שלא לעשות צורת אדם אפילו לנוי | הרב אלחנן פופקו | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
חכמת החינוך
חכמת החינוך א'

קטגוריה משנית

703

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שלא לעשות צורת אדם משום דבר, הן ממתכות הן מעץ ואבן וזלתם, ואפילו לנוי, שנאמר (שמות כ', כ') לא תעשון אתי, ודרשו ז''ל (ר''ה כ''ד:) לא תעשון אותי, כלומר לא תעשון דמיון אותה צורה דהינו גוף אדם שכתבתי עליה בתורתי (בראשית א, כ''ו) נעשה אדם בצלמנו, והכונה בכתוב מצד השכל שנתן בו. ומה שאמר בצלמנו על חלק השכל שבאדם, מפני שהשכל כלו הוא בו ברוך הוא, אבל אין שום דמיון אחר בינו ברוך הוא ובין שום בריה (שקדם ענינו) מנבראיו חלילה. ולאו דלא תעשה לך פסל שלא נעשה שום צורה שתעבד. וזה הלאו מיחד לצורת אדם שלא נעשה אותו כלל אפילו לנוי, וזה להרחיק עבודה זרה.
דיני המצוה, כגון העושה צורת אדם חסר אבר אחד או יותר מה דינו, ויתר פרטיה מבוארים בפרק שלישי מעבודה זרה (מ''ג.) ובמסכת סנהדרין (ז:) אמרו שהלאו הזה כולל ענינים אחרים. אמנם עקר הלאו, במה שזכרנו, וכן אמרו במכלתא. (י''ד קמ''א סעיף ז').
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר עליה ועשה צורת אדם אפילו לנוי, עבר על מצות מלך ואין בה חיוב מלקות.

מצווה ל''ט-שלא לעשות צורת אדם אפילו לנוי
הלאו הל''ט הוא שלא לעשות צורת אדם ואפילו לנוי שנאמר ''לא תעשון אתי'' (שמות כ' י''ט).

חכמת החינוך א' (49)

