ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
האם אפשר לזהות אדם על פי הכרת קולו בלבד?
מה עושים כשהזיהוי על פי המראה סותר את הזיהוי על פי הקול?
גדרה ומהותה: הכרת אדם על פי קולו מכונה בתלמוד "טביעות עינא דקלא", היינו טביעות עין של הקול (גיטין כג א וחולין צו א), ביטוי שנוצר משיגרת לשון 'טביעות עין' (מעדני יו"ט לרא"ש חולין שם), שעניינה הכרה על פי מראה. והרי"ף (חולין שם) ועוד ראשונים גורסים: טביעות קול.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
73 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית-ברכת ארוסין
74 - זיהוי על פי קול
75 - אין מערבין שמחה בשמחה
טען עוד
כשם שסומכים על טביעות עין, כך סומכים על טביעות קול; ואם הוכר אדם על ידי קולו, סומכים על ההכרה – ואף על פי שהשומע אינו מכיר את הקול הזה מעצמו אלא שמדמה את הקול ששומע עתה לקול ששמע מכבר (שו"ת בית אפרים אבן העזר ח"א סי ח, ועוד) - שהרי סומא מותר באשתו, ובני אדם מותרים בנשותיהם בלילה על סמך טביעות קול (גיטין וחולין שם). החת"ם סופר (שו"ת חושן משפט סי' ב) כתב שאין סומכים על טביעות קול אלא בצירוף עם הוכחה נוספת, כגון מישוש, כמו שמצינו אצל יצחק אבינו "גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי".
שמעו אדם אומר "כל השומע קולי יכתוב ויתן גט לאשתי" אין כותבים גט לאשתו, שמא צרתה היא שהשמיעה הקול כדי לקלקלה, שתנשא על ידי גט זה ותאסר על בעלה (גיטין סו א ורש"י).
וכתבו המרחשת (ח"ב סי' ו אות יג) ועוד אחרונים בדעת הרמב"ם (גרושין פ"ב הי"ג) שהדברים אמורים אפילו אם הכירו קולו, ואף לסוברים שסומכים על טביעות קול להתיר עגונות, שמכל מקום כיון שיש חשש שהצרה משנה קולה לקול בעלה בכוונה כדי לקלקלה, אין סומכים על טביעות הקול, וכמו שכתב הרמב"ן (בראשית כז יב) שיצחק לא הכיר את יעקב לפי ששינה קולו לדבר בלשון עשיו, כי יש היודעים לעשות כן. ועל פי דברי הרמב"ן הוסיף החתם סופר (שם), שלא אמרו שיכול להעיד על פי טביעות קול אלא כששמע לפי תומו את חברו שמכירו בקולו; אבל אם הכמינו עדים מאחורי הגדר כדי להעיד על פלוני, אין סומכים על הכרתם, שאפשר שהכניסו שם אדם אחר, והוא שינה קולו במכוון לקולו של פלוני.
אבל בדעת רש"י (גיטין סו א) פירש המרחשת (שם אות יב) שחולק על כל זה, ומפרש שאין הדברים אמורים אלא כשלא הכירו קולו של מי הוא, אלא שמעו קול של אדם, וחוששים שמא קול אשה הוא ועיבתה את הקול כדי שיהא נשמע כקולו של איש. אבל אם הכירו הקול שהוא קולו של פלוני, אין חוששים שמא אדם אחר שינה קולו בכוונה, שאין אדם יכול לשנות את קולו לקולו של חברו. ומה שיעקב היה יכול לשנות את קולו לקולו של עשיו, הרי זה לפי שהיו אחים והיו קולותיהם דומים.
הכרה על פי טביעות קול שעומדת בסתירה להכרה בטביעות עין - כגון אדם שבא לעיר והכירוהו על פי קולו שהוא פלוני, אבל על פי מראהו אינו נראה שזה הוא - יש מהאחרונים שכתבו שיש בכך ריעותא בטביעות הקול; ואף כשיש סיבה לשינוי מראהו, כגון אם יצא בלי חתימת זקן וחזר בחתימת זקן, אין סומכים על טביעות הקול (עבודת הגרשוני סי' ק; דברי חיים מצאנז ח"א אהע"ז סי' לב). ויש שכתבו שכיון שיש לתלות שינוי מראהו באיזו סיבה, הרי זו טביעות קול גמורה, ודנים על פיה (שבות יעקב ח"א סי' ק וכעי"ז במרחשת ח"ב סי' ו אות יג ויד).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












