ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים שו"ת "במראה הבזק"

דין פירצה שיש בה יותר מעשר אמות

דין פירצה שיש בה יותר מעשר אמות ובאמצעה עמוד של תמרור או רמזור
--- ---כסלו תשע"ט
מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
פראג, צ'כיה Prague, Czech Republic
טבת, ה'תשנ"ו

שאלה
האם עמוד שעליו תמרור או רמזור מבטלים פרצה שיש בה למעלה מעשר אמות. הפרצה כרגע היא בת יב אמות ואם העמוד יחלק אותה הרי שישארו רק ו אמות מכל צד.
העמוד עצמו רוחבו פחות מטפח.
האגרות משה בחלק או"ח ח"ב סימן פט מתיר לסמוך על ביתן השומר באמצע פרצה אע"פ שאינו עשוי לדירה.

תשובה
רמזור, תמרור או עמוד-חשמל אינם יכולים לבטל פירצה בת יותר מעשר אמות 1 , אף אם יש במחיצה משני צדדיה "עומד מרובה על הפרוץ" 2 .




^ 1. הגמ' בעירובין (י ע"ב) אומרת במפורש שאין זה מועיל, כי "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה". וכן פסק מרן בשו"ע (סי' שסג סעיף לד).
^ 2. בעל "אגרות משה" מחדש שבית-שומר של פחות מד' אמות העומד באמצעו של שער שרוחבו יותר מי' אמות, כך שבכל צד שלו יש פחות מי' אמות, ויש שם כותל גדול משני צדדי השער, לא נגיד "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה", ולכן פירצה זו תיחשב לפירצה של פחות מי' שאינה אוסרת. עיקר חידושו מבוסס על ההנחה שקודם כל אנו בודקים, אם יש שם "עומד" מרובה, בלי שיקולי "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה", ואם אמנם ה"עומד" מרובה, או אז נראה את הפרצות כסתומות, ולא נגיד "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל".
ב"חזון איש" (או"ח סי' סח ס"ק א) מבואר שלא כשיטתו של "אגרות משה", אלא שאף אם נמדוד ה"עומדים", יהיה "עומד מרובה", נאמר "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה". וכשיטתו מבואר בחי' הר"ן (עירובין טז ע"א) וזה לשונו: "ומסתברא דכל היכא דאמרינן, אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה, העומד נחשב כפרוץ ומצטרף להיות פרוץ מרובה על העומד, וכן נמי אם בין שתי הפרצות והעומד שבינתיים הוו יותר מעשר, חשבינן לה להך מחיצה נפרצה יותר מעשר דמבטל ליה לגמרי משמע", עכ"ל. ויעויין עוד ברשב"א (י ע"ב ד"ה שמעת מינה) שמשמע ממנו, שאין העומד מצטרף לי', אך אינו מונע משתי הפרצות להצטרף היכא דאמרינן אתי אוירא, יעו"ש.
אך על כל פנים לענ"ד כאן יש לומר גם לדעת "אגרות משה" שאינו ממעט בפירצה, שהרי הקשה על דבריו מתוס' בעירובין (ב ע"ב ד"ה בין) שכתבו, שבפתח שער החצר אתי אוירא ומבטל לעמודים, ותירץ שהעמודים לא נעשו למחיצה אלא רק לתלות בהם את המסך, ואם כך, פשוט שכאן תמרור, רמזור או עמוד-חשמל לא נעשו למחיצה, ולכן נגיד בהם אתי אוירא.
ועוד שהביא מתוס' ישנים שכתבו, שצריך מקום חשוב כדי שלא נגיד "אתי אוירא" מדאורייתא, ותו"י ביארו שמקום חשוב הוא אמה, והוא ביאר על-פי דבריו ברש"י (טז ע"א ד"ה כנגד העומד) שמקום חשוב הוא ד' טפחים. אך כאן בעמוד-חשמל, רמזור או תמרור אין ד' טפחים, ולכן נראה מ"אגרות משה" שלא הקל בכגון זה אפילו אם נעשה למחיצה, וכל שכן כאן שלא נעשה למחיצה. ובהא נחתינן וסלקינן שאין התמרור, עמוד-חשמל ורמזור ממעטים את הפירצה בת יותר מי' אמות, אף-על-פי שיש משני צדדיה כתלים שהם "עומד מרובה" לפירצה יותר מי'.
עוד בנושא שו"ת "במראה הבזק"

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il