הרב אלחנן פופקו

39 - שלא לחמד

40 - שלא לעשות צורת אדם אפילו לנוי

טען עוד

והנה אף שהחינוך כתב שעיקר הלאו הוא על עשיית צורת אדם, בגמ' (ע''ז מ''ג.) דרשו מפסוק זה כמה איסורים נוספים, והם שלא לעשות כדמות שמשי מרום, ושלא לעשות דמות ארבע חיות המרכבה, עי''ש.
ויש לחקור באיסור זה של עשיית צורת אדם האם הוא איסור מאיסורי ע''ז וכדמשמע מפשטות הפסוק ''לא תעשון איתי אלהי כסף ואלהי זהב'' דקרא מיירי באיסורי ע''ז, או דכיון דילפינן מלאו זה ענין נפרד והוא איסור עשיית צורת אדם לנוי אינו ענין לאיסורי עבודה זרה, וכמה נפק"מ בדבר.
והנה החינוך כאן כתב דאין לוקין על לאו זה. והוא נגד שי' הרמב''ם (ספר המצוות ל''ת ד) שכתב דלוקין על לאו זה, וצריך ביאור טעמו של החינוך שאין לוקין על לאו זה, והרי הוא לאו שיש בו מעשה.
ובמנחת חינוך (כאן אות ז) כתב ליישב, דמאחר ונאסרה בו גם עשיית צורות שמשי מרום אפשר דחשיב לאו שבכללות שאין לוקין עליו.
והנה מלבד מה שנחלקו הרמב''ם והחינוך אם לוקין על לאו זה, נראה שנחלקו בשאלה נוספת והיא מה כלול בלאו זה, דהנה אף שבגמ' (ר"ה כד.) ובע''ז (שם) דרשו מלאו זה כמה ענינים והביאם הר''מ (ע''ז פ''ג ה''י - י''א) 1 , החינוך סובר שלאו זה לא נאסרה בו אלא עשיית צורת אדם, שהרי כתב במצווה זו וזה לשונו ''ובמסכת סנהדרין (ז:) אמרו שהלאו הזה כולל ענינים אחרים, אמנם עיקר הלאו, במה שזכרנו, וכן אמרו במכילתא 2 והעובר עליה ועשה צורת אדם אפילו לנוי, עבר על מצות מלך ואין בה חיוב מלקות'', הרי שדעתו שעיקר לאו זה הוא בעשה צורת אדם.
ומעתה קשה איך יתכן לומר שהחינוך שלא כלל באיסור זה כי אם ענין אחד והוא איסור עשיית צורת פרצוף אדם סובר שלאו זה הוא לאו שבכללות ואין לוקין עליו, ואילו הרמב''ם שכלל בלאו זה גם איסור עשיית שמשי מרום סובר דלא הוי לאו שבכללות ולוקין עליו.
ונראה לבאר ענין זה על פי טעם האיסור של לא תעשון איתי, דהנה הרמב''ם הן בספר המצוות והן ביד החזקה כלל איסור זה כחלק מאיסורי ע''ז עד כדי כך שבהלכות מלכים (פ''ט ה''ב) כתב שגם בן נח מוזהר על דבר זה, אבל החינוך כתב בלאו זה ''שלא לעשות צורת אדם משום דבר שנאמר (שמות כ כ) ''לא תעשון אתי'', ודרשו זה לשונו לא תעשון אותי, כלומר לא תעשון דמיון אותה צורה דהיינו גוף אדם שכתבתי עליה בתורתי נעשה אדם בצלמנו, והכונה בכתוב מצד השכל שנתן בו. ומה שאמר בצלמנו על חלק השכל שבאדם, מפני שהשכל כלו הוא בו ברוך הוא, אבל אין שום דמיון אחר בינו ברוך הוא ובין שום בריה שקדם ענינו מנבראיו חלילה'' עיי''ש, הרי שלדעת החינוך יסוד לאו זה הוא להרחיק הגשמת הקב''ה שהוא אינו גוף ואין בו שום ענין גשמי כלל 3 .
ואם כן אתי שפיר הכל, דלדעת הרמב''ם שסובר שאיסור זה הוא מכלל איסורי ע''ז, ועניינו הוא שלא לעשות שום דבר ששייך שיעבדוהו, ממילא לוקין על לאו זה, דכל מה שנאסר בו הוא ענין אחד ולא הוי לאו שבכללות.
אבל לדעת החינוך, אף שהוא סובר שלאו זה נאסרה בו רק עשיית צורת אדם מכל מקום כיון שעיקר האיסור אינו מעשה עשיית האדם אלא ענין הגשמת השם הנכבד שפיר הוי לאו שבכללות, וכפי שיתבאר.
דהנה מטו משמיה דהגרי''ד סולובייצ'יק 4 שביאר שיתכן שלאו יהיה לאו שבכללות אף שהוא כולל רק מעשה אחד, וכן יתכן שיהיה לאו שכולל כמה מעשים והוא לא יהיה לאו שבכללות, והוא מה שכתב הרמב''ם בשורש התשיעי 5 דלאו שבכללות הוא לאו שענין הלאו והמעשה של הלאו הם שונים, ודוקא אם הלאו והמעשה ענינם אחד לא הוי לאו שבכללות, ולכן למשל לאו ד''אל תאכלו ממנו נא'' (שמות י''ב ט') אינו נחשב לאו שבכללות אף שאפשר לעבור עליו בכמה אופנים כגון שאוכל אותו מבושל, חלוט, או נא, כיון דענין הלאו אחד הוא שלא לאכול את הפסח באופן שאינו צלי אש, וכן גם שייך שיהיה נחשב לאו שבכללות אף ששייך לעבור עליו באופן אחד בלבד והוא אם ענין הלאו הוא אחד והעבירה עליו נעשית בענין אחר.
וכמו כן אפש''ל בעניננו, דלשיטת החינוך ענין הלאו ד''לא תעשון אתי'' הוא איסור נגד הגשמת הבורא ושמראה שצלם אלקים הנמצא באדם הוא עניין גופני, והאופן ששייך שיעבור על זה, שונה קצת מעצם הציווי, שהוא על ידי שיעשה פרצוף אדם והוא כולל גם שלא לעשות צורת פרצוף אדם לנוי, ומשום הכי הוי לאו שבכללות.
ונמצא אם כן שחלוקים הרמב''ם והחינוך ביסוד לאו דלא תעשון אתי, דלרמב''ם הוא איסור מאיסורי ע''ז ולחינוך הוא איסור על הגשמת הבורא.
ולפי זה יתיישב מה שתמה המנחת חינוך (אות י''ב) על החינוך שלא כתב כרמב''ם שאיסור זה נוהג אף בבני נח, די"ל דהרמב''ם כתב כן לשיטתו שהוא איסור מאיסורי ע''ז, אבל לדעת החינוך שהוא איסור בפני עצמו, הרי הוא כשאר איסורים של תורה שבני נח לא נצטוו בהם.
וכן א''ש מה שהקשו רבים על הרמב''ם שלא כלל באיסור דלא תעשון אתי את האיסור שלא לעשות כלים כתבנית כלי המקדש וכן בית כתבנית בית המקדש, דלרמב''ם איסור עשיית שאר צורות הוא מכלל איסורי ע''ז אבל איסור עשיית תבנית כלי המקדש אינו שייך לאיסורי ע''ז ולכן הרמב''ם כתב איסור זה בהלכות בית הבחירה.

