ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
נמשיך לברר סוגיא זו מהיבט נוסף, וננסה להבין גם כיצד דוד המלך המשיך את דרכו של יעקב אבינו?
אותם ביטויים פותחים וסוגרים את פרשתנו.
בתחילת פרשת ויצא מופיע:
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע (מן הדרום) וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כ"ח י-יב).
סוגרים את הפרשה הפסוקים הבאים:
"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ (מחרן דרומה) וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם"
(בראשית ל"ב ב-ג).
הזכרנו כבר כי המלאכים ליוו את יעקב בכל אשר פנה. הבאנו גם את המחלוקת אם מלאכים הם יצורים פלאיים או שהם שליחים מעולם הטבע, של הקב"ה.
כל אחת מהדעות תסביר באופן אחר את הביטוי פגיעה.
הדעה הראשונה מופיעה במדרש הבא: "יעקב תקן תפלת ערבית - שנאמר ויפגע במקום וילן שם, ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי" (ברכות כו ע"ב).
הדעה השניה תסביר פגיעה כפגישה, כפי שמופיע במקור הבא: "אמר ר' יוסי בן קיסמא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום" (מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פ"ה ה"ט).
נציע עתה הצעה לפירוש המושג מלאך על פי הדעה השניה: מלאך משמעותו מי שעושה מלאכה.
כל פרשת ויצא מתחילתה ועד סופה, באה ללמדנו את העיקרון הבא: אע"פ, שנראה במבט ראשון, שיעקב עבד אצל לבן ועשה את מלאכתו נאמנה כרועה צאנו, מבחינת האמת, הוא עשה את המלאכה, כפועל של הקב"ה, או במילים אחרות כמלאך.
יעקב אבינו, מלמד אותנו לדורות, מהי הדרך שיבור לו האדם. התשובה של פרשתנו היא: להכיר טובה, לעבוד ביושר ובמסירות אין קץ אצל מעבידך הנותן לך פרנסה. אבל כל זה מתוך ההבנה של האמת כי מה שנותן משמעות לחיים היא עבודת השם. משמעותה של עבודת השם היא לעשות את מלאכתנו בעולם הזה כמלאכים של הקב"ה, תרתי משמע. כל עוד עבד יעקב אבינו אצל לבן ולא הייתה בזה סתירה לפעילותו כמלאך של הקב"ה, המשיך בכך יעקב והפך סמל לדורות באופן שבו שכיר צריך לעבוד אצל מעבידו. ברגע שהקב"ה הודיע ליעקב כי עליו לחזור: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (בראשית ל"א ג), יעקב זימן את נשותיו ושיתף אותם במסר שקיבל מן המלאך: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי" (בראשית ל"א יא). יעקב ונשותיו יצאו מיד בדרך אל ארץ ישראל, אל בית אל, כדי להמשיך את משימתם כמלאכים, בהמשך לחלום של יעקב בתחילת דרכו.
האישור לכך, כי אכן זו הדרך הנכונה, מופיע במילים האחרונות של הפרשה, בהגיעם למחנים. שם במחניים הם שוב פגעו במלאכי אלהים, הם המלאכים שעלו וירדו בסולם. הם זכו לכך שוב, מכיוון שנהגו כל ימיהם ולילותיהם כמלאכים העובדים ועושים את מלאכתם כעבדי השם.
בשבוע הבא נשתדל להבין מה עשה דוד במחנים.
הבה נתפלל כי נזכה לפעול גם בעולם הזה, מתוך השתדלות לזכות לעשות את מלאכתנו כמלאכים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
