ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי המצוה ליסר הנבלים והמוסרים שהרימו יד במי שהביאם לעולם ברצון האל ועשה להם כמה טובות (משלי כ''ט, ד') ומלך במשפט יעמיד ארץ.
דיני המצוה כגון מכהו לאחר מיתה שפטור, והכהו על אזנו וחרשו שחיב מיתה שאי אפשר שלא תצא טפת דם בפנים, והעושה בו חברה לרפואה שפטור, ולכתחלה לא יעשה לו רפואה שמביאה לחברה אם אפשר על ידי אחר, ודין שתוקי (רמב''ם ממרים פ''ה, הל' י''ד) שחיב על אמו ולא על אביו, ודין גר שהורתו שלא בקדשה שאין חיב בשניהן, ודין גר שאסור לו להכות אביו גוי דרבנן, ודין מי שהיו אביו ואמו רשעים גמורים מפרסמים שפטור על הכאתן עד שיעשו תשובה, אבל אסור הוא מכל מקום אפילו קדם תשובה, ולכל אין נעשה הבן שליח בית דין ליסר אביו חוץ ממסית, ויתר פרטיה בסוף סנהדרין.
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות וטומטום ואנדרוגינוס. והעובר עליה והכה אותם הכאה שיש בה חבורה בעדים והתראה מיתתו בחנק, ובלא חבורה חיב עליהם כשאר כל אדם, שהמכה חברו הכאה שיש בה תשלומין שוה פרוטה משלם ואינו לוקה. ואם אין בה תשלומין של שוה פרוטה, לוקה ואינו משלם, שהלכה היא (כתובות ל''ו:) אין אדם מת ומשלם, וכן אין לוקה ומשלם.
מצווה מ''ח -שלא להכות אב ואם
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
47 - שלא לגרע שאר כסות ועונה
48 - שלא להכות אב ואם
49 - מצות דיני קנסות
טען עוד
והנה יש לחקור בלאו זה אם הוא חלק מלאו של הכאת כל אחד ואחד מישראל הנלמד מ'לא יוסיף' אלא שכיון שנמצא שהוא מכה את אביו ואמו יש בו החמרה של העונש או שזהו איסור נפרד לגמרי והוא דין בדיני הכיבודים של אב ואם וכמו שצריך לירא ולכבד את אביו ואמו, כך גם צריך להיזהר מלהכותו.
ועוד יש לעיין דאפילו אם נימא שאיסור הכאת אביו ואמו הוא לא דין בהלכות חובל בחבירו
בתוך זה כלולה עוד שאלה והיא האם איסור הכאה של אביו ואמו ואיסור קללת אביו ואמו כלולים יחד באזהרות שעל כבוד אביו ואמו או שזהו איסור נפרד מדיני כיבוד אב ואם.
והנה מבואר בראשונים שהאזהרה ללאו של הכאת אביו ואמו נלמדת מלאו ד'לא יוסיף' ודבר זה מראה לכאו' שגדר איסור הכאת אביו ואמו נכלל בלאו דהכאה ומכל מקום מאידך יש לבעל דין לחלוק ולומר שהם אינם דומין מכיוון שיש חילוק מהותי בין לאו זה ללאו דהכאה שכן אמרי' (סנהדרין פ''ד:) שאינו חייב בלאו דמכה אביו ואמו אלא אם כן עשה בהם חבורה שיש בה דם אבל במכה חבירו החיוב הוא אף אם לא עשה בו חבורה שמזה משמע לכאו' שיש שוני בין מהות האיסור של חובל באביו ואמו וחובל בחבירו .
והנה נחלקו הרמב''ם והרמב''ן באיסור זה דהרמב''ם (ספר המצוות לאו שי''ח-שי''ט) מנה איסור חבלה באב ואם וכן קללת אב ואם בנפרד מאיסור חבלה בכל אחד ואחד מישראל וכן הרמב''ם מנה את קללת אביו ואמו בנפרד מלאו דקללת כל אחד ואחד מישראל אבל מאידך הרמב''ן משיג וסובר שלא מונים אותם בנפרד אלא שהכאת אביו ואמו כלולה באיסור הכאת כל אחד ואחד מישראל רק שהם חלוקים לענין עונש וכן קללת אביו ואמו הרי הם בכלל איסור קללה על כל אחד ואחד מישראל אלא שנחלקו בענשיהם וכיון שהם רק חלוקים בעונש אין ראוי למנות את העונשים השונים למצוות בפני עצמו.
ועיי''ש ברמב''ן ובלב שמח שהאריכו לחלוק על הרמב''ם ולבאר את שורש המחלוקת.
ואף שיש כמה וכמה דברים בשורש מחלוקתם נראה ברור שנחלקו הרמב''ם והרמב''ן גם בשאלה הבאה: האם מהות האיסור של הכאת אביו ואמו שווה באיכותה לאיסור הכאת כל אחד ואחד מישראל או לא, דדעת הרמב"ן ברורה דאין שום חילוק בין איסור הכאת אביו ואמו להכאת כל אחד ואחד מישראל דשניהם שווים והם כלולים באותו לאו ולא נחלקו אלא לענין עונש -דזה עונשו ממון או מלקות וזה עונשו מיתה. אבל דעת הרמב''ם ברורה שיש חילוק בין איסורים אלו באיכותם דאף שיש דברים שבהם הם שווים מכל מקום הרי הם איסורים חלוקים בעיקרם והרי הם שני איסורים שונים לגמרי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