^ 1. הנה בגמ' שם דרשו שלא לעשות צורת אדם, דמות ארבע חיות, שלא לעשות כדמות שמשים המשמשים במרום דהיינו שמש וירח ומלאכים, וכן שלא לעשות כתבנית כלי המקדש, והרמב''ם בהלכות ע"ז הביא את האיסור שלא לעשות צורת אדם מלאכים ושמש וירח, אבל את האיסור שלא לעשות כתבנית כלי המקדש הביא בהל' בית הבחירה, ודנו בזה המפרשים, ועי' לקמן מש"כ לבאר בזה.
^ 2. דרבי ישמעאל יתרו פרשה דבחדש פ"י.
^ 3. ואף שהחינוך הוסיף שם שיש בענין זה גם הרחקת ע''ז, דז''ל שם לאחר שכתב את הדברים שהבאנו בשמו ''ולאו דלא תעשה לך פסל שלא נעשה שום צורה שתעבד. וזה הלאו מיוחד לצורת אדם שלא נעשה אותו כלל אפילו לנוי, וזה להרחיק עבודה זרה'' מ''מ יסוד האיסור הוא רק להרחיק את הגשמת הבורא, אלא שכתוצאה מזה יורחק ענין ע''ז.
^ 4.שמעתי מתלמידו הגרצ''י רייכמאן שליט''א
^ 5.וז''ל ''ומה שראוי שיחובר אל זה השורש מה שאני מספרו, והוא כי זה שאמרנו שראוי שימנו העניינים המצווה בהם והמוזהר מהם, הוא בתנאי שיהיה בעניין המוזהר ממנו לאו בייחוד בכל עניין ועניין, או ראיה יאמרו אותה המעתיקים שהוא הבדיל העניין קצתו מקצתו, וחייב האזהרה לכל עניין מהם. אמנם כשיהיה לאו אחד כולל עניינים רבים, הנה אז ימנה הלאו ההוא לבדו, לא כל עניין ועניין מן העניינים שיכלול אותם הלאו ההוא. וזהו "לאו שבכללות" שאין לוקין עליו כמו שנבאר עתה וכו''.

חכמת החינוך א'

הרב אלחנן פופקו

חבר הכולל להוראה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי) חבר בהסתדרות הרבנים של אמריקה ומחנך בישיבת פארק איסט, ניו יורק.

חכמת החינוך א'
שלא לחמד
חשוון תשע"ט
חכמת החינוך א'
שלא לבנות אבני גזית
חשוון תשע"ט
חכמת החינוך א'
מצות פדיון אמה העבריה
חשוון תשע"ט
חכמת החינוך א'
שלא להכות אב ואם
חשוון תשע"ט

חכמת החינוך א'

חכמת החינוך א'
שלא נלך בשבת חוץ לתחום
הרב אלחנן פופקו | תשרי תשע"ט
חכמת החינוך א'
שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח.
הרב אלחנן פופקו | תשרי תשע"ט
חכמת החינוך א'
מצות האמנה במציאות השם
הרב אלחנן פופקו | תשרי תשע"ט
חכמת החינוך א'
שלא נאכיל מן הפסל לגר ותושב.
הרב אלחנן פופקו | תשרי תשע"ט

חכמת החינוך א'

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חגי לונדין
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב מרדכי הוכמן
הרב שלמה שושן
הרב יהודה לייב גרונר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו