה לא יצליח במשימה, לא תהיה משמעות רוחנית להכרזתו של דוד כי בנין המקדש דווקא בירושלים, מכריז על מקום זה כמרכז היחידי לעבודת השם, מה שפוסל את כל שאר המקומות האחרים – הבמות.
פעולה זו מסובכת ביותר מכמה סיבות:
העלאת הארון מעיר דוד הזכירה לכולם את האסון הנורא שאירע ב"פרץ עוזה" (עיינו שמו"ב ו' ו-ט), החשש מפני אסון נוסף ריחף באויר.
כדי להצליח במשימה שלמה היה זקוק לשני ניסים: א. "הארון היה נושא את נושאיו" (עיינו סוטה לה ע"א). משקלו האדיר של הארון לא אִפשר את נשיאתו בדרך הטבע. ב. הארון היה גדול יותר מקודש הקדשים, הכנסתו התאפשרה רק בגלל נס כמבואר במסכת מגילה (י ע"ב) "אמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה. תניא נמי הכי: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח, וכתיב ולפני הדביר עשרים אמה ארך, וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות, ארון גופיה היכא הוה קאי? אלא לאו שמע מינה: בנס היה עומד".
לכל זה הצטרפה בעיה נוספת, עם ההגעה לפתחו של קדש הקדשים, התברר כי הדלתות סגורות ואי אפשר לפתחן.
נחבר את דברי הגמרא עם דברי המדרש. כך מתארת הגמרא את שאירע: "כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים, דבקו שערים זה בזה. אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה. פתח ואמר: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, רהטו בתריה למיבלעיה (רצו אחריו השערים ובקשו להרגו), אמרו: מי הוא זה מלך הכבוד? אמר להו: ה' עזוז וגבור. חזר ואמר: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד. מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה (שבת דף ל ע"א), הוסיף המדרש: "כיון שאמר להם כן מיד שככו, אלולי כן בקשו לרוץ את ראשו להמיתו" (שמות רבה (וילנא) פרשת וארא פרשה ח).
ללא הכרזה חד משמעית כי גם שלמה, שמלך על כל העולם, מבין שמלך הכבוד הוא רק הקב"ה, אי אפשר היה להשלים את מפעלם האדיר של דוד ושלמה.
הבה נתפלל כי נזכה גם אנו להמליך עלינו את מלך מלכי המלכים ולהכריז: "ד' מֶלך ד' מָלך ד' ימלך לעולם ועד".
מי אתה עם ישראל?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה הכל אסור בתשעה באב?!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
