ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- מלוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מלכי בית דוד אע"פ שאין מושיבין אותם בסנהדרין יושבין ודנים הם את העם, ודנים אותם אם יש עליהן דין, ..." (הלכות סנהדרין פרק ב ה"ה).
מדייק מכאן בעל ה"לחם משנה" (שם, ולא כדעת בעלי התוס' סנהדרין יט ע"א ד"ה אבל) כי המלך היה יושב יחידי בדין. הלכה זו ברמב"ם נמצאת בין הלכות העוסקות בסנהדרין ולא בבית דין של שלשה או יחיד שדן והסיבה היא ש:
"רק דיינים שכח שררתם ושלטונם מוגבל הוא שיש הבדל בדבר איזה עניין הם דנים, ואינם יכולים לדון דיני נפשות אלא בבית דין של עשרים ושלשה. אבל המלך שהוא מקור כח השררה והשלטון אין בו שום הגבלה ויכול לדון גם דיני נפשות (כדיין יחיד)" (עמוד הימיני סימן ג אות ו).
מסכם מו"ר:
"ובזה נבין מה שלפני מלוך מלך בישראל היה תפקיד המלוכה נתון לשופט (ואולי נאמר שניתן תפקיד השופט למנהיג) ולכאורה מה שייכות המלוכה למשפט, ומשום מה נקשרו שני התפקידים יחד? אבל לפי מה שנתבאר לעיל הרי הכל באמת היינו הך כי גם המשפט מתואר "אלקים" הוא גם כן התפצלות מהכח הראשי של שלטון ושררה לדברים וענינים מסוימים" (שם, שם סוף אות ו).
להבנה זו השפעה גם על הבנת שיטת הרמב"ם בנושא חידוש הסמיכה. וז"ל:
"ונלע"ד שהשקפה זו על עניין הסמיכה היא שהונחה ביסוד שיטתו של הרמב"ם באפשרות חידוש הסמיכה על ידי חכמי ארץ ישראל. שהרמב"ם איננו רואה את חכמי ארץ ישראל שבכוחם לחדש הסמיכה מכח עצמם, אלא עיקר הדבר מפני שרואה את הסכמת החכמים כהסכמת העם כולו היושב בארץ ישראל".
בשיעור הבא נמשיך לברר השלכותיה של שיטה זו על שאלת חידוש בסמיכה ומעמד בתי הדין בימינו.
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
11 - "אלקים לא תקלל" - פרק י"א
12 - סמכות המלך - פרק י"ב
13 - חידוש הסמיכה אצל המלך - פרק י"ג
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